המייל האדום
בגיל 27 מנהל עופר רוזנבאום מנתניה את מחלקת המשברים הציבוריים העמוסה בישראל. פעילות המחלקה שבניהולו אשר הינה חלק ממשרדו של רונן צור 'צור תקשורת', רשמה בימים האחרונים הישג נוסף, כשקמפיין ציבורי בשם 'מחאת הסרדינים' למניעת הצפיפות בכיתות הלימוד, שהפיקו בעבור ארגון ההורים הארצי ואותו מובילים הורים מכל רחבי הארץ במטה מאבק עצמאי, תפס תאוצה אדירה. למעלה מ-12,500 משתמשים ב'פייסבוק', עשו "לייק" – מתוכם מאות הורים הצטלמו כשהם אוחזים בשלטים. אל המאבק, שאותו הציתו שתי אמהות, מצטרפים אט-אט יותר ויותר ראשי ערים המוחים על הצפיפות בכיתות, וכן המרכז לשלטון מקומי התומך במאבק הציבורי. המאבק, שהסב את תשומת ליבה של התקשורת הארצית והמקומית שהחלה לסקר את התופעה בצורה נרחבת בשבועיים האחרונים, תרם אף הוא, והדרך למפגש עם שר החינוך נסללה. בינתיים, ללא תוצאות המקובלות על מטה המאבק העצמאי, אך עוד ימים יגידו בעניין דרישת ההורים ליישם את החלטת הממשלה משנת 2008, לקביעת תקרת מקסימום של תלמידים – 32 במקום 40 כיום.
"המספרים הגדולים הם אמצעי ובוודאי שלא מטרה", מסביר רוזנבאום. "זה שהצטרפו למאבק למעלה מ-12,500 אנשים שעשו "לייק" ועוד היד נטויה, זאת התחלה טובה, אבל זה לא מספיק. תראי, למשל, את סיפור 'דוד הנחלאוי', תוך מספר שעות רבבות של גולשים הצטרפו למחאה למענו ואיפה הוא נמצא היום? יושב בכלא הצבאי כשלאף אחד כבר לא באמת אכפת. המחאה הציבורית המתפתחת ברשת חברתית, משמשת אך ורק כפלטפורמה ראשונית. כדי להביא להישגים אמיתיים מול גורמי ממשל, רגולטורים וכל מי שבסמכותו לקבל החלטות שיכולות להכריע מאבק לכאן או לכאן, צריך גם לקום מהכורסא. הציבור היום די עצלן וניהול משבר או מאבק ציבורי לאורך זמן, חייב להיות מתוכנן ומתוזמן היטב".
עולם המשברים התקשורתיים בישראל מספק לא מעט עבודה לאנשי התעשייה, כשמחלקת המשברים של איש יחסי הציבור רונן צור נחשבת לעסוקה והמובילה בתחומה.
אז מה זה בעצם משבר תקשורתי ?
"משבר הופך לתקשורתי כאשר מעורבים בו אישים או גופים שחייהם הציבוריים חשופים בשל מעמדם או תפקידם, מבלי להתייחס כמובן ללקוחות המשרד, זאת יכולה להיות תנובה שפתאום מתחוללת סביבה סערה לאחר תחקיר 'אדום אדום' של כלבוטק, אייל גולן שפתאום נחשד בפרשיות מין או משרד ממשלתי שבכיריו מעלו בכספים. האפשרויות מגוונות, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר מקרים שכאלו מטופלים על-ידי גורמים מוסמכים. בדיוק כפי שתיקח עו"ד שיטפל בהיבט המשפטי, כך גם תיקח יועץ המומחה למשברים, שידאג לשמור על תדמית המוצר או הלקוח"
את צעדיו הראשונים בעולם התקשורת החל רוזנבאום כבר לפני שנים, כאשר שידר בתחנת הרדיו המקומית וכתב במקומוני העיר, זאת עד אשר החליט לפני כשנתיים 'לחצות את הקווים' ולעבור לעולם הייעוץ המשברי. היכרותו עם הפוליטיקה המקומית והידע שצבר בניהול מאבקים ציבוריים, זיכתה אותו בלא מעט פניות מגורמים פוליטיים בעיר בשבועות שלפני הבחירות המקומיות: "כמובן שלא נזכיר שמות ונדגיש שמדובר בסיוע נקודתי לחברים, אבל אין ספק שבחודשיים שקדמו לבחירות קיבלתי מבול של שיחות מגורמים המעורבים בפוליטיקה העירונית שביקשו את עצתי, אני יכול לספר לך על לא מעט דברים מעניינים שקרו מאחורי הקלעים, ממועמדים מפתיעים שניסו להריץ מול ראש העירייה ועד דילים שניסו לסגור עד ליום הבחירות עצמו. בסופו של דבר, הייתה מערכת בחירות די מנומנמת, עם תוצאות צפויות מאד"
ניתן היה לדעתך לשנות את התוצאות?
"ברור. בוא נגיד שב-99% מהתרחישים מרים פיירברג-איכר הייתה נשארת ראש העיר, ללא קשר למהלכים שהיו נעשים. ובצדק יש לומר. אבל, מועמדים וסיעות יכלו לשים את עצמם בפוזיציה טובה יותר לקראת המו"מ הקואליציוני, והם לא עשו זאת. במערכת הבחירות האחרונות יותר מדי אנשים התאהבו בקונספט הרשתות החברתיות. אנשים שהשקיעו את מירב מרצם וכספם בפייסבוק התרסקו טוטאלית, והחשיבה שבן אדם שעושה לך 'לייק' יהיה גם מוכן להשקיע מזמנו ולהגיע לקלפי ולבחור בך התבררה (שוב) כשגויה מיסודה. אנשים היום עצלנים, ולכן למי שהיה שטח חזק, אמיתי ומבוסס היה יתרון משמעותי בבחירות".
עידן ה'לייק' מת?
"לא הייתי אומר שהוא מת, אבל כן הייתי לוקח אותו בעירבון מוגבל ולא מצפה שהוא יביא לניסים. קמפיינים חכמים, בין אם מדובר במסחריים או במאבקי בחירות, הם כאלה שהשימוש ברשתות החברתיות הוא רק חלק ממערך הסברה כולל הפונה לאנשים בצורה חכמה ונגישה ומעביר את המסרים בפשטות".
רוזנבאום, נשוי לטל, מורה לספרות, נולד וגדל בנתניה ומתגורר כיום בשכונת קריית השרון, כשהוא נשאל איך מצטיירת נתניה ביחס לעיר הגדולה, תל-אביב, בה הוא מבלה במהלך רוב שעות היום, הוא לא חושב פעמיים ועונה: "נתניה היא עיר יפהפייה בחלקים נרחבים ממנה, אבל המענה שהיא נותנת כיום לחבר'ה צעירים לוקה בחסר וחבל לי על-כך. יש לעיר את כל הכלים להפוך למוקד בילויים ותעסוקה לצעירים. הקרבה לחוף, השכונות החדשות, המכללה, ועדיין נראה שבכל מה שקשור למתן מענה לצעירים, המצב רחוק ממושלם".
הסבר, פרט ונמק
"אני אתן את הדוגמא הכי פשוטה: מגיע אליי אורח מחו"ל. אני אקח אותו לסיבוב בטיילת, בכיכר החדשה, לאכול חומוס אצל עוזי ולשבת בחוף פולג, אבל איך שמגיע הערב,] אין לי כמעט מה להציע לו כאן. כמו רבים אחרים, גם אני אנדוד לתל-אביב או הרצלייה. יש פה כמה פאבים שכיף לשבת בהם ומספקים אווירה ביתית, אבל זה לא מספיק ותמיד אפשר יותר – במיוחד כשיש קהל כל-כך גדול שצמא לזה. העיר עשתה דרך ארוכה בשביל להשתחרר מהסטיגמה של 'עיר הפשע' ו 'עיר הערסים' ועל השאפו הגדול לראש העיר פיירברג-איכר. זהו הישג ענק שיכול אפילו להיחשב לכמעט בלתי-אפשרי. עכשיו, לטעמי, צריך לעשות את הצעד הבא ולבנות את התדמית של העיר בצורה נכונה".
על התיקים השונים אשר עברו במחלקתו הוא לא מרחיב בדיבור בשל סודיות, אולם לדבריו: "בכל שבוע נתון, כשתפתחו עיתון ותראו מה על סדר היום הציבורי, כנראה שבחלק מהנושאים המרכזיים למשרד יש נגיעה באיזושהי זווית". בדיקה קצרה באינטרנט מעלה, כי בין המאבקים שניהל המשרד לאחרונה ניתן למצוא את מאבקי ההתאגדות האחרונים להסתדרות של החברות 'פלאפון', 'סלקום', ו- 'מגדל', מחאת המכללות הטכנולוגיות שכללה השבתת 60 מכללות ברחבי הארץ, קמפיין נגד ראש רשות לניירות ערך שזכה להדים רבים בקהילת הפיננסים הישראלית ולאחרונה, כאמור, 'מחאת הסרדינים', אותה החלו שתי אמהות שהציתו מדינה שלמה.
אתה נדרש, לא פעם, להגן על אנשים וגופים שיש כלפיהם ביקורת ציבורית קשה ונוקבת. האם זה לא יוצר אצלך קונפליקט?
"קודם כל, חד משמעית לא. אנו חיים בעידן בו התקשורת, הרשתות החברתיות והציבור באמצעותן, משמשים כתובע, שופט ותליין. אין ספק שבמצב שנוצר, כל אדם זכאי להגנה ציבורית- תקשורתית, כפי שהוא זכאי להגנה משפטית. תוסיפי לכך את העובדה, שלכל סיפור תמיד יש שני צדדים. מעולם לא נתקלתי במקרה המורכב מאמת אחת ומוחלטת. התפקיד שלנו הוא לאפשר, לציבור, לראות זוויות נוספות לסיפור לפני שבוחרים צד. אם את שואלת אותי לגבי קו אדום – אזי יהיה לי קשה מאד לעבוד עם גופים המואשמים בהתעללות בבעלי חיים. למזלי, הקו הזה עוד לא עמד למבחן".
כמי שהתחיל בתחום העיתונות, איפה לדעתך הייתה לך השפעה גדולה יותר?
"אלה עולמות שונים. העבודה כעיתונאי היא בסוליסטיות מוחלטת. רק אני עם עצמי. לכן, בהרבה מקרים אתה מוצא את עצמך לבד מול מערכות גדולות שקשה לך להזיז לטובת אנשים. במסגרת עבודתי כיום, אני זוכה לעבוד עם צוות מדהים שתמיד מחפש איך לחדש, להפתיע ולהוביל – דבר שמביא לכך, שבשיתוף פעולה אנחנו יכולים לעשות דברים גדולים ויפים למען אוכלוסיות רחבות בחברה הישראלית. הצוות שאני חלק ממנו היום, מורכב מהאנשים המוכשרים ביותר. על המקהלה מנצח רונן צור, שלטעמי הוא יועץ התקשורת והאסטרטג המוביל בישראל בשנים האחרונות. אם נדמה את המאבקים שלנו למלחמה, אין ספק שזה הצוות שהיית רוצה לצאת איתו לשטח".
כשהוא נשאל על מאבק אהוב במיוחד שטיפל בו, שולף רוזנבאום במהירות את הקמפיין שניהל כנגד הסרט 'חמש מצלמות שבורות': "את הסרט והאג'נדה המאוד שמאלנית שלו הכרתי, אבל כאשר זכה הסרט למועמדות לאוסקר, הבנתי שמשהו כאן לא תקין. לא יכול להיות שסרט, המתוקצב בחלקו על-ידי ממשלת ישראל, ייצג את המדינה בטקס הבינלאומי החשוב ביותר בעולם הקולנוע, בו צד אחד, לטעמי מגמתי ולא הגון למציאות בשטחים. באמצעות עמותת 'קונצנזוס', המייצגת קציני מילואים, יצרנו קמפיין תקשורתי רחב, במסגרתו הפצנו סרטון אנימציה בשם 'חמש מצלמות שבורות- הסיפור האמיתי', הסרטון הפך תוך מספר ימים להצלחה גדולה ברשת וחשף את הציבור הרחב לבעייתיות של הסרט. בשיאו של הקמפיין הודיעה שרת התרבות כי תיבדק אפשרות לכך, שסרטים יעמדו בקריטריונים על מנת לקבל מימון מהמדינה. לקינוח קיבלנו תחקיר בן 40 דקות בתוכנית 'המקור', שחשף את העריכה המגמתית של יוצרי הסרט. את האוסקר כמובן שהם לא לקחו, אבל את זה אני כבר לא יכול לזקוף לזכותי".
