משפט יונתן

1
127
יונתן היילו הפגנת תמיכה
הפגנת התמיכה ביונתן היילו. צילום באדיבות "צדק חברתי - חדר מצב"

מאות תומכים ממטה המאבק לשחרור יונתן היילו, שנשפט לעשרים שנה לאחר שהורשע ברצח האיש שאנס אותו, הפגינו בכניסה לבית המשפט העליון; סיפורו של קורבן אונס שהפך לסמל בניסיון לשינוי החוק

ביום שני נפתחו הדיונים בבית המשפט העליון בערעורו של יונתן היילו, תושב נתניה, העיר נתניה – אשר הורשע בהריגתו של ירון איילין ונשלח לעשרים שנות מאסר. ירון איילין, עבריין מין מורשע, התגורר באותה השכונה בה גר היילו. שכונת קריית נורדאו. פעמיים אנס איילין את היילו, סחט אותו כספית ואיים עליו. בערב ל"ג בעומר, לפני כארבע שנים, בשעה שנפגשו במקרה במרכז המסחרי השכונתי, דרש אייליו מהיילו כאלף שקלים. איילין, כך טען היילו, איים עליו שאם לא ייתן לו את הסכום, הוא יכה אותו.

 על-פי כתב האישום המקורי, התרחקו איילין והיילו למגרש ריק. כשהסתובב איילין להטיל את מימיו, ניצל היילו המפוחד את המצב, התנפל על איילין, חנק אותו והכה בראשו באבן. היילו, שתיאר את אותם הרגעים כרגעי אימה בהם עלו בו כל אותן תחושות כשנאנס על-ידי איילין, גרר את איילין למקום סמוך למכולת אשפה, והמשיך להכותו באבנים – עד שאיילין נפח את נשמתו.

 יום למחרת הסגיר עצמו למשטרה. בחקירותיו הראשונות סרב לספר מה היו מניעיו, ואולם רק בחקירה השלישית נפתח וסיפר כי איילין ביצע בו פעמיים מעשה סדום והוא חשש שייאנס שוב. היילו נשפט על רצח, בו העונש המרבי הוא שלושים שנה. בשל נסיבות חייו והמקרה הטראגי, הוא נשלח לעשרים שנות מאסר – אלא, שלטענת מאות פעילים במטה המאבק שהוקם למענו – טוענים החברים, בהם פסיכולוגים, חברי כנסת, פעילים חברתיים ופעילים למען זכויות אדם – כי אם היה מדובר באישה, פסק הדין לא היה מחמיר כל-כך – מה גם שהיו אמורים לשפוט אותו על הריגה ולא רצח.

תמונת מטה המאבק למען היילו
תמונת מטה המאבק למען היילו

 לבית המשפט העליון הגיעו כ-300 פעילים ממטה המאבק לשחרורו של היילו, הניפו שלטים וקראו לשופטים לשחרר את היילו או להקל בעונשו. הערעור, אשר מתקיים על רקע קמפיין ציבורי שמתקיים למען זכותו של נפגע תקיפה מינית וטראומה להגן על גופו, מציב – שוב – את שאלת זכויותיו של הנאשם אל מול הקורבן, שבמקרה זה היה מי שאנס אותו.

 בתוך כך הביע בית המשפט הסתייגות מהקמפיין הציבורי להקל בעונשו של היילו. שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, תהה איך באה לידי ביטוי ההגנה העצמית, עליה מתבסס הערעור ושאל: "האם יש כאן הגנה עצמית? שאדם רוצץ את גולגולתו? אחרי שחנק אותו והפיל אותו ארצה, ההמשך עונה על הדרישות המינימאליות של ההגנה העצמית?". השופט שהם הוסיף, כי "יש סיטואציה שהוא חנק אדם במשך שבע דקות, האדם נפל ובעודו מפרפר הטיח בראשו לבנה, גרר אותו, הטיח הרבה מאוד לבנים בראשו, איפה נכנס פה אלמנט הגנה עצמית?"

 פרקליטו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, טען, כי "ברגע שהוא חנק אותו, זה לא היה כמו שבית המשפט קבע מתוך מחשבה ומתוך שיקול דעת ובצורה קרה, אלא זאת הייתה תגובה של פחד והיסטריה. אפשר לראות את זה, גם אם נעשה זום על העובדה שהמנוח מפנה גב למערער, שהמנוח מטיל מימיו. הוא לא בורח, לא קופץ אלא חונק אותו. זה היה פחד ואינסטינקט אנושי, שהוא אמר: 'זה או הוא, או אני'. יכול להיות שבית המשפט לא יקבע הגנה עצמית, אך לכל הפחות זה צריך להיות קנטור, כי לא הייתה כאן מחשבה או תכנון, ולא היה דבר חוץ מפאניקה. כמות אדירה של דברים שהצטברו. לא יכול להיות שלא תהיה חשיבות לכל מה שהוא הרגיש, וכל מה שהוביל אותו זה הנושא הכספי".

 עוד טען, כי "מה שגרם לקנטור זה הדרישה הכספית, ולזה היה רגיל במשך השנים. עובדה שלא רצח אותו, אך הקנטור זה העובדה שהוא ידע שהוא הולך לאנוס אותו. ועצם זה שלוקחים קורבן אונס למקום שנאנס, זה הקנטור. אחד הדברים שבית המשפט ניסה להראות שהמערער חשב בקור רוח, ואני אומר שהעובדה שהמערער היה מצוי בסערת רגשות ולא זכר שהוא ריטש את איבר המין, מראה על המצב הנפשי בו היה, וזה היה הקנטור".

 השופטים ציינו, כי הפחד מאונס אינו מספיק להוכיח את הטענה, שמדובר בהגנה עצמית וכי הדבק מספיק להפחתה בענישה, – לכן הופחת עונשו בבית המשפט המחוזי ל-20 שנות מאסר. הדיון הבא נקבע לעוד כשבועיים.

השכונה גויסה

במהלך השבועות האחרונים, כאמור, מתקיים קמפין ציבורי בכלי התקשורת וברשתות החברתיות הקור לשחרורו של היילו או, לפחות, להקל בעונשו. השבוע אף הצטרפו אל המאבק 52 פסיכולוגים ומטפלים בטראומה, ביניהם ד"ר צביה זליגמן וד"ר ענת גור, אשר פרסמו גילוי דעת הקורא לבית המשפט להתחשב בהיילו שהוכרז והוכר כנפגע טראומה מינית. בכך, הצטרפו הפסיכולוגים לשורה של אישי ציבור שכבר הביעו תמיכתם במאבקו של היילו, ביניהם, הפרופסור עמנואל גרוס, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, חברי וחברות כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית.

 סיפורו של יונתן היילו, בן למשפחה דלת אמצעים ממוצא אתיופי, מוכר היטב לכל תושבי גוש הבניינים בו התגורר. גם את ירון איילין הכירו כולם בשכונה, שעשרות מהם התגייסו למטה המאבק בניסיון לזכות את היילו. "כל הזמן מדברים בפרקליטות, שהוא היה צריך לגשת למשטרה ולהתלונן", אמרו שכניו: "אבל לא מספיק שהוא התבייש, לא מספיק שהמדינה לא נותנת לתושביה כלים אמיתיים להתמודדות עם מקרים כאלה – אפילו השוטרים שחקרו אותו סרבו להאמין שהוא בעצם קורבן האונס. המדינה אשמה, שבכל עלייה היא חוזרת על אותה טעות ומרכזת את כולם בסוג של גטאות".

 אחת מהחותמות על גילוי הדעת היא ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע. לרוזין דעה מוצקת על שהיה: "חתמתי על גילוי הדעת אודות הנסיבות המיוחדות של הפגיעה המינית במקרה של יונתן היילו. חרף העובדה שהיילו הוכר על-ידי בית המשפט כקורבן תקיפה מינית, הוא הורשע ברצח ונגזרו עליו 20 שנות מאסר. אין כמובן בכך להצדיק רצח ואין בדעתי לתמוך או להבין לקיחת החוק לידיים, אך הבנת המורכבות של האלימות המינית והשלכותיה, עדיין רחוקה מעיני בתי המשפט ורשויות החוק ואולי אף מכולנו"

 ספיר סלוצקר- עמרן, ממארגני הפגנת התמיכה, מסרה לנתניה און ליין – ksn, כי "הגענו קרוב ל-300 איש התחלנו בהפגנת התמיכה בכיוון בית המשפט ואחרי זה נכנסנו לדיון. הסיפור מורכב, בגלל שהסיפור הוא תקדימי וההכרעה תהיה תקדימית. השופטים רמזו כמה וכמה פעמים על הפחתה משמעותית. זה היה נראה שהכיוון הוא הפחתה משמעותית ולא זיכוי. התקווה שלנו היא, שהשופטים יגלו אנושיות והבנה למצב של נפגעי תקיפה מינית בישראל. בניגוד לגישה של המדינה להטיל על היילו עונש ארוך ומכאיב, יכירו בסיטואציה המיוחדת ועל זכותו של יונתן להקל על גופו ולמנוע אונס בפעם השלישית".

 אפרת ירדאי, ממטה המאבק למען יונתן היילו, מסרה: "הסיפור של יונתן נגע ללבם של אנשים רבים, שמרגישים שכל יום שיונתן נשאר בבית הסוהר, הוא בגדר התעללות פושעת ושאין שום אינטרס ציבורי בכליאתו של קורבן אונס. פסק הדין של יונתן הוא גם כתב אישום נגד מערכת גזענית, החושף את חוסר הצדק המובנה ברשויות הצדק והרווחה.  לא ניתן להתעלם מהעובדה שיונתן הוא חלק מסטטיסטיקה מבישה על אחוזי כליאה גבוהים ותקדימים משפטיים אשר נופלים כעול על כתפיהם של צעירים אתיופים".

תגובה 1

  1. לעניות דעתי, כל עוד מערכת החוק הישראלית תבוסס על הרבה אפור ופחות שחור ולבן בשל הקושי הבלתי נתפש לאשר בישראל חוקה – פעם אחר פעם נמצא עצמנו במצבים בלתי-אפשריים.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן