משרד החינוך הודיע: נתניה זכתה בפרס החינוך הארצי לשנת תשפ"ג

פרס החינוך הארצי בוחן, בין השאר, יוזמות ותוכניות מקוריות שפיתחו בנתניה לקידום זהות ישראלית ומעורבות חברתית ואזרחית. 

0
2356
ועדת הפרס מטעם משרד החינוך, שבחרה בעיר נתניה כזוכת פרס החינוך הארצי לשנת תשפ

פרס החינוך הארצי בוחן, בין השאר, יוזמות ותוכניות מקוריות שפיתחו בנתניה לקידום זהות ישראלית ומעורבות חברתית ואזרחית. 

משרד החינוך הכריז, רשמית, כי מערכת החינוך של נתניה היא זוכת פרס החינוך הארצי לשנת הלימודים תשפ"ג.
פרס החינוך הארצי, הוא הפרס היוקרתי ביותר שמעניק משרד החינוך לרשויות השונות. בין השאר על השקעה, חדשנות, טיפוח ערכים והישגים. בנוסף, קידום יוזמות ותוכניות לרווחת תלמידי הרשות.

העיר נתניה נחשבת לאחת הערים ההטרוגניות ביותר בישראל. היא מהווה פסיפס אנושי של תושבים ממגוון הקבוצות בחברה הישראלית. מזה עשרות שנים נתניה היא עיר מובילה בקליטת עלייה. בעיר חיים חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים. העיר עצמה נחשבת להטרוגנית גם מבחינה כלכלית ופוליטית. מערכת החינוך המקומית מובילה חיים פדגוגיים משותפים בין המגזרים השונים – החל מגיל הגן ועד לכיתה יב'.

מקדמים בנתניה את הזהות הישראלית עם תוכנית פדגוגית ספירלית ייחודית

מנהל החינוך בנתניה פועל מזה שנים באמצעות תוכנית עירונית ספירלית. התוכנית עצמה מיועדת לקידום הזהות היהודית הישראלית הנלמדת בכל שכבות הגיל. היא מקבלת מימד של שיא בשבוע ישראלי. תלמידים מתחבטים בשאלות מהותיות של חיים משותפים בין דתיים לחילוניים. ולא רק, אלא גם בין עולים חדשים לוותיקים. במסגרת זו לומדים התלמידים על מהות הדמוקרטיה ועל הכללים לשמירתה.

מימד נוסף אשר הציגה נתניה לחברי ועדת הפרס, התמקד בטיפוח אקלים מיטבי. אקלים מיטבי שעיקרו חיזוק חוסנם של התלמידים ותחושת השייכות. זאת, באמצעות למידה רגשית וחברתית – SEL לקידום סובלנות, הכלה, השתלבות ומניעת נשירה.

תוכנית החוסן נכנסה לכל המערך החינוכי בעיר מגני הילדים ועד גיל 21. כאשר, כלל צוותי החינוך עברו ועוברים הכשרה כמנחים לתוכנית. בנוסף, בעירייה מעודדים הורים ללמוד את עיקרי התכנית והתכנים.

"כמערכת חינוך הטרוגנית" מציינת אתי דהן, ראש מנהל החינוך, "אנו רואים בערך ההשכלה ערך חשוב. אנו מרגישים מחויבים לכל תלמיד ותלמידה. המערך המסייע הניתן על ידי הרשות, ללא תשלום, לטובת תלמידי העיר, הינו רחב במיוחד. הוא כולל שלל תוכניות ומענים. החל מגיל הגן ועד לכיתות העל יסודי – שעות ראש עיר, שעות תגבור, תומכות למידה, מתרגלים, שעות העשרה ועוד".

"המערך המסייע מאפשר למורים לתת לתלמידים את ההכנה המלאה להתמודדות עם מקצועות יסוד ביסודי. לדוגמא: קריאה, כתיבה, שפה אנגלית, מקצועות העשרה. זאת עד להצלחה בבחינות הבגרות (זכאות ואיכות התעודה) באמצעות סטטוס בגרויות אישי ובניית תוכנית אישית לכל נערה ונער בשכבה י"ב".

"אנו מתקצבים גם הכנה לשאלוני בגרות למגזר החרדי. כמו גם שאלוני בגרות עולים ומיצוי זכויות עולים ותיקים. כמובן, תגבורים ייעודיים לישראלים יוצאי הקהילה האתיופית ולנערות וכל זאת בחינם. כדי לאפשר חינוך עירוני תוספתי לכל".

במשרד החינוך מציינים, כי התוכניות לקידום ההישגים הלימודיים הביאה, בין היתר, לעלייה עקבית באחוזי הזכאות לבגרות. אחוז הזכאים בעיר טיפס והגיע לממוצע של 86.3 בהשוואה לממוצע הארצי העומד על 73% בלבד.

עבודה עקבית בת למעלה מעשור

הישגי אחוזי הגידול בבגרויות בנתניה, הינם תהליך שנמשך למעלה מעשור. בעקבות פרסום נתוני אחוזי זכאות לבגרות שהיו קרובים ל-42%, עלה הנושא למועצת העיר על-ידי חבר המועצה באותה עת, הרצל קרן. סדרת כתבות תחקיר שביצע בזמנו עיתון "קול השרון", בו ראיין מומחים בינלאומיים בתחום החינוך, הוביל את השיח הציבורי. בשיאו, בריאיון שקיים העיתון קבעה תרצה גרינפלד, שבאותה עת שימשה כראש אגף החינוך בנתניה, כי הפתרון הוא הגדלת תקציבים ייעודית לצד רפורמה. ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, הציגה תוכנית מקיפה באותה עת עם יעדים ברורים לעשור. במרכזה: גידול תקציבי חד בחינוך בדרך לגידול בזכאות. מנגד, תוכניות הוליסטיות לחיזוק רגשי וחברתי של תלמידים. בהמשך, עם מנויה של ד"ר אביטל לאופר לתפקיד מחזיקת תיק החינוך לתקופה בת עשור, העמיקה ד"ר לאופר, באמצעות מי ששימשה באותה עת בתפקיד ראש מינהל החינוך, טובה דולב, את המהלכים. בין השאר, בשנת 2011, סגרה העירייה בתי ספר יסודיים שהתאפיינו עם רוב לאוכלוסיות תלמידים הומוגניות. במקומם השקיעה העירייה תקציבים ובניוד תלמידים ליצירת בתי ספר הטרוגנים. את המהלכים המשיכו מחזיק תיק החינוך, חבר המועצה עקיבא יצחקי וכיום, מי שמובילה את מינהל החינוך אתי דהן, שבתורה הכניסה תוכניות חינוך משמעותיות נוספות.

כיום, העיר נתניה מהווה מודל לערים אחרות ולצוותים חינוכיים בתחומי החינוך הטכנולוגי, הקיימות והסביבה, בתחום המנהיגות ובתחום הרגשי-חברתי-ערכי.

מנהלת המחוז, חיה שיטאי ברכה על הזכייה ואמרה, כי "הפרס ניתן לעיר על העשייה החינוכית הענפה המתרחשת בעיר לאורך כל שעות היממה. העיר מובילה תפיסה רב תרבותית, התורמת לעיצוב זהות אישית ולוקלית. מקדמת חדשנות, תוך הקמת סביבות חינוכיות המותאמות למאה ה – 21 ותכניות לקידום הזהות הישראלית. מקפידה על מתן מענה מותאם ורלוונטי לכלל התלמידים. מקדמת תפיסה של מצוינות עירונית ואישית."