מור פולנוהר לא עוצרת

השבוע, במסגרת צונאמי מופעי החנוכה, יעלה שוב המופע "אדרבא", הזוכה מזה 16 שנה ברציפות לעדנה מיוחדת ולהצלחה יתרה. באדרבא משתתפת גם השחקנית וכוכבת הילדים והנוער, מור פולנוהר, שנולדה וגדלה בנתניה. בראיון בלעדי לנתניה און ליין מספרת מור פולנוהר על אורח החיים האינטנסיבי שלה והאהבה הגדולה לשירה, למשחק ולריקוד. איך הכל השתלב עם מיומנה, הבית בנתניה והניסיון הרב שצברה בגיל כל כך צעיר.

היא נולדה וגדלה בנתניה לאמא שמגיעה מעולם החינוך ולאבא, איש שיווק במקצועו, שלמד קרימינולוגיה וחוקר את נפש האדם כפי שהיא לדבריה עושה באמצעות קריירת המשחק שלה. מור היא גם אחות גדולה לאורי, מוזיקאי גדול בתחילת דרכו. למרות שכמו אמנים רבים גם היא מתגוררת כיום בתל אביב, היא לא מוותרת על זמן איכות בבית ההורים בנתניה – למרות לוח הזמנים הצפוף.

מתי בעצם עברת מנתניה לעיר הגדולה?
"את המעבר לתל אביב עשיתי לפני כמעט שש שנים. העבודה הפכה להיות הרבה יותר אינטנסיבית ורובה מרוכזת בתל אביב – כך שהנוחות הכריעה ועברתי. אני חושבת שמאוד קשה לנהל קריירה, במיוחד בענפי הבמה השונים, אם את לא במרכז. תחשבי שיש ימי צילום, אודישנים, חזרות והכל נעשה פה – אז מה בעצם ההיגיון במגורים בנתניה עם החיים בתל אביב".

"נולדתי וגדלתי פה, עזבתי רק אחרי הצבא ככה שנתניה זה לגמרי בית, חברים ושקט", מתארת מור פולנוהר את תחושותיה. "ההורים שלי עד היום גרים בבית שגדלתי בו שממוקם ליד הים – כך שאין טוב יותר מזה". ואכן, ההרגל לקרבה לים השפיע גם על החלטותיה בחיפוש אחר דירה בעיר הגדולה. "כאשר החלטתי שאני רוצה לעבור לתל אביב, היה ברור לי שאני מחפשת דירה כמה שיותר קרובה לים. אפשר להגיד שזה מתוך הרגל, אבל בשבילי זה הרבה יותר מזה. זה רוגע שאני צריכה ועושה לי טוב במיוחד באורח החיים האינטנסיבי שאני חיה".

כיצד מתמודדים עם גלי ההערצה כשצועדים ברחוב?
"בכיף ובשמחה. אני חושבת שאחרי גאליס זה התחיל, בכל זאת בסדרה הייתה הפריצה הגדולה שלי. כמובן שהרבה לפני כן עבדתי ועשיתי לא מעט, אבל ההכרה הציבורית שקיבלתי בסדרה הזו הייתה בהחלט קרש קפיצה משמעותי בכל הקשור להכרה בי, כשחקנית, יותר מכל תפקיד אחר שעשיתי וזה בהתחשב בעובדה שאני מגיל 11 בטלוויזיה".

מור פולנוהר – איך הכל התחיל

למרות גילה הצעיר מור פולנוהר, בת ה-26, מחזיקה ברזומה מכובד, הכולל תפקידים נחשבים בהפקות בארץ וגם בחו"ל, פרסומות, טלוויזיה וקולנוע. מבחינתה, זו רק ההתחלה.

איך הכל התחיל?
"בגיל עשר בערך נכנסתי לבית הספר הבוסתן, מקום קסום שהפך מהר מאוד לסוג של עוד בית עבורי. כל כך אהבתי את המקום ואת מה שהוא מציע, שפשוט לקחתי קורסים בלי הפסקה בכל תחומי הבמה האפשריים. משחק, מחול קלאסי ומודרני, שירה ואפילו קרקס. הבוסתן, מבחינתי, היה המקום בו הרגשתי שבאמת מבינים אותי. שלא יתפרש לא נכון, המשפחה תמיד תמכה ותומכת, אבל שם היה משהו אחר. אף אחד לא רואה אותך עוף מוזר. יש חופש אמיתי. אני אתן לך דוגמא, עוד כילדה הרבה ראו את האופן בו אני מתלבשת קצת מוזר. קשה לומר שעניתי על המוסכמות החברתיות בנוגע לקוד הלבוש. בבוסתן, שאת נכנסת, זה לא משנה כמה מוזר הייתי לבושה, אף אחד לא הסתכל על זה בעין אחרת בדיוק להיפך וזה מדהים אפשר לומר שהבוסתן הוא מצד אחד בית ספר מקצועי אמיתי בו אתה כאמן מקבל כלים וידע ומצד שני מספק חממה אמיתית בה האנשים מבינים אותך מבלי שתדבר, מקבלים אותך כמו שאתה. התפקיד הטלוויזיוני הראשון שלי הגיע כבר בגיל 11 שיחקתי את בתה של אסי לוי בסרט "עור", לצדם של אלון אבוטבול ויורם חטב. אחר כך התקבלתי ל"פרשת השבוע" שם שיחקתי את בתה של רונית אלקבץ ז"ל ויובל סגל לאורך כל העונות".

בחרת לקחת הפסקה יזומה בעקבות הגיוס לצה"ל, למה?
"אני אוהבת להתמסר למה שאני עושה כדי לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר. את השירות הצבאי שלי עשיתי בחיל המודיעין והיה לי ברור כבר בהתחלה שאני לא רוצה לשלב בין הצבא לקריירת המשחק שלי – אז החלטתי ללכת עם מה שאני מרגישה ולעצור. הבהרתי לסוכן שלי שאני לא רוצה לגשת לאודישנים בשנתיים הקרובות, שחשוב לי לחוות את הצבא שזו תקופה שלא אוכל לחזור אליה, מבלי לעסוק בדברים אחרים במקביל".

לקחת סיכון שהקפאת את הקריירה ולא שילבת לטובת שירות צבאי משמעותי
"אם אגיד לך שלא היו רגעים שחששתי קצת, אשקר. בכל זאת, עבדתי לא מעט שנים לפני הגיוס ובמקצוע הזה אפילו יותר מכל מקצוע אחר אין תעודת ביטוח. גם כאשר אתה עובד ומוכר, יש את האפשרות שיש מישהו מתאים או מוכר ממך – כך שלקחתי את האפשרות שאעסוק במשהו אחר. אני הלכתי עם הלב שלי ואני שמחה על זה מאוד, כי חוויתי את השירות הצבאי באופן מלא ואחריו פשוט בחרתי במקצוע שלי מחדש. חזרתי לבחור בבמה, ממקום בוגר יותר ועם אנרגיה אחרת. אין ספק שזה היה סיכון, אבל מחושב".

מתי נכנסה מיומנה לתמונה?
"עם כל האהבה והרצון שלי לשחק, חיפשתי דרך לשלב במשחק גם את האהבה שלי לשירה ולריקוד. יום אחד פשוט נפל לי האסימון, שמיומנה משלבת בין כל האלמנטים שאני אוהבת על במה אחת. נכנסתי לאתר שלהם ושלחתי להם מייל עם קורות החיים שלי. עשיתי לא מעט אודישנים ובסוף התקבלתי להיות חלק מהלהקה. יצאתי איתם לסיבוב הופעות של שלושה חודשים באירופה עם המופע מומנטום. שחזרתי ממסע ההופעות באירופה, המשכתי ללכת לאודישנים והתקבלתי לקאסט של סדרת הנוער גאליס בתפקיד רונה. היה ברור לכל הצוות שהתסריט טוב, אבל אף אחד לא באמת ציפה לטירוף ולבאז שיצרה הסדרה הזו. החשיפה הייתה מטורפת. כמובן שהמשכתי עם מיומנה במקביל, רק שזה דרש יכולת תמרון עילאית שלעתים הייתה נראית בלתי אפשרית, אבל כנראה שיש רצון, הכל מסתדר".

אחרי גאליס מצאת את עצמך, חוץ ממיומנה, עובדת על שלושה פרויקטים במקביל שאחד מהם בכלל מצולם בחו"ל. איך מתמרנים?
"אחרי גאליס קיבלתי תפקיד ראשי בסדרה "משפחה שולטת". שיחקתי שם במשך שלוש העונות של הסדרה ואף הייתי שותפה לכתיבת התסריט בעונה האחרונה. במקביל, באותה שנה, הצטלמתי גם לסדרה "הרודן" לצידה של מורן אטיאס. סדרה ששודרה גם בפוקס האמריקאית. הפרויקט השלישי שעשיתי במקביל היה סדרת הנוער "להתבגר" וזה היה באמת מטורף. היו נקודות זמן שלרגע לא זכרתי בתפקיד מי אני היום, הכל היה נורא אינטנסיבי אבל טוב".

קפצת למים העמוקים של עולם הבידור מגיל מאוד צעיר. האם זה לא בא על חשבון לימודים וחברה?
"חד משמעית לא. אני אוהבת את מה שאני עושה ולא חושבת שזה פגע בי או שיש לי חסך כלשהו. אין ספק שלהתחיל לעבוד בגיל 11 זה לא פשוט, התבגרתי מהר זה נכון, אבל אני חושבת שהניסיון שלי והמקומות שהגעתי אליהם נכונים לי. היו גם תקופות פחות ורודות, במיוחד בגיל צעיר, בעיקר במקרים של קנאה וחוסר פרגון – אבל התקופות האלה חיברו וחיזקו יותר את הקשר שלי עם המשפחה ובעיקר חישלו אותי, כי היה לי ברור שזה חלק מהמקצוע ואני אצטרך להתמודד עם מקרים כאלה גם בעתיד. יש תקופות קשות יותר וקשות פחות, אבל אני אוהבת עשייה ואינטנסיביות ואפילו חותרת לזה – אבל מה שכן, אני גם יודעת לנוח ולקחת זמן לעצמי שצריך".
בשבוע הבא מגיעה מור יחד עם להקת מיומנה להופעה בהיכל התרבות העירוני עם המופע "אדרבא" -מופע ילדים שרץ על הבמות כבר 16 שנה ברציפות.

ספרי לי קצת על "אדרבא"
"מדובר על מופע מצחיק, עם המון קצב תנועה ומוסיקה שמתאים לילדים, אבל גם להורים. פחי זבל שהופכים ליצורים חיים, צינורות ביוב שהופכים לכלים מוזיקליים, דגים משתעלים, תנועות שיוצרות צלילים במופע שיוצר צחוק מתגלגל של ילדים. המופע הזה רץ על הבמות כבר קרוב לשני עשורים. מן הסתם שנעשו שינויים קלים, אבל החוויה היא אותה חוויה והיא מומלצת". אחרי ההופעה, אם יהיה לה כוח, כי בכל זאת מדובר בשלוש עד ארבע הופעות ביום, תקפוץ מור פולנוהר לבית ההורים, תתרווח ותצבור שעות שינה עד למופע הבא.