לחיות את הייעוד/ שרון בר-אל תמיר

2
108
שרון בר-אל תמיר

הפעם הראשונה בה התחלתי לכתוב, הייתה כשהייתי בת עשר.

זה התחיל ביומן סודי ביותר שאף אחד לא הורשה להביט בו, להציץ בתוכו או להתקרב אליו במרחק של פחות משני סנטימטרים.

אחרי מספר חודשי שב"כניקיות ממולכדת של נערה טרום-מתבגרת, החלטתי לנטוש את היומן ולעבור לדבר האמיתי. התחלתי לכתוב שירים.

כל כמה ימים התרוצץ לו שיר ענוג וחדש במוחי הקודח. שירים על אהבה בלתי ממומשת, על אושר, עצב, שמחה, שלווה, מהות החיים, ובכלל – כל דבר חדש שקרה לי הפך לשיר עמוק  ומרענן.

אחרי מספר שנות רזומה של עשרות שירים, הגיע הרגע ששינה לי את החיים. חגגנו בר-מצווה לאחי הצעיר יותר ממני, באחד מהאולמות המגניבים- כולל הבורקס, העוף ועוגת השוקולד החמה- באזור חיפה בו גרנו.

ההורים שלי הזמינו די.ג'י- אחד הטובים שהיו אז. הם הזמינו מתנות קטנות לאורחים בצורת דרג'ה עטוף באריזות מיוחדות ומהממות, שוקולדים עטופים בנייר כסוף, בר משקאות מיוחד ועוד כל מיני דברים מדליקים שבחתונה שלכם, לבטח הייתם מבקשים לקבל.

אבל משהו אחד הם שכחו. ברכת בר מצווה מאחי לכל האורחים. ואני, נערה בת 16, יפת מראה, עגלגלה וחביבת הקהל, החלטתי לקחת על עצמי את חובת הכתיבה.

אם להיות כנה, לא ממש תכננתי מה לכתוב, פשוט כתבתי, בלי לחשוב יותר מידי, רק הרגשתי, אהבתי, התחברתי, הייתי.

התגובות היו מרגשות. קבלתי מחמאות מפה ועד ראש הנקרה ובחזרה. הרגשתי בעננים. הו יה!

צילום fotolia
צילום fotolia

ושם הכל התחיל.

התחושה הזאת שמשהו נוצר בתוכי, בנפשי, במוחי ובליבי, ויוצא אל אויר העולם בצורת מילים. תחושה של סיפוק מטורף ואושר קטן ומלא מתיקות, ממש כמו לידה קטנה, כל פעם מחדש.

(רק בלי צירים, בחילות ואפידורל…)

ואהבתי את זה.

התמכרתי לאושר הזה, למתיקות האינסופית, ליכולת הזאת לתת לאנשים להרגיש שהם הדבר החשוב ביותר בעולם עכשיו. ברגע המיוחד הזה, בו הם חוגגים נקודת ציון דרך חשובה בחיים שלהם. תאריך משמעותי שלעולם לא יחזור. התמכרתי להזדמנות הזו -לתת לאנשים להרגיש שזו הבמה שלהם, הרגע שלהם, שמישהו חושב עליהם, מרגיש אותם, מכבד את קיומם, זו אהבה טהורה ונקייה. בלי לקבל, רק להעניק.

שנים המשכתי לכתוב ברכות לכל המשפחה שלי. בכל אירוע, שמחה, רגע מיוחד, זוגיות חדשה, יום נישואין, חתונה, בר מצווה, ברית, וכמובן ימי הולדת – תמיד הטבעתי את חותמי בדמות מילים שהפכו לדמעות של התרגשות.

לאט לאט זה כבר הפך לעניין ודבר בחיי. אנשים שלא הכרתי ביקשו שאכתוב עבורם ברכה.

וזה היה האתגר הכי מדהים – לכתוב לאדם שאני כלל לא מכירה. ותמיד זה קלע בול ותפס מהטיוטה הראשונה.

בתוך האושר הזה, עברתי אי-אילו שינויים בחיי.

אחרי שבע שנות זוגיות, התגרשתי מבעלי דאז והפכתי את עולמי. עזבתי את תחום הכספים בו עבדתי שמונה שנים, הלכתי ללמוד משחק בתל-אביב, שרתי והופעתי,למדתי להכיר את שרון החדשה שלא תלויה בדבר, שמגשימה חלומות, שמעזה בכל כוחה לחיות את הייעוד שלה, והחשוב מכל – התחלתי לכתוב לפרנסתי. כתיבה מגזינית, כתיבה במדיה החברתית וכתיבה ספרותית. גולת הכותרת הייתה הקמת "מילים מדברות – כתיבת ברכות לאירועים".

התחלתי לכתוב למען אנשים אחרים בתשלום. וזה עבד. מיד. ועדיין, זה פשוט עובד.

אני נמצאת בכל אותם רגעים משמעותיים בחיי הלקוחות שלי (מנתניה ומכל הארץ) – מתוך יצירת התוכן אותו אני כותבת להם. הצעות נישואין, חתונות, בר מצוות, בריתות, ימי הולדת ועוד המון תאריכים בעלי חשיבות רבה בחיי כל כך הרבה אנשים מדהימים.

מאחלת לכולכם לחיות את הייעוד שלכם ולהעניק רגעי אושר לאחרים. 

אני כאן בשבילכם תמיד,

שרון.

052-3413331

פייסבוק שרון בר-אל תמיר 

פייסבוק מילים מדברות  

2 תגובות

  1. שרוני, את מדהימה ומעוררת השראה, כתבת מקסים.
    לעולם לא נשכח איך ריגשת את כולם בברכה שכתבת למאיה שלנו לבת המצווה.. נגעת במקומות הכי נכונים.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן