תאווה איטלקית: פיצה ביתית עבה ואוורירית

2
76
פיצה ביתית עם בצק עבה, אוורירי וחלבי

בדרך כלל, כשאנחנו בוחרים לאכול מנה בחוץ, מהסוג השגרתי, אנחנו לא מתרגשים יתר על המידה. אם המנה הייתה טעימה, זולה, נקייה ובעיקר ידועה, נחזור עוד פעם. כאן, בנקודה הזו בדיוק, “השריטה” שלי מתחילה. כשאני אוכל מנה מוכרת, כזו שעושה לי את זה, בכל ביס אני מנסה לזהות את “המרכיב” הסודי. אני מדמיין באותן ידיים קסומות שהכינו את המנה, שעמלו במיוחד בשבילי ומנסה להרכיב באמצעות חוש הטעם וחוש הריח את המתכון ואת המינונים.

עד לפני מספר חודשים נהגתי להכין פיצה ביתית לפי המתכון “הרגיל”, עם כמויות כאלה ואחרות, אבל משהו היה חסר לי. היה חסר לי המרקם של אותה פיצה שאכלתי פעם במסעדה קווקזית בנתניה. הבצק היה עבה, אבל אוורירי כמו ענן שמרים אפוי, עם רוטב משגע ומגע של תנור שהרעיף עליו חום. אז עכשיו, כשיש לי אחרי ניסיונות רבים, את המתכון לבצק פיצה עבה, רכב ואוורירית, אני בשמחה אחלוק אותו אתכם.

פיצה ביתית עם בצק עבה, אוורירי וחלבי

מרכיבים לבצק:

חצי קילו קמח תופח

כפית שמרים יבשים או חצי קוביית שמרים יבשים

שליש גביע אשל  (יעניק את המרקם האוורירי)

שליש כוס חלב

2 כפות סוכר (מסייע לניצול מיטבי של השמרים)

3 כפות של מחית תפוחי אדמה (פירה) שהכנתם מראש

ביצה אחת

מלח לפי הטעם

3 כפות שמן זית

מים קרים לפי הספיגה של הבצק – נתחיל במדידה של כוס אחת

בהמשך, תנור דולק מראש על 200 מעלות

מרכיבים לרוטב איטלקי:

קופסת שימורי עגבניות (מרוסקות גס)

5 שיני שום קצוצות

4 כפות שמן זית

חצי כפית צ’ילי  מיובש

מלח לפי הטעם

כפית סוכר

כפית אורגנו יבש

קמצוץ סודה לשתייה

אופן ההכנה:

ממיסים בחלב את השמרים והסוכר ומניחים בצד. בינתיים, שמים בקערה את הקמח, מוסיפים את תערובת השמרים ומתחילים ללוש בידיים. מוסיפים את מחית תפוחי אדמה, הביצה, קצת מלח ושמן זית ומוסיפים את המים בהדרגה – עד לקבלת בצק אחיד. שימו לב, נוזלי אבל לא מדי.

כשהבצק מקבל “גוף” מוציאים מהקערה למשטח מקומח. מתחילים ללוש את הבצק עוד  כמה  דקות , אז מוסיפים את המרכיב החשוב ביותר במתכון זה: האשל. שימו לב, הבצק אמור להרגיש לכם נוזלי יותר מהרגיל, אבל לא יותר מדי. אני בוחן את הבצק בצורה פשוטה: אם אני מצליח להרים את כדור הבצק בידיים, סימן שהוא לא נוזלי מדי.

הכניסו את הבצק להתפחה בת שעתיים באזור חמים. קחו את הבצק ותקנו מרקמים. אם הוא נוזלי מדי לטעמכם, הוסיפו קצת קמח ותלושו לעוד כמה דקות ולהוצאת האוויר להתפחה שנייה. בזמן שאנו ניתן לבצק לנוח, נכין את רוטב הפיצה.

הכנת רוטב הפיצה פשוטה. נוציא את העגבניות, נניח בקערה ונמעך עם הידיים או עם מועך פירה. נחמם מחבת על אש נמוכה, נוסיף ארבע כפות שמן זית. את השום נוסיף לפני רתיחת השמן ונערבב עד שהשום יחל לבעבע. נוסיף את האורגנו ופתיתי הצ’ילי ונמשיך לערבב כחצי דקה. אז נוסיף את העגבניות המרוסקות. נמשיך לערבב ונוסיף מל, כפית סוכר, סודה לשתייה וחצי כוס מים. את הרוטב יש לאדות עד חצי שעה על אש קטנה, תוך בחישה מעת לעת וצמצום הרוטב. נניח בצד שיתקרר לטמפרטורת החדר.

בחזרה לבצק. אחרי שנח, ניקח אותו, נקמח את משטח העבודה, נרדד אותו ונכין אותו לקראת התנור. נמרח את הרוטב בנדיבות, נפזר גבינה צהובה מגוררת, מוצרלה, פרמז’אן או כל תוספת שאנו אוהבים ונכניס לתנור הלוהט.

אני, באופן אישי, אופה את הבצק על 200 מעלות, אולם כל תנור מתנהג אחרת – לכן – אם יש צורך – תנמיכו ל-180 מעלות. זמן האפייה נע בסביבות 20-25 דקות.

כשהפיצה יוצאת מהתנור, אני תמיד מביט בה ואומר לעצמי, איזה כיף זה לראות כיצד כדור שמנמן של בצק איטלקי הפך לגברת איטלקיה מושלמת במטבח שלכם…

חברים, אתם מוזמנים לבקר גם בקבוצת הפייסבוק שלי: המטבח של אהרוני הגולשים מנתניה ומהסביבה מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של   נתניה און ליין – ksn מבית נתניה און ליין

2 תגובות

  1. מתכון מעניין אף פעם לא ניסיתי עם מחית תפוא וחלב
    נראה טעים ומסקרן
    תודה על הסברים מפורטים ומתכונים טובים
    יישר כוח

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן