רחובות אדומים: איזה רחוב הכי מסוכן בנתניה?

מנתוני עמותת אור ירוק עולה, כי בנתניה צויינו שבעה רחובות כרחובות אדומים; מנכ"ל עמותת אור ירוק למרים פיירברג: "תפעלי לשיפור הבטיחות"

0
122
תאונת דרכים שאירעה בשד' ויצמן. צילום ארכיון, צילום חזקי כהן, תיעוד מבצעי מד"א

רחוב האר”י, רחוב הרצל, שד’ בן צבי, שד’ ויצמן, גיבורי ישראל, רזיאל ובני רייך הם הרחובות שהוכרו כרחובות אדומים על פי נתוני עמותת אור ירוק.

עוד עולה מנתוני עמותת אור ירוק, כי בין השנים 2017-2019 נפגעו ברחובות אלה 105 אנשים, בהם הרוג אחד, שמונה פצועים קשה והשאר נפצעו באורח קל.

בראש הרחובות האדומים בנתניה נמצאים רחוב האר”י וברחוב הרצל. בכל אחד מהרחובות האלה נפגעו 26 אנשים בתאונות דרכים. ברחוב האר”י 2 פצועים קשה ו-24 קל וברחוב הרצל 3 פצועים קשה ו-23 קל.

בשד’ בן צבי נפגעו 17 אנשים מהם הרוג אחד, פצוע קשה אחד והשאר נפצעו באורח קל.

בשד’ ויצמן נפגעו 13 אנשים מהם אחד קשה ובגיבורי ישראל נפצעו 10 באורח קל.

ברחוב רזיאל נפצעו 10 אנשים מהם אחד קשה.

את רשימת הרחובות האדומים בנתניה סוגר רחוב בני רייך עם שלושה פצועים באורח קל בין השנים 2017-2019.

מנכ”ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, פנה לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר והסב את תשומת לבה לרחובות האדומים בנתניה. בפנייתו אמר קיטה, כי יש לטפל ברחובות אלה כדי למנוע את הנפגע הבא.

בנוסף כתב קיטה בפנייתו: “אני פונה אלייך בבקשה, כי תפעלי לשיפור הבטיחות באותם רחובות אדומים מרובי נפגעים. אני סמוך ובטוח כי חיי אדם עומדים לנגד עינייך ועמותת אור ירוק המקדמת את המאבק להצלת חיי אדם בכבישים עומדת לרשותך בכל עת ונכונה לכל סיוע אפשרי”.

קיטה התייחס לתאונות הדרכים בתוך הערים וציין, כי “המרחב העירוני מנקז לתוכו נפגעים רבים בתאונות דרכים. למעשה זוהי זירת היפגעות מאוד ברורה עם מאפיינים דומים ואוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להיפגע בתאונות דרכים”.

“השינויים התחבורתיים אשר נגרמו מווירוס הקורונה עלולים להחריף ולהגביר את מגמת ההיפגעות בתחום העירוני, כאשר רבים יעשו שימוש באופניים וקורקינטים חשמליים במקום שימוש ברכב פרטי”.

“לכן, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להעניק סמכויות לראשי הערים כדי שכל אחד ואחת מהם יקדמו את הבטיחות בעיר שלו. חייבים לקדם במהירות את המשך פרויקט “אופנידן” אשר במסגרתו סוללים מסלולי רכיבה בטוחים לרוכבי האופניים הרגילים, החשמליים והקורקינטים הממונעים”.

“במקביל, יש להרחיב את הפרויקט גם לערים נוספות בכל רחבי הארץ. בצד השיפור בבטיחותם של רוכבי האופניים יש לאתר את נקודות התורפה להולכי הרגל כמו גם מעברי החציה האדומים, ולשפר בהם את התשתית במטרה לצמצם את מספר הולכי הרגל הנפגעים בערים”.

“רק שילוב זרועות בין ראשי הערים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוכל להביא לצמצום במספר הנפגעים בתחום העירוני”.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן