ירדן ג’רבי נולדה לתהילה

0
36
ירדן ג'רבי ומאמנה שנה הרשקו
שני הרשקו וירדן ג'רבי. צילום Cees De Haan

לפני בערך שש שנים ניגשה אליי בחורה צעירה עם חיוך רחב. ירדן ג’רבי שמה.  היא אמרה לי: “ויקי, אני רוצה להודות לך ולעיתון שלך, נתניה און ליין-ksn, על הפרגון הגדול שאתם מעניקים לי”.

הצעירה החייכנית הוסיפה: “אני לא חושבת שאני ראויה לכל זה”.

הצניעות של אותה צעירה מצאה חן בעיני, אבל לא הסכמתי איתה ולכן אמרתי לה: “ירדן, את ראויה לכל מילה שנכתבה. אני יודע ומרגיש שבעתיד, לא רק נתניה און ליין-ksn הקטן והטוב מנתניה יפרגן לך, אלא בכל עולם הספורט יכתבו ויידעו מי זאת ירדן ג’רבי”.

 המפגש הזה התרחש, באופן סמלי, דווקא באירוע מרגש אחר – בו הודיע קפטן נבחרת ישראל בג’ודו, יואל רזבוזוב, שבכוונתו להתמודד למועצת העיר נתניה במסגרת רשימתה של ראש העיר.

ג’רבי היא, אומנם, משלנו – אבל אין דבר מרגש יותר מאשר לראות את הצעירה החייכנית עומדת על הפודיום בשם מדינה שלמה.

ההתנסות הגדולה של ירדן ג’רבי

לאולימפיאדת לונדון ירדן ג’רבי לא הגיעה. באותם ימים שלפני האולימפיאדה, התחרתה ג’רבי מול יריבה עיקשת וותיקה ממנה, אליס שלזינגר.

שלזינגר השיגה ניקוד רב מזה של ג’רבי לפני לונדון, ולכן נבחרה לייצג את ישראל בקטגוריית משקל 63 קילוגרמים. באותה עת היו כאלה שהציעו שג’רבי תפחית או תעלה במשקל, רק כדי שתוכל להתמודד ולזכות בכרטיס ללונדון.

ג’רבי, כרגיל עם חיוך וצניעות, דחתה את ההצעות בסיבה הכי טהורה שיכולה להיות: “אני צעירה”, היא אמרה: “אני אתמודד במשקל שלי, והטובה יותר תנצח ותייצג את המדינה”.

כן, ג’רבי, היא ספורטאית אמיתית. לא רק בעלת יכולת הסתגלות, כושר מצוין וטכניקה מעולה – אלא ובעיקר בעלת היכולת המנטאלית להתמודד עם לחצים, קשיים ואכזבות בדרכה למטרה.

 המפנה הגדול של ירדן ג’רבי

שני גורמים למפנה שהפך את ירדן ג’רבי לג’ודוקא המובילה במשקל 63 ק”ג.

הראשון קשור, מה לעשות, בכך שאליס שלזינגר נכנסה לעימות גדול עם איגוד הג’ודו ולמעשה הפסיקה להתחרות.

זה השאיר את כל הבמה לירדן וכולם חשבו שהדבר עלול להזיק לה, כי כידוע כשאין תחרות הרמה יורדת.

ירדן, כך מתברר, עשויה מחומרים אחרים והבדידות בצמרת סייעה לה רבות.

הסיבה השנייה היא העובדה שמאמנה האישי שני הרשקו, מי שטיפח את ג’רבי מתחילת דרכה, הפך למאמן הלאומי ולמעשה צמוד אליה בכל תחרות. עובדה זו נותנתה לג’רבי את השקט הדרוש, בעיקר, מבחינה מנטלית וכמובן גם מבחינה מקצועית.

 השיא

השיא (בינתיים) היא הזכייה באליפות העולם בשנה שעברה. ג’רבי הגיעה לאליפות ההיא לאחר שעלתה בדירוג העולמי, אולם עדיין לא נחשבה לטובה ביותר. אליפות העולם בשנת 2013 מיתגה את ג’רבי בפאנל של הגדולות מכולן. למעשה, הפכה אותה לאחת משתי הגדולות בענף, בצוותא עם הצרפתייה, אותה היא ניצחה בגמר.

ההפוגה

אחרי הגאות מתחיל השפל ולהפך. ובכן, דווקא הזכייה באליפות העולם בשנה שעברה, לא עשתה טוב לג’רבי. בתחילת שנת 2014 התקשתה ג’רבי לשחזר את הישגיה. היו כאלה שאמרו, שמדובר בתחילת הדעיכה והיו כאלה שהביעו בקול רם את החשש, שלאוליפיאדת ריו היא תתקשה להגיע. ג’רבי, ספורטאית אמיתית, שמעה הכל, התעלמה לחלוטין והתכוננה לדבר האמיתי. רק ספורטאי אמיתי ורק מאמן טוב יודעים ומסוגלים לכוון את עצמם להגיע לשיא היכולת המקצועית והמנטלית בנקודה החשובה באמת.

 הקמבק האדיר

אליפות העולם שהתקיימה בשבוע שעבר ברוסיה, הוכיחה שני דברים. האחד, ירדן ג’רבי היא עדיין אחת משתי הגדולות במשקל 63 ק”ג בג’ודו בצוותא עם ה… צרפתייה שהחזירה לה על ההפסד אשתקד. הדבר השני הוא, שיש לילדה הזאת שלנו מנתניה, אופי של וינרית אמיתית. ירדן ג’רבי היא התקווה הישראלית הגדולה ביותר לקראת אולימפיאדת ריו 2016.

 התקווה

“אני מקדישה את ההישג לכל חיילי צה”ל ולכל מדינת ישראל”, אמרה ג’רבי בדמעות לאחר הגמר וריגשה את כולנו. כן, ג’רבי אולי נולדה וגדלה בנתניה, אבל עכשיו היא של כולנו, של כל הישראלים באשר הם.