המייל האדום
גירושים מלוכלכים כמציאות יומיומית: הורים מתגרשים, לרוב, אינם מודעים לכח ההרסני שיש להחלטותיהם על ילדיהם המשותפים, מנהלים את קרבות המאסף שלהם על גבם של הילדים, מבלי לשקול באמת את טובתם או לשאול לרצונם, במובחן מרצונם שלהם, בעיקר בשאלות למי תימסר המשמורת ומה גובה המזונות שישולמו.
המשמורת המשותפת, למשל, שלאחרונה מונחת יותר ויותר לפתחם של בתי המשפט, טרם עוגנה בחוק הישראלי, אך בתי המשפט נדרשו להקדים את הדין ולהכריע בסוגיה באמצעות החוקים הקיימים כיום, כגון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי שני ההורים הינם אפוטרופסים על ילדיהם, והמלצות פקידי הסעד לסדרי דין, שלא תמיד לקחו בחשבון את עמדתם או רצונם של ילדים.
באפריל 2013 גובשה בכנסת הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ד – 2013, הנסמכת ברובה על מסקנות ועדת שניט מ-2008, שקראה לבטל את חזקת הגיל הרך ועל אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שישראל התחייבה, בהצטרפותה אליה, להגדיר בחוק מתאים את היקף האחריות ההורית למימוש זכויות הילד, הן במסגרת המשפחתית והן לאחר פירוד ההורים. האמנה משתיתה את הקשר הורים -ילדים על מושג "האחריות ההורית" ולא על ה-"אפוטרופסות" של ההורים וקובעת כי ילדים הם בעלי זכויות עצמאיים מהוריהם, ואף בעלי זכויות כלפי הוריהם.
החוק, כאמור, טרם אושר בכנסת, ואין ספק כי עם אישורו נהיה עדים להתפתחות מהפכנית בדיני המשפחה, ויש לקוות שהחוק יתן משנה תוקף לכלי שהיה קיים ומעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אך השימוש בו נעשה במשורה ויש לקוות כי הוא יילך ויתרחב, והכוונה היא למינוי אפוטרופוס לדין, שייצג את עניין הקטין בפני ביהמ"ש. מינוי, הנעשה מכוחו של סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית.
אפוטרופוס לדין ממונה כאשר בית המשפט רואה חשש לטובת הקטין או לאינטרסים שלו. הראייה של האפוטרופוס לדין את התמונה הרחבה, ואת מקומו של הילד בתוכה, לעת סכסוך משפחתי, הינה הרבה יותר אובייקטיבית, מאשר הדרך בה כל צד רואה את האינטרס שלו בתמונה.
כבר כיום ישנם שופטי משפחה הרואים בחיוב שימוש בכלי זה, וקוראים לעשות בו שימוש נרחב ככל האפשר, כגון כבוד השופטת וסגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, רבקה מקייס, בהרצאה שנשאה בנושא. לדבריה: "יש בשימוש באפוטרופוס לדין משום סיוע רב לבתי המשפט והוא מייצג אך ורק את אינטרס הקטין, שעל בסיסו ניתן לתת החלטות נכונות יותר לטובת הקטין ובפרק זמן קצר יותר".
במסגרת מגמה מתפתחת זו, הובילה המדינה, באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, שימוע נסיוני של קטינים בבתי המשפט למשפחה בחיפה ובירושלים, ובקרוב (החל מ-1.9.14) יורחב הליך זה גם לבתי המשפט למשפחה במחוז המרכז.
על פי ההליך, ילדים המעורבים בסכסוך יקבלו הודעה כי הינם מעורבים בהליך הנוגע לכלכלתם, משמורתם וטובתם, וכי הינם זכאים לייצוג.
ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה, תוקם יחידת מש"י: "מרכז שמיעת ילדים". היחידה תפנה להורים ותציע להם כי רצוי שעמדת הילדים ודעתם תישמע ובהתאם לכלי נוסף זה, מעבר לשאר הכלים בהם נעזר בית המשפט, תינתן הכרעה שיפוטית.
מתי ורצוי לבקש מינוי אפוטרופוס? דוגמאות מפסקי דין שלא פורסמו
מקרה בו היה סכסוך קשה בין הורים, האם היתה חולת נפש שמצבה יציב והשאלה היתה האם לאפשר לה לראות את ילדם הקטן שלא במסגרת מרכז קשר.בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין, ששוחח עם כל הצדדים, לרבות הקטין, בהתאם לרמת הבנתו המנטלית, סבר כי המשך הראיה במרכז הקשר פוגם באיכות הקשר ההורי בין הקטין לאימו, והמליץ בסופו של יום לבית המשפט להוציא את הסדרי הראיה ממרכז הקשר.
אם לשתי קטינות משני אבות שונים, שניהלה קשר עם גבר שלישי. עלה חשד לשלומה וטובתה של אחת הקטינות, מצידו של בן הזוג השלישי. לאחר בדיקה הוחלט להעביר כל אחת מהבנות לידי אביה הביולוגי, אולם לא נלקח בחשבון הקשר בין האחיות. בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין, שנלחם על כך שהאבות ישתפו פעולה ביניהם כיד לאפשר מפגשים בין שתי האחיות, אחת לחודש, כל פעם בביתו של אאחד מהם לסירוגין. בסופו של דבר האם נפרדה מאותו בן זוג ועלתה שוב שאלת הקשר של הבנות עם אימן. האפטרופוס לדין נכנס שוב לתמונה, בדק ומצא כי האם עברה שינוי ולטובת הקטינים יש לעבוד עם חידוש קשר עם האם.
הכותבת, עו"ד אילנה בן שושן-גורן, משמשת בין השאר כמגשרת מוסמכת במשפחה ובעלת הסמכה מיוחדת לגירושין בשיתוף פעולה. משרדה עוסק בדיני משפחה. כתובת המשרד: הרצל 15 נתניה. טל': 09-8878121, פקס: 09-8878021, דואר אלקטרוני ilgoren@gmail.com
