אישה, אמא, סבתא – מרים פיירברג בראיון אישי נשי

0
138
מרים פיירברג - שיר אוסטפלד
ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר ושיר אוסטפלד לנתניה און ליין. צילום רן אליהו

יום ראשון. השעה 16:45. אני מגיעה אל לשכתה של ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר. מלשכתה בוקעים בעודי ממתינה קולות של אי-הסכמה. ואז נשמע קולה. חד ונוקב. “היא”, כך חשבתי לעצמי מנסה להבין על היה הדיון: “חתכה עניינים”. הישורת האחרונה, בוחנת שוב את השאלות, תוהה האם אצליח לגעת בנקודות הנכונות. העורך שלי בנתניה און ליין, דורון, ביקש ממני ראיון אישי. אחר. לא עוד ראיון חג עם אותן שאלות שכולם שואלים. ראיון עם אג’נדה נשית, אישית, חודרנית מאיפה אישה עצמאית ועוצמתית שואבת כוחות על-מנת להצליח.

והנה היא מגיעה. חיוך רחב, מתוקתקת מכף רגל ועד ראש, כאילו היום שלה התחיל זה עתה, במפגש עמי. אני, בניסיון לשבור את הקרח הראשוני ותחושת חוסר הביטחון שפתאום אפפה אותי, מספרת לה שזו סגירת מעגל עבורי, כמי שפגשה אותה אחד על אחד בגיל 15 בתור סגנית יו”ר מועצת הנוער העירונית. היא מחייכת למשמע הסיפור הזה, שולחת יד לסלסלת הפירות ומציעה לי בחיוך אמהי לנסות את הענבים.

אני רוצה להחזיר אותך אחורה בזמן. האם את יכולה לשים את האצבע על הנקודה בחייך, בה הבנת שאת רוצה להיות ראש עיר?
היא עוצרת לרגע מתוזמן היטב. “לא, אני לא יכולה לומר שהיה רגע כזה, אבל יש לי חברה שלמדה איתי בכתה א’, שטוענת שכבר אז אמרתי שאהיה ראש עיר. אני לא זוכרת את זה”, היא מבזיקה חיוך נוסטלגי. “יותר מזה, אחד הזיכרונות של הניה שוורץ, אז היא הייתה פרידמן, שעליתי על שולחן כי מחיתי על עוול שעשו לאחת הילדות וצעקתי “זה לא צודק”. הנושא של לרדוף אחר הצדק ולדאוג לחלש תמיד היה חלק ממני, זה משהו שאמא שלי השרישה בנו מאז שהיינו ילדים”, היא נזכרת בערגה באמה.

בעבר נהגת לומר: “מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה ולצידה של כל אישה מצליחה עומדת אמא שלה”. עד כמה לדעתך אמך תרמה לעיצוב דרכך?
“אמא שלי הייתה עולם ומלואו בשבילי, ממש הכל”, אומרת מרים ולחלוחית של דמעה מציפה את עיניה: “עד היום, 22 שנים לאחר שהיא כבר לא איתנו, היא חסרה לי יום-יום. אמי נולדה בכ”ח באייר יום שחרור ירושלים ונפטרה כמה ימים לפני שמלאו לה 60, בה’ באייר יום העצמאות. היא באמת הייתה אדם יוצא דופן. היא התחתנה בגיל 17 והייתה מאד צעירה שילדה אותי, בת 18, אולי זו הסיבה לכך שהיינו חברות טובות, כמו אחיות, כי יש לי רק אח אחד. גם היום, כשאני עושה צעד מסוים או מקבלת החלטה כלשהי, אני חושבת: ‘מה אמא שלי הייתה אומרת?’. זה מלווה אותי יום יום, שעה שעה. היה לנו קשר עמוק”.

מרים נולדה בעכו. כשהייתה בגיל שש עקרה המשפחה לנתניה בעקבות עבודתו של אביה כשוטר. באותה עת, אולי זכו השוטרים לכבוד רב בקרב הציבור ועבודתם נחשבה כשליחות, אבל המשכורות היו נמוכות. פרנסה בכבוד, אבל בדוחק.

ראש העיר נתניה מרים פיירברג-איכר. צילום רן אליהו
ראש העיר נתניה מרים פיירברג-איכר. צילום רן אליהו

בניגוד לרבים בתחום הפוליטי שנולדו עם כפית של כסף ופילסו את דרכם הרבה בחסד ופחות בזכות, את התחלת מאפס.
“שוב, חזרנו לאמא שלי” היא צוחקת. “מצד אחד הנחישות ומנגד ההערכה העצמית, שזה מתבטא – למשל – גם בחשיבות של האסתטיקה. זה משהו שהיא השרישה בנו. כשהייתי מנהלת אגף הרווחה היו מגיעים אליי אנשים ואומרים לי: ‘אני לא נולדתי עם כפית זהב או כסף בפה’ ואז אמרתי להם: ‘חבר’ה, אני לא נולדתי עם כפית בכלל! על מה אתם מדברים?!’. אבא שלי, שעלה לארץ לפני קום המדינה כשוטר בריטי והיה באצ”ל, כל החיים שלו עבד במשטרה (הכחולים) ובמג”ב. באותה עת הרוויחו משכורות רעב. אמא שלי עבדה בכמה עבודות בכדי לפרנס אותנו. מתוך אותה מצוקה שהייתה, אמא טיפחה בנו את הערכים. מעולם לא הסתכלנו על האחר, אלא על עצמנו. כילדים, תמיד היינו מטופחים, נקיים, לבושים יפה. אף פעם לא ידעו אם יש לנו או אין לנו. אמי מאד הקפידה על הנושא הזה. גם אם היו תקופות שמרחנו על פרוסת הלחם חמאה, כשסבא וסבתא שלי היו באים לבקר ובשאר הימים זה היה בקושי מרגרינה, בחוץ אף אחד לא ראה את זה”.

במהלך השבועות האחרונים יצא לי לפגוש אותך בשורה ארוכה של אירועים, תמיד את נראית רעננה. כאישה לאישה, מה הסוד?
“בזכות הניסיון והעובדה שאני מתורגלת בעניין הזה, אני עושה את הכל מאד מהר ואפילו מרגישה לפעמים, בעיקר בערבים, כמו מישהי שמופיעה על במה במחזה, שחקנית מאחורי הקלעים שצריכה מהר מאד לעבור אל מאחורי הקלעים ולהחליף תלבושת. מחדשת קצת את האיפור ורצה הלאה… לפעמים אחרי יום כזה, אני מגיעה ואומרים לי: ‘איזה יופי, בטח נחת אחרי צהריים’. אני לא מתחילה מוקדם, בערך בשש וחצי בבוקר”, מרים אומרת ואני מכחכחת בגרוני, זזה במקומי וחוזרת אחריה: ‘שש וחצי אמרת?!’. ומרים משיבה: “כן, אני מחזירה טלפונים בשעות האלה, מדברת עם הלשכה, אחר-כך הולכת לסדר קצת את השיער במספרה כי כבר אמרנו שאני חייבת”.

כראש עיר בתפקיד ממלכתי מחזיקה מרים מלתחה גדולה. את הקניות היא מבצעת בעצמה, תמיד בחנויות העיר. “לראשי עיר אין את הפריבילגיה שיבחרו או ישאילו עבורם בגדים. אני, אישית, מאוד אוהבת אופנה, ארכיטקטורה ועיצוב. לא עסקתי בזה מעולם, אבל אני בהחלט נהנית לקרוא ז’ורנלים של אופנה ומטבחים. מבחינתי, המוזיאון הכי טוב זה להיכנס לחנות של כלי בית ולהסתכל.

את רוב הקניות שלך את מבצעת בתוך נתניה. את משתדלת לגוון בחנויות או שאת לרוב קונה באותן החנויות הקבועות שלך?
“אני חוטאת בזה שאני די עקבית, אבל אני מנסה להיות הוגנת – אז אני גם עוברת למקומות אחרים. אני משתדלת, כי חשוב לי להיות בכל מקום, להיכנס לחנות ולפגוש אנשים. זה כיף”.

כשהתמודדת בשנת 1998 לראשונה לראשות העיר, הסיסמה הייתה אמורה להיות במקור ‘נשמה עם עוצמה’ אבל אז זה שונה ל’עוצמה עם נשמה’. היום, 17 שנה אחרי. עוצמה עם נשמה או נשמה עם עוצמה?

“אני חושבת שזה גם וגם. לדוגמה, היום בבוקר היו לי לפחות שני מקרים בהם פנו אליי תושבים ברחוב בבקשת עזרה. לאחת הייתה לי הזכות לסייע מיידית ובשנייה אני עוד מטפלת. לפעמים שואלים אותי מאיפה אני שואבת את הסבלנות, כי כשעוצרים אותך ברחוב לא תמיד שואלים אותך האם ‘אתה ממהר או לא?’, פונים כי מרגישים קרוב, אמפתיה. אני חושבת שהקשר הזה הוא מאד מיוחד. התחושה שהם יכולים לספר לי משהו אישי שלהם, זה הכל עבורי”.

בעבר נהגת לצעוד באופן קבוע ברחובות העיר. האם את עדיין ממשיכה או שעברת לאופני כושר?
“לצערי, אני לא עושה בכלל ספורט עכשיו, בעיקר בגלל העובדה שיש לי תמיד אירועים בערבים. חוץ מזה, מעולם לא הייתי ספורטאית מצטיינת ואני תמיד מסדרת לעצמי ‘הנחות’ ומוצאת סיבות למה לא. שוב, קשה לי בעיקר בגלל הלו”ז”.

אהבתה של מרים לספרים אינה סוד. את “פרש מברונזה” היא קראה לקראת נסיעתה לסנט-פטרסבורג, ולצד מיטתה מונחים אין-ספור ספרי מתח אותם קראה לאחרונה. “נוסעת ללא מלווה”, “הנעלמת”, “המתיקות שבשכחה” – הם רק חלק קטן מאסופת ספרים גדולה.

דווקא כאמא וכסבתא, שגדלה בבית עם ערכים לאומיים של האצ”ל, עד כמה מפריע לך שהדור של היום מחובר יותר לסמארטפון מאשר לספרים?

“אכן גדלתי בבית לאומי. אני חושבת שאנחנו מנסים להנחיל את זה גם לדור הצעיר. נתחיל בזה שמועצת העיר היא היחידה שמתחילה את הישיבות שלה בשירת התקווה ובפרשת השבוע, זו אמירה לגבי נושא אהבת הארץ. הנכדים שלי, למשל, קוראים ספרים, עם כל הכבוד לאייפון ולמשחקי המחשב. הם גם מאד מעורבים: רואים חדשות, שואלים שאלות. לקרוא באייפון זה לא אותו דבר כמו להחזיק את הספר עצמו ביד. להרגיש את הכריכה. זו חוויה מסוג אחר וחבל לפספס אותה, היא נהדרת. אני חושבת שאנחנו קצת טועים: אמנם מבחינה חברתית יש בעיה, כי כל אותם משחקים שאנחנו היינו משחקים בילדותנו כדוגמת מחבואים, ג’ולות, ניירות מסטיק וגוגואים כבר חלפו מן העולם, אבל עדיין יש תנועות נוער והן במגמת גידול. אני מרגישה, שיותר ויותר הורים השכילו להבין, שעם כל הכבוד לטכנולוגיה, אין תחליף למגע הבינאישי בין אנשים. לכן, יותר ויותר הורים לוקחים את ילדיהם בחזרה לספריות ויותר ויותר ילדים נרשמים לתנועות הנוער”.

אפרופו בינאישי. כמי שבעצם החלה פרק ב’ בחייה האישיים, כיצד מתנהלת הזוגיות כאישה דתיה הנשואה לחילוני?
“אני חושבת, שהיכולת בחיים משותפים זה לדעת להכיל ולוותר. רוני לא נוסע בשבת. לא משום שהוא הפך להיות דתי או מתוך אידיאולוגיה, אלא משום שאני לא נוסעת בשבת – אז אוטומטית גם הוא. מה שלפעמים מצחיק אותי זה, שהוא מזרז אותי בנושא הדלקת הנרות כדי שחלילה לא תיכנס השבת ואאחר. גם הילדים יודעים שיש ‘שלום עליכם’ וקידוש וזה נחמד. הם מתחברים לזה ואוהבים את זה. אח”כ כל אחד נוהג כמובן על-פי אמונתו, אבל מטבע הדברים הבית שלנו הוא כשר ויש שני כיורים. הכל זה עניין של רצון”.

האם אי פעם היו לך חיכוכים על רקע היותך אישה, בניהול העיר?
“ממש לא, אבל הנה משהו מצחיק: השבוע שאלו אותי איך מסתדרת בעולם של גברים. עניתי, מה זאת אומרת? הפכתי את העולם מסביבי לנשים ועכשיו אני צריכה להסתדר בעולם של נשים. כמובן שיש גם גברים במערכת העירונית, אבל רוב הפקידות הבכירה בעירייה מאוישת כיום על-ידי נשים. אני תמיד אומרת, שבמקום להצהיר הצהרות, נבחנים במעשים ולא באמירות. באמירות כולם מצהירים שהם מקדמים נשים, אבל אצלי זו הלכה למעשה. אני מוקפת בהרבה נשים ומבחינתי היותי אישה זה רק יתרון”

אהבתם? מוזמנים להגיב, לשתף או לסמן בלייק. רוצים לקרוא עוד על כל מה שקורה ומעניין את נתניה והנתנייתים, בקרו בדף הבית שלנו: נתניה און ליין – נתניה און ליין

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן