קבוצת מחול בנתניה המשלבת ילדים עם ובלי מוגבלויות מעוררת עניין

תחת הסיסמא "כל אחת ואחד יכולים לרקוד" מציע בית הספר למחול "גלים", קבוצת מחול בנתניה המשלבת ילדים וילדות בגילאי 8-14 עם ובלי מוגבלויות ברמות תפקוד שונות מבחינה פיזית, קוגנטיבית או שפתית.

את קבוצת המחול הפועלת במתנ"ס גלי ים יזמה המורה ד"ר מיכל זיטומר. ד"ר זיטומר מאמינה, שכל ילד וילדה יכולים לרקוד. "לכל ילדה וילד יש כישרונות בתחומים שונים. היכולת לרקוד אינה תלויה ביכולת של הילד ללכת, לדבר, לראות או לשמוע", היא אומרת.

"גם ילדים שנולדים עם מוגבלות, יכולים ליהנות ממוזיקה ולהביע עצמם באמצעות גופם. אני רואה בתפקידי כמורה לגלות אצל כל ילד שמגיע אלי את היכולות שלו ולקדם אותו משם".

ד"ר מיכל זיטומר רוקדת מילדות. היא התחילה בעולם המחול בבלט קלאסי. משם המשיכה למחול מודרני וג'ז. כשבגרה בחרה ללמוד בפקולטה למחול באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.

האם היה לך אירוע מכונן במהלך שנות לימודיך או עבודתך?

"במהלך לימודיי הייתי מעורבת בפרויקט פר"ח. שם התחלתי לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הילדה הראשונה שחנכתי במסגרת הפרוייקט היתה עם שיתוק מוחין. יום אחד כשישבנו יחד בביתה, היא סיפרה לי שעצוב לה כשהיא הולכת למסיבות ולא יכולה לרקוד. היא הסבירה זאת בכך שהיא לא יכולה ללכת. היה לי מאוד קשה לקבל את זה שיש ילדים שרוצים לרקוד ואומרים להם שהם לא יכולים. אמרתי לה שאני חושבת שהיא יכולה לרקוד.  שמתי שיר ורקדנו יחד לצליליו. היא היתה מאושרת. מאותו יום ידעתי שהמשימה שלי היא להנגיש את עולם המחול לילדים עם מוגבלות".

איך האירוע הזה השפיע עליך?

"המשכתי את לימודי לתואר שני בפעילות גופנית מותאמת. בתזה שלי עסקתי בשינוי עמדות של ילדים עם וללא מוגבלות כלפי מוגבלות ומסוגלות לרקוד. משם המשכתי ללימודי דוקטורט בהם חקרתי כיצד יוצרים מורים למחול בבתי ספר סביבה מכילה בשיעורי מחול. לאורך כל שנות לימודיי המשכתי ללמד ילדים עם וללא מוגבלות בשיעורי מחול במסגרות שונות. עבודות הכוראוגרפיה שלי זכו בפרסים והוצגו בארץ, ובחו"ל".

מה "אני מאמין" שלך?

"אני מאמינה, שלכל ילד יש כשרונות בתחומים שונים. היכולת לרקוד אינה תלויה ביכולת של הילד ללכת, לדבר, לראות, או לשמוע. גם ילדים עם מוגבלות יכולים להנות ממוזיקה. הם יכולים להביע את עצמם באמצעות גופם. אני רואה בתפקידי כמורה לגלות אצל כל ילד שמגיע אלי את היכולות שלו ולקדם אותו משם".

את בחרת להקים קבוצת מחול בנתניה, המשלבת בין ילדים עם ובלי מוגבלויות. מה הוביל אותך לכך?

"לפני שנה פנתה אלי אמא לילדה עם צרכים מיוחדים שרצתה לרקוד בלט. לא היתה אף מסגרת שהיתה מוכנה לקבל אותה. היא רצתה שאתן לילדה שיעורים פרטיים בביתה. הרגשתי שזכותה של הילדה לקבל חוג במרכז קהילתי כמו כל ילדה אחרת. לא לרקוד לבדה בבית ללא חברה".

"ילדים עם מוגבלות נוטים להיות מבודדים בשעות שלאחר הלימודים. מאחר ואין הרבה מסגרות של חוגים עבורם בקהילה, לרוב אין להם גם חברים שיגיעו לשחק איתם בבית. הבעיה של הבדידות החברתית חמורה יותר, כשילדים לומדים בבתי ספר לחינוך מיוחד הנמצאים בעיר אחרת. רציתי שהילדה תקבל חוג במתנ"ס הסמוך למקום מגוריה. פניתי למנהלת המרכז הקהילתי גלי-ים והסברתי את מצבה של הילדה. האמנתי שישנם עוד ילדים בנתניה עם צרכים מיוחדים אשר מתקשים להשתתף במסגרת חוג רגיל. בניתי תכנית והתחלנו את הדרך, הילדה ואני, בשיעור יחד עם אימה. במהלך השנה הצטרפו אלינו עוד ילדות והאמהות שלהן".

"הילדות עברו שנה בה למדו לעבוד יחד בריקוד ולשחק יחד. הן למדו לקבל סגנונות מוסיקה שונים שכל ילדה אהבה והבאתי לשיעורים. הן התקדמו הרבה גם בגמישות, שיווי משקל, יציבה, זיכרון תנועתי, שמיעה מוסיקלית ותקשורת בין-אישית. מעבר לזה, בנינו קהילה חמה ומכילה גם עבור הבנות וגם עבור האמהות שיכלו להגיע ולשתף בטיפולים שהן ניסו עבור הבנות".

בסוף השנה קיימתם הופעה בה הילדות רקדו בפני מאות הורים – יחד עם תלמידות חוגי ריקוד נוספים. איך הייתה התחושה?

"הגשמנו חלום עבורי ועבור הבנות ואמהותיהן. הקבוצה עלתה על הבמה ורקדה במופע סוף השנה של בית הספר למחול.  היה מאוד מרגש, שבסוף המופע הבנות עלו לבמה יחד עם יתר תלמידות בית הספר והתמזגו ביניהן".

חן מסיקה, מנהלת בי"ס למחול "גלים", הוסיפה: "הקהל עמד עם דמעות בעיניים. הקהל הריע לבנות ולהוריהם דקות ארוכות. גם אחרי שהמופע הסתיים.  מאות הצופים הבינו שהיה אירוע מכונן ושחלומות מתגשמים".

מנהלת המרכז הקהילתי גלי ים, רותי שפיצר, שמחה על ההחלטה להקים קבוצת מחול בנתניה, המשלבת בין ילדים. "כמרכז קהילתי עם חזון של מתן הזדמנויות לכל אחד ואחת, ושילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כולי תקווה לראות עוד רקדנים ורקדניות מצטרפים לשיעור בלט שילוב המיוחד.

לפרטים והצטרפות: מתנ"ס גלי ים.  מיכל: 0543179604