בן מצבמר ממש לא מריונטה

בן מצמבר, ילד טוב נתניה, מפלס בימים אלה את דרכו בתעשיית המוזיקה הים תיכונית. בראיון לנתניה און ליין הוא מדבר על מוזיקה ועל חלומות

0
208
בן מצמבר - נתניה. צילום יחסי ציבור
בן מצמבר. צילום יחסי ציבור

אפתח בגילוי נאות: בן מצמבר ואני למדנו באותה השכבה – מהחטיבה ועד סוף התיכון – כאן – בנתניה. מאז ומתמיד זכרתי אותו כילד הביישן בעל העיניים הכחולות, זו אולי הסיבה לכך שלא הופתעתי בפגישתנו, כאשר ישב מולי סוג אחר של זמר ים-תיכוני: נטול מרפקים, מנומס בצורה די קיצונית, שקט ונעים הליכות. בקיצור- לא מדובר בעוד מריונטה ים-תיכונית מהזן שהתרגלנו לקבל, אלא בסטאר קוואליטי אמיתי. ונחשו מה… הוא משלנו. בראיון מיוחד לנתניה און ליין – נתניה און ליין הוא מדבר על הדרך ועל מוזיקה.

בן מצמבר (23) נולד בנתניה לאמא ממוצא ארגנטינאי ואבא תימני. האהבה לשירה טמונה בו מאז שהוא זוכר עצמו כילד, אך את האומץ לשיר מול קהל קיבל בשלב מאוחר יותר בחייו. "את בוודאי זוכרת, אמנם הייתי ילד שובב בבית הספר, אבל התביישתי לשיר ליד אנשים", הוא אומר ואני מחייכת לעצמי. "בכלל, לא חשבתי לקחת את המוזיקה בתור מקצוע לחיים. פה ושם שרתי למשפחה ולחברים והם  החמיאו ואמרו לי שאני חייב לעשות עם זה משהו. שני הסינגלים הראשונים שלי, "במבט את מספרת" ו-"זה אני" ישבו מוכנים במגירה שנה, רק חיכו שאוציא אותם אבל היססתי. תמיד חשבתי שזה לא הזמן המתאים, אמרתי לעצמי: כשזה צריך לבוא זה יבוא. בסופו של דבר חברתי לאבי כהן, שכיום הוא האמרגן והמנהל האישי שלי, ישבנו לקפה ודיברנו על המוזיקה שלי ועל ענף הזמר המזרחי, חתמנו על חוזה והוצאנו את הסינגלים, מאז הכל היסטוריה. שניים בבת אחת, חתיכת הימור בתעשייה הזו".

בן מצמבר (23) נולד בנתניה לאמא ממוצא ארגנטינאי ואבא תימני. האהבה לשירה טמונה בו מאז שהוא זוכר עצמו כילד, אך את האומץ לשיר מול קהל קיבל בשלב מאוחר יותר בחייו.

 התחלת לשיר באירועים וההזמנות להופיע בחתונות ובמועדונים לא איחרו לבוא.

"נכון. גם אותו ערב בו שמע אותי, לראשונה ,שדרן רדיו לב המדינה, אליקו, פתח לי את הדלת", מתאר בן: "הוזמנתי לשיר במועדון ה'סיניבאד' בראשל"צ, הוא היה שם. לאחר ההופעה הוא הזמין אותי לשיר בהפקה גדולה באילת לצד מאור אדרי, דודו אהרון ופאר טסי. היה כיף וכבוד גדול. בקרוב אופיע בהפקה נוספת".

לאחרונה הוצאת את השיר "שאנז אליזה" אל תחנות הרדיו. איך הולך?

"הוא מושמע בתחנות החזקות ואני מקווה שנמשיך ככה. הסינגל מדבר על החיים בנתניה, על התיירים הצרפתים ועל בחור מהשכונה. בקיצור, עליי. עכשיו אני עובד על סינגל נוסף שהוא למעשה בלדה, שיר נשמה שעוד חודש יהיה באוויר. אני עם רגליים על הקרקע, ממשיך לעבוד, כותב למגירה ומקווה להתעצם".

"אני חייבת להביך אותך קצת", אני קוטעת את רצף דיבורו ורואה שהוא מתחיל להסמיק:"ציפור קטנה לחשה לי, שבשבוע שעבר הופעת בהתנדבות בעקבות פוסט שהועלה לפייסבוק (על-ידי פעילת הציבור לילך קימלמן), לפיו לא הגיעו די מוזמנים לאירוע חתונתם של זוג צעיר מנתניה. האמנם?" בן מצמבר מחייך ועונה: "קיבלתי הודעה על אולם ריק בנתניה. ישר שלחתי לכל החברים והחברות שלי הודעות אס-אמ-אס. זה היה מדהים. הגיע גם הקלידן של רגב הוד, דביר קהלני, שגר בכלל בשוהם וביטל הופעה כדי להגיע. כיף לדעת שיש אנשים טובים במדינה שלנו ובנתניה בפרט"

לסיום, שאלת המיליון לטובת המעריצות. האם אתה פנוי?

"צר לי לאכזב, אבל לא, אני בזוגיות ומאושר".

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן