טלי אנגור על התמודדות עם אוטיזם: "אפשר ללמוד מפרשת רמדיה"

כשטלי אנגור קיבלה את רישיון הרוקחות ממשרד הבריאות, היא לא תיארה שמספר שנים לאחר מכן היא תפתח טיפול פורץ דרך מתחום הרפואה המשלימה שישנה את חייה ואת חיי בתה שאובחנה עם אוטיזם. כעת, לאחר שבתה אינה עוד על הרצף האוטיסטי, טלי אנגור מסייעת להורים ולילדים רבים אחרים.

כשבתה של הכימאית והרוקחת טלי אנגור (ר.משרד הבריאות 380685) אובחנה עם אוטיזם, לקות הגורמת לקשיים ביצירת אינטראקציה חברתית ותקשורתית, טלי הרגישה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליה.

"הכל החל כאשר אגם הפסיקה ליצור קשר עין", היא נזכרת. "מהר מאוד, גם הרגלי התזונה שלה השתנו ללא הכר והיא החלה להפגין בררנות באוכל שלא אפיינה אותה בעבר. לפתע, מעט מאוד מאכלים זכו להיכנס לפיה".

אנגור מספרת שנקודת השפל הייתה כשאגם החלה לקחת נייר טואלט, להכניס לפה ולנסות ללעוס אותו.

"רק בשלב מאוחר הבנתי שמדובר בתסמין מוכר בקרב ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, המוכר בספרות המדעית בשם פיקה סינדרום אשר נובע ממחסור באבץ ובברזל".

משרד הבריאות, פרשת רמדיה (2003) והקשר לאוטיזם

מיד נחזור לסיפור של טלי אנגור, אך לפני זה בואו ניזכר רגע בפרשה שטלטלה את המדינה לפני למעלה מ-17 שנים – פרשת רמדיה.

בשנת 2003 אושפזו מספר רב של פעוטות עקב בעיות נוירולוגיות קשות מהן סבלו לפתע.

בקרב אותם ילדים חלה תוך תקופה לא ארוכה נסיגה התנהגותית משמעותית. מילדים בריאים ומלאי חיים, חלקם הוגדרו כמפגרים וחלקם נפטרו.

בתום תחקיר של משרד הבריאות, הסתבר כי הנזק מהם סבלו הפעוטות נבע מצריכת פורמולת מזון מתוצרת חברה גרמנית אשר בניגוד לנדרש, לא הוסיפה לתרכובת המזון ויטמין B1 (תיאמין), המסייע בייצור של מוליכים עצביים בגוף.

התוצאות הקשות התבטאו בפיגור, עיכוב התפתחותי ואפילו מוות. בקרב הפעוטות אשר סבלו מנזקים התפתחותיים קלים ולגופם הוזרק תיאמין, חלה הטבה משמעותית והם הצליחו להתגבר על העיכוב ההתפתחותי שנוצר.

טלי אנגור "ההתמודדות עם אבחון בתי גבתה ממני מחיר נפשי"

בחזרה לסיפור: כשאגם אובחנה על הרצף בגיל שנה ושבעה חודשים, טלי ניסתה להיעזר במגוון טיפולים התנהגותיים קונבנציונליים.

כשלון הטיפולים ההתנהגותיים הובילו את טלי לנסות לרדת לשורש הבעיה. היא נזכרה בפרשת רמדיה. "פתאום נפל לי האסימון.

הבנתי שמחסור ברכיבים חיוניים כויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו יכול לגרום לנזקים נוירולוגיים קשים. מכאן עלתה גם ההשערה שקיים קשר בין תסמיני אוטיזם לבין מחסור ברכיבים אלה", מספרת אנגור.

בשלב זה, טלי החליטה לפנות עם אגם לסדרת בדיקות מקיפה אשר אינן נהוגות בישראל, ושלחה דגימות מעבדה למעבדות מיוחדות בארה"ב ובגרמניה.

התוצאות שהתקבלו חיזקו את ההשערה ואישרו, כי בגופה של אגם קיימים תהליכים מטבולים לקויים ומחסור חמור ברכיבים תזונתיים רבים ובפרמטרים מעבדתיים. בין השאר של: Pyridoxal phosphat Methylcobalamin ואבץ.

אנגור ניגשה לפעולה תוך שהיא נעזרת בידע שרכשה בתחום הכימיה התרופתית הרוקחות. היא מצאה מענה לבעיות המטבוליות שהתגלו, כתהליכי מתילציה וסולפציה לקויים, באמצעות השלמת החוסרים שהתגלו.

לשמחתה, תוך זמן קצר היא הבחינה בשיפור התנהגותי עצום שחל: "הבררנות באוכל חלפה ואגם חזרה לאכול בריא. יתרה מכך, היא חזרה ליצור קשר עין והחלה לבטא מילים בעלות משמעות".

"הבנתי, שהשלמת החוסרים הייתה הכרחית כדי לגרום לשיפור הזה. המקרה האישי גרם לי להבין שאולי יש בידי כלי שיאפשר לסייע לילדים רבים אחרים שסובלים מאוטיזם".

"זה היה אחד הרגעים המאושרים ביותר בחיי". בעקבות המקרה אנגור החליטה לפעול לשיפור חייהם של ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי".

טלי אנגור: "עשרות עדויות ההורים נותנות לי את הכח להמשיך"

אנגור החליטה לפתח את השיטה הייחודית. היא התפטרה מעבודתה כרוקחת, החלה להעמיק בתחום וללמוד אוטיזם ב"מכללת לוינסקי".

במקביל, פתחה את פתחה את מרכז C.A.T  שמטרתו לסייע בהפחתת תסמיני אוטיזם. עד כה השיטה שעזרה לאגם הצליחה לשפר את חייהם של עוד מאות ילדים והורים.

אחד מהילדים שטלי סייעה להם הוא נועם (שם בדוי) שאובחן על הרצף בגיל שנה וחצי כשהוא סובל מתפקוד בינוני. אביו, שי, מספר: "נועם סבל מתסמינים רבים – אחד המשמעותיים ביותר הוא קושי לשלוט על הצורך לעשות את צרכיו בשירותים".

"מעבר לכך, נועם התקשה לתקשר, רמת הדיבור הייתה נמוכה והוא לא היה יוצר קשר עין. לאחר חודשיים בלבד של טיפול נועם למד לעשות את צרכיו בשירותים".

לאחר שנה וחצי חל שיפור משמעותי ברמת התפקוד ונועם עלה לאחרונה לכיתה א'. הרבה יותר קל לו להתבטא ולתקשר, הוא משחק עם האחים שלו וגם הסייעות בגן והגננת מדווחות כל הזמן על שיפור בפעולות פשוטות ומורכבות.

טלי אנגור מציינת, שהמחיר שנדרש מהורה לילד המאובחן על הרצף הוא משמעותי. מעבר לצד הפרקטי שמצריך ניהול אורח חיים ייחודי, ההתמודדות עם ילד שסובל מקשיים תקשורתיים ומקשיים אחרים יכולה להיות קשה ומאתגרת נפשית. שי מספר שהטיפול בנועם מאפשר לו לנהל אורח חיים רגוע וטוב יותר.

ואכן, באתר של טלי אנגור קיימות מלבד חוות הדעת של שי, עוד עשרות עדויות הורים נרגשים שחייהם השתנו ללא היכר בזכות הטיפול שעיקרו: הפחתת תסמיני אוטיזם.

מהי שיטת  C.A.T

שיטת  C.A.T אשר פותחה כאמור על ידי טלי אנגור, מאפשרת לילדים הסובלים מתסמיני אוטיזם לחיות חיים טובים יותר באמצעות שיפור היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות. כך זה עובד.

לאחר ביצוע בדיקות מעבדה מקיפות ובהתאם לתוצאות, טלי אנגור מנתחת את המפה הביוכימית של הילד, אשר כוללת מידע מקיף אודות התהליכים המטבוליים.

לאחר מכן היא מתאימה עבור כל ילד, תכנית טיפול במטרה להשלים את אותם נוטריאנטים חסרים בהתאם לתוצאות הבדיקות. תהליך הטיפול נמשך ברוב המקרים כחמישה חודשים וכולל פגישות פרונטליות וליווי טלפוני פרטני.

הבדיקות המקיפות פרטניות, משתנות מילד לילד וכוללות בין השאר בדיקת חומצות אורגניות בשתן, איתור חוסרים.

לדוגמא חומצות אמינו, ויטמינים, מינרלים והבנה ספציפית של הבעיות המטבוליות ומנגנונים מדעיים כמסלול הביו סינטזה והקטבוליזם של נוירוטרנסמיטרים.

עוד נבדקים תהליכי מתילציה וסולפציה לקויים ואיתור חוסרים שהינם קו פקטורים לצורך סינטזה של נוירוטרנסמיטרים כסרוטונין, דופמין ונוראדרנלין.

אחד העקרונות החשובים בשיטת C.A.T הוא הבנת הקשר האפשרי בין תסמינים ההתנהגותיים המאפיינים ילדים עם אוטיזם לבין בסיס פיזיולוגי או ביוכימי מובהק העלול לגרום או להחמיר תסמינים אלה.

ילדים רבים הנמצאים על הרצף האוטיסטי סובלים מאכילה בררנית או לחלופין סובלים מבעיות ספיגה כתוצאה מדלקות או שגשוג יתר של פטריות מזיקות נגרמים חוסרים תזונתיים.

הפחתת תסמיני אוטיזם והקשר לתהליכים מטבוליים

בדומה לפרשת רמדיה (2003), גם בכל הקשור לתסמיני אוטיזם, תהליכים מטבוליים לקויים ומחסור ברכיבים חיוניים (דוגמת ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו) עלולים לגרום להחמרת נזקים נוירולוגיים שונים.

דוגמאות לכך ניתן למצוא בבחינת תסמינים שכיחים. רגישות יתר תחושתית לקולות ולצלילים היא מנת חלקם של ילדים רבים הסובלים מאוטיזם. באופן פיזיולוגי מקור הבעיה עלול להיות מחסור בויטמין B6.

דוגמה נוספת היא אכילה ולעיסה של חומרים שאינם אכילים, דוגמת ניירות או חול. התנהגות המופיעה בקרב חלק מהילדים.

טלי אנגור מצאה, כי מקור ההתנהגות הזו עשוי לנבוע מתסמונת פיקה, מצב המוכר בספרות המדעית ואשר נגרם בעיקר עקב חוסרים באבץ ובברזל.

עוד היא מדגישה, כי לכל ילד מותאמת תכנית ספציפית הכוללת את הרכיבים ואת המינונים הרלוונטיים בהתאם לצרכיו האישיים ולחוסרים שמהם הוא סובל.

בסיום הדברים ביקשה להבהיר, כי מעת ואוטיזם הינה לקות ולא מחלה הרי כי מטרת הטיפול הינה לנסות להפחית את תסמיני האוטיזם במטרה לאפשר מיצוי יכולות קוגניטיביות והתנהגותיות במטרה להנות מאיכות חיים טובה יותר.

המידע המופיע בכתבה אינו תחליף לייעוץ רפואי, טיפול תרופתי, טיפול המבוצע על ידי רופא או המלצה לצורך טיפול פרטני. מטרתו היא הרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד.

• תודה מיוחדת למיכל הלפרין, שסייעה בהכנת הכתבה.