טיפשים נמאסתם!

איך הפך אחד המהלכים החשובים ביותר של מחאת קיץ 2011 לבומרנג, שהופך את ההורים הדואגים לילדיהם לפושעים בחסות החוק.

ההישג המעשי והחשוב ביותר של ועדת טרכטנברג אשר נולדה בעקבות מחאת קיץ 2011 , הייתה החלטת הממשלה להחיל את חוק חינוך חינם גם על הגנים של ילדי שלוש. החלטה זו חסכה להורים כ 2000 ש"ח בחודש בממוצע , סכום בהחלט לא מבוטל המהווה עבור הורים רבים ממעמד הביניים ומטה קרש הצלה תקציבי. אולם, קרש ההצלה הזה הפך עד מהרה למלכודת דבש .

הכנסת 35 ילדים בני שלוש לגן עם גננת וסייעת אחת, הפכו למהלך בלתי אפשרי על גבול המסוכן בטיחותית. שני מבוגרים על 35 ילדים בגיל הרך הזה שיצאו עתה מהחממה המגוננת אל הג'ונגל הוא, פשוט, לא מעשי – שלא לדבר על כך שלא ניתן לבצע פדגוגיה איכותית כאשר כל מה שהגננת יכולה לעשות זה לסיים את היום בשלום.

בנתניה , בניגוד לרוב הערים בארץ , מאבק שהובלתי כחבר מועצה מטעם סיעת "למען נתניה" ביחד עם קבוצת הורים, נתנה מענה מסוים בדמות סייעת נוספת למשך ארבעה חודשים + סייעת חלקית לשאר השנה. אולם, הפתרון איננו טמון בעיריות/ רשויות, אלא במשרד החינוך. הבעיה היא ארצית ולא עירונית!

הממשלה, שלא הצליחה ליישם את תוספת הסייעת ברמה הארצית או לחילופין להקטין את מספר הילדים בגן לבני שלוש ל-20-25 ילדים, מוסיפה עתה חטא על פשע: החל משנת הלימודים הקרובה הפך חוק ה"חינם" גם לחוק "החובה" – כלומר – אופציית הבחירה של ההורים בין גן ציבורי לגן פרטי בוטלה. הורים שיבחרו לשים את ילדם לשנה נוספת בגן פרטי, יהפכו לעבריינים בחסות החוק. המצדדים במהלך מדברים על "שוויון חברתי", אבל זוהי רק סיסמא לנפנף בה, שכן ביטול אופציית הגנים הפרטיים תוביל למצב שמי שייפגע הם הילדים החלשים חברתית והקטנים ביותר.

כן, גני הילדים יועמסו בצורה בלתי סבירה, הרשויות העירוניות יתקשו לממן סייעת נוספת לכל הגנים וכולם יפגעו. חברי כנסת העושים ניסויים בחקיקה זה דבר נסבל. אולם, כאשר שפני הניסוי הם הילדים שלנו ועוד הקטנים ביותר, הרי שמדובר בחוסר אחריות נפשע . אני קורא לחברי הכנסת החדשה שתיבחר לפעול לאפשר להורים את הבחירה, ובמקביל לחוקק את חוק השוויון האמיתי – גן ילדים ציבורי עם 20-25 ילדים – זאת תהיה המהפכה האמיתית.