דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים
הרשויות בשרון בעתירה נגד שדה התעופה

הרשויות בשרון בעתירה נגד שדה התעופה

מועצת עמק חפר, עיריית כפר יונה, מועצת לב השרון, עיריית חדרה, המועצה האזורית מנשה ועיריית טירה, חברו השבוע יחד והגישו בג״ץ נגד המדינה – זאת במטרה לעצור את תכנית הוועדה לתשתיות לאומיות להקים שדה תעופה באזור. ברשימת העותרות נעדרת – באופן תמוה – עיריית נתניה שהגישה רקל פני פחות משנה את התנגדותה למהלך הממשלתי הנרקם. בשנה האחרונה מתקיימים במוסדות התכנון דיונים אודות מציאת חלופה לשדה התעופה הקיים כיום בהרצליה. מדובר בשדה תעופה המשמש בעיקרו למטוסים פרטיים, בתי ספר לטיסה, מטוסי צילום ומטוסי ריסוס וחקלאות. ככזה, הוא אינו משרת את הציבור הרחב, אלא ציבור מוגדר שהינו הנהנה הבלעדי מקיומו של שדה התעופה.  עקב כך הגישו הרשויות עתירה לבג״ץ נגד המדינה, באמצעות עו”ד ענת בירן, עו”ד דפנה תמיר ועו”ד דורון שי ממשרד עורכי הדין ענת בירן. בעתירתם טענו הרשויות, כי קיים ספק רב אם שדה תעופה זה ראוי להיות מוגדר “תשתית לאומית”. בנוסף טענו הרשויות בעתירתן, כי במקרה זה נמתחה עד הקצה הגדרת המושג “תשתית לאומית” והליכה בדרך זו עלולה להביא למדרון חלקלק לפיו תתאפשר זילות הגדרת “תשתית לאומית” לשימושים שונים הרחוקים מהגדרת המושג “צורך לאומי” כפי שהוגדר מלכתחילה בחוק התכנון והבנייה. עוד עולה מהעתירה, כי רק בחודש נובמבר 2016 הוצגו בפני הרשויות החלופות להקמת שדה התעופה, בהן חרוצים – הממוקמת בשטח מועצת חוף השרון, בית הלוי – בתחום מועצת עמק חפר וחדרה מזרח. עוד עולה מהעתירה, כי בישיבתה השנייה עדכן צוות הוועדה לתשתיות לאומיות, במפתיע, על הכוונה להרחיב את החלופות המוצעות ולהוסיף חמישה אתרים נוספים בהם עין ורד, גאולי תימן, תנובות, איל-טירה וחדרה מנשה. בעתירה טענו הרשויות, כי למרות שביקשו לעדכן אותן בקבלת החלטה לחלופות הסופיות, לא עודכנו ולא פורסם על ידי הות״ל, אפילו לא ברמיזה, כל מידע שיכול לשפוך...
נתניה: שתי נשים נבחרו לכהן במועצה הדתית

נתניה: שתי נשים נבחרו לכהן במועצה הדתית

מועצת העיר נתניה אישרה ביום רביעי האחרון את הרכב המועצה הדתית בנתניה. מועצת העיר אישרה מועמדותן של שתי נשים – תרצה גרינפלד, אשר שימשה בעבר בתפקיד ראש מנהל חינוך בעיריית נתניה. גרינפלד תכהן במועצה הדתית כנציגה של סיעת “נתניה אחת”. המועמדת השניה היא אורה רבין, נציגת “ישראל בתינו”. רבין, חילונית, עלתה לארץ בשנות ה-90 ועוסקת בפעילות ציבורית למען נתניה. רבין היא למעשה נציגת האופוזיציה, שכן חבר המועצה מטעם “ישראל בתינו”, יושב באופוזיציה העירונית. עוד אושרה מועמדותם של אשר אוחנה, כנציג הרב הראשי לנתניה, עובדיה כבודי ודוד שולמן, כנציגים של “נתניה אחת”, גרשון סקוף – ש”ס, אבי בטיטו – “הבית היהודי” – המפד”ל ומאיר שכטר מסיעת “גל”, סיעתו של הרב שר. זו אינה הפעם הראשונה שאישה מכהנת במועצה הדתי. בשנות ה-90 המאוחרות הוצעה מועמדותה של ד”ר גילה ג’ויס ברנר, המשתייכת לזרם הרפורמי, על ידי סיעת “מרץ” בראשות חברי המועצה דאז, שוש ערער ואלכס פייט. בחירתה עוררה סערה בקנה מידה ארצי, בשל התנגדות גורמי דת רבים. מועמדותה לא התקבלה בתחילה וכתוצאה מכך הגישו חברי הסיעה, בשנת 97, עתירות לבג”צ. לאחר מלחמות לא פשוטות, נבחרה ד”ר ג’ויס ברנר לחברה במועצה הדתית. בבחירתה, כמו גם פעילויות אחרות שעשו, היו ערער ופייט פורצי דרך. שוש ערער מסרה למערכת נתניה און ליין – נתניה און ליין, כי “אחד הדברים החשובים ביותר, בגלל אי הפרדת הדת והמדינה, גם חילוניים זקוקים לשירותי המועצה הדתית ואי אפשר שלא יהיו חילוניים במועצה. חשוב שיהיו נשים במועצה הדתית, כי גם נשים נזקקות לשירותה ולכן אי אפשר שרק גברים יקבלו החלטות. על כל העקרונות הללו הלכנו בעתירה שהגשנו. היו אפילו שני דיונים בבג”ץ. זו היתה פריצת דרך של משהו שאחר כך אי אפשר היה לעצור”. אורה רבין, חברת המועצה הדתית מסיעת “ישראל בתינו” לומדת...
החקלאים זועמים: עלות מגורי עובד זר גבוהה מ-300 שקלים לחודש שקבעה המדינה

החקלאים זועמים: עלות מגורי עובד זר גבוהה מ-300 שקלים לחודש שקבעה המדינה

חקלאי ישראל, בהם עשרות חקלאים מעמק חפר, טוענים: חיוב עובדים זרים בתשלום מגורים בפחות מ-300 שקל, אבסורד. האם ניתן להשיג במדינת ישראל מקום מגורים וכיסוי הוצאות מים, חשמל וביטוח רפואי בפחות מ-300 שקל לחודש? לטענת חקלאי ישראל, בהם עשרות חקלאים מאזור עמק חפר, התשובה היא חיובית. זהו הסכום אותו מתירה המדינה לחקלאים לנכות משכרו החודשי של כל עובד תמורת השירותים שמספק ומממן לו החקלאי. בפועל, כך נמסר לנתניה און ליין – ksn, העלות של החקלאי היא 700-1000 שקל והתוצאה היא הכבדת הנטל הכספי על החקלאי בצורה בלתי הוגנת. מזה זמן רב מנסים החקלאים לפעול להגדלת הניכוי המותר להם לסכום האמיתי של ההוצאה. אולם, למרות הבטחות שורה ארוכה של חברי כנסת ושרים, דבר לא השתנה. בתקופה זו אף הוחמרו הדרישות לגבי תנאי העסקת העובדים, והחקלאים נדרשים לשלם עשרות אלפי שקלים לשיפוץ המבנים. חקלאי שלא עומד בקריטריונים נקנס בסכומי עתק. לחקלאים, כאמור, נמאס והם החליטו להתארגן למאבק ציבורי ומשפטי באמצעות עו”ד חגית ויינשטוק. לנתניה און ליין – ksn ציינו ראשי המאבק: “לא יתכן, שהמדינה תכפה על החקלאים לנכות סכום אנכרוניסטי שאינו מותאם לעלויות המחיה האמיתיות בארץ. כל ישראלי שירצה לעבוד בעבודה הכוללת מגורים, יתבקש לשלם לצורך כך אלף שקל לפחות – זה טבעי והוגן כי אלה העלויות האמיתיות”. מעיון קל בתקנות המחייבות עולה, כי הסכום המותר לניכוי נע בין 180 שקלים ועד 300 שקלים בתקרת מקסימום – בהתאם לאזור בארץ. החקלאים מגבשים בימים אלה עתירה משותפת לבג”צ של מאות מעסיקי עובדים זרים מכל הארץ, בתביעה לתקן את...

עיריית נתניה לבג”צ: חייבו הממשלה להכיר בנתניה כעיר קולטת עלייה

בעתירה נטען כי משרדי הפנים והאוצר לא עשו די לתיקון העוול ההיסטורי שמשמעותו מיליוני שקלים תוספת תקציבית בשנה. מזה למעלה מעשור מקדמת ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, מול משרדי הפנים והאוצר דיונים בדרישה להכרה בעיר נתניה, העיר שקלטה מעל 70 אלף עולים, כ”עיר עולים”. הגדרה זו תעניק לעירייה את הזכות לגבות 100% ארנונה ממשרדים ממשלתיים ומוסדות מדינה (כיום רשאית נתניה לגבות רק כ- 50% ארנונה מנכסים ממשלתיים) ובכך לתעל תקציבים נרחבים יותר לטובת קליטת העלייה. על-פי נתוני משרד הקליטה נתניה מככבת ברשימת הערים קולטות העלייה במהלך שלושים השנים האחרונות ברציפות – כאשר בפועל השקיעה עיריית נתניה מתקציביה למעלה מרבע מיליארד שקלים במהלך השנים 2000 עד 2010 בשיפור רווחתם של העולים. לנתניה און ליין – ksn נמסר מעיריית נתניה, כי “מאחר והמאמצים הרבים לתיקון המצב לא צלחו וההבטחות לתקן את העיוות ההיסטורי לא קוימו, הוגשה באחרונה ע”י עו”ד רענן הר-זהב עתירת העירייה לבג”צ, בה התבקשו שרי הפנים והאוצר לנמק מדוע העיר נתניה אינה מוכרת כעיר עולים, זאת בעוד ערים אחרות שבתחומן לא נקלטה עלייה כלל, הוכרזו בשנות החמישים כערי עולים והכרזה זו לא עודכנה עד היום”. כך, למשל, רמת השרון המוגדרת כעיר קולטת עלייה ועוד ערים רבות בהן ניתן לספור את העולים שנקלטו בשטחיהן במהלך העשורים האחרונים על כף יד אחת. “העיר נתניה מגשימה, הלכה למעשה, את החזון הציוני, עם קליטת עלייה מאיבית מכל רחבי העולם. אנו רואים בכך זכות גדולה. למרות כל זאת, לדאבוננו, סובלת העיר מעוול היסטורי, שכן אינה נכללת ברשימת הערים המוגדרות כקולטות עלייה, רשימה שלא עודכנה מאז שנות ה – 50. בה נכללות ערים כמו רעננה ורמת השרון”, ציינה לנתניה און ליין – ksn ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר. במדינת ישראל 50 רשויות מקומיות מוגדרות כערי עולים. העיר...
משפט יונתן

משפט יונתן

מאות תומכים ממטה המאבק לשחרור יונתן היילו, שנשפט לעשרים שנה לאחר שהורשע ברצח האיש שאנס אותו, הפגינו בכניסה לבית המשפט העליון; סיפורו של קורבן אונס שהפך לסמל בניסיון לשינוי החוק ביום שני נפתחו הדיונים בבית המשפט העליון בערעורו של יונתן היילו, תושב נתניה, העיר נתניה – אשר הורשע בהריגתו של ירון איילין ונשלח לעשרים שנות מאסר. ירון איילין, עבריין מין מורשע, התגורר באותה השכונה בה גר היילו. שכונת קריית נורדאו. פעמיים אנס איילין את היילו, סחט אותו כספית ואיים עליו. בערב ל”ג בעומר, לפני כארבע שנים, בשעה שנפגשו במקרה במרכז המסחרי השכונתי, דרש אייליו מהיילו כאלף שקלים. איילין, כך טען היילו, איים עליו שאם לא ייתן לו את הסכום, הוא יכה אותו.  על-פי כתב האישום המקורי, התרחקו איילין והיילו למגרש ריק. כשהסתובב איילין להטיל את מימיו, ניצל היילו המפוחד את המצב, התנפל על איילין, חנק אותו והכה בראשו באבן. היילו, שתיאר את אותם הרגעים כרגעי אימה בהם עלו בו כל אותן תחושות כשנאנס על-ידי איילין, גרר את איילין למקום סמוך למכולת אשפה, והמשיך להכותו באבנים – עד שאיילין נפח את נשמתו.  יום למחרת הסגיר עצמו למשטרה. בחקירותיו הראשונות סרב לספר מה היו מניעיו, ואולם רק בחקירה השלישית נפתח וסיפר כי איילין ביצע בו פעמיים מעשה סדום והוא חשש שייאנס שוב. היילו נשפט על רצח, בו העונש המרבי הוא שלושים שנה. בשל נסיבות חייו והמקרה הטראגי, הוא נשלח לעשרים שנות מאסר – אלא, שלטענת מאות פעילים במטה המאבק שהוקם למענו – טוענים החברים, בהם פסיכולוגים, חברי כנסת, פעילים חברתיים ופעילים למען זכויות אדם – כי אם היה מדובר באישה, פסק הדין לא היה מחמיר כל-כך – מה גם שהיו אמורים לשפוט אותו על הריגה ולא רצח.  לבית המשפט העליון הגיעו...