על שינה, ילדים והרגלים נכונים

0
258
(fotolia) צילום

מאת  ד"ר קרן שגיב פרידגוט – מרפאת הורים, מאוחדת, קריית השרון

 השכבת ילדים לישון כרוכה, לעתים, בקשיים במשפחות רבות. ישנם ילדים המתנגדים להיכנס למיטה או  משתמשים ב"תכסיסי השהיה" על מנת לא ללכת לישון. אי-אפשר להכריח ילדים לישון, אבל אפשר לשפר את הרגלי ההתארגנות לשינה – באופן שיסייע  לילדכם להירדם בקלות.

 הצעד הראשון הוא להיות משוכנעים (כן, אתם ההורים!), שהגדרתם גבולות וכי ההיצמדות אליהם היא הכרחית ולטובת כולם – במיוחד לטובתם של הילדים. כמו כן, עליכם להיות מוכנים למאמץ של מספר ימים או מספר שבועות, על-מנת להוביל לשינוי התנהגותי משמעותי אצל ילדיכם.

טקס שינה

יש לאמץ מה שמכונה שגרת טקס שינה. "הטקס" יתקיים במשך כשלושים דקות לפני שעת ההירדמות. טקס זה יחזור על עצמו בכל יום, בשעה קבועה, והוא יכול לכלול פעילויות מרגיעות כמו סיפור, שירים, אמבטיה ועיסוי.

 לפני שמתחילים עם תוכנית השינוי, חשוב להסביר לילדיכם מהם ההרגלים והחוקים החדשים – כך יוכלו ילדיכם לצפות לבאות ואף ירגישו שותפים למהלך (כדאי לשתפם בכמה החלטות הנוגעות לטקס השינה).

זכרו להיות נחושים והחלטיים. חשוב באותה המידה, לשבח את ילדכם על הצלחות, וככל האפשר להתעלם מהתנהגויות לא רצויות במקום לכעוס עליהם.

 שמירה על שינת יום בשעה קבועה (ילד שישן טוב בצהריים, יירדם טוב יותר גם בלילה) וטקסי שינה קבועים בלילות, עוזרים בהרגעת הילדים בדרך להירדמות. לאחר טקס השינה, כדאי להכניס את הילד למיטה במצב מנומנם אבל לא ישן, ולתת לו להירדם עצמאית במיטתו. רק במידת הצורך, בנוכחות ההורים. עקביות היא מילת המפתח. על פי רוב, לאחר מספר לילות, כבר ניתן יהיה לראות שיפור.

 לילה לבן

יקיצות בפעוטות ובילדים קטנים הן התמודדות שכיחה. מגיל שישה חודשים רוב התינוקות אינם צריכים ארוחות לילה, אבל כ-50% מהם ממשיכים להתעורר בלילה. יקיצות יכולות להתרחש בכל גיל, אך הן שכיחות בעיקר בתינוקות ופעוטות עד גיל שלוש.

חשוב להבין, שבכל גיל יש בין שתיים לשש יקיצות קצרות במהלך הלילה. ילדים היכולים להירגע ולהרדים את עצמם, מקיצים מבלי שהוריהם יהיו מודעים לכך. בשונה מהם, ישנם את הילדים "המודיעים":  אלה הקוראים להוריהם, בוכים או הולכים למיטת הוריהם בזמן היקיצות.

 הורים רבים מפתחים הרגל לעזור לילדיהם להירדם על-ידי נדנוד, הרמה "על הידיים", לינה משותפת או האכלה. כעבור זמן, ילדים אלה מפתחים תלות (נלמדת) בהוריהם בכדי להירדם. למרות שפעמים רבות ההורים לא חשים בבעיה בזמן ההליכה לישון, הבעיה מורגשת ביקיצות. מחקרים מעידים, שתינוקות וילדים הנרדמים באופן עצמאי בשנת הלילה הראשונה, נרדמים מהר יותר, פחות נוטים להתעורר בלילה ובסך הכל ישנים יותר.