נתניה מצדיעה ליקירי העיר

בטקס רב רושם, ביום איחוד ירושלים, הוענקו ל-13 ותיקי העיר עיטור יקירי העיר; העיטור הוענק ליקירי העיר בזכות פעילותם החברתית ותרומתם לחברה ולמדינה

0
76
טקס הענקת עיטורי יקיר העיר. צילום דוברות עיריית נתניה

עיריית נתניה העניקה ביום ראשון השבוע, יום איחוד ירושלים את עיטור יקיר העיר נתניה לשנת תשפ"ב. העיטור הוענק לשלושה עשר מתושביה הוותיקים של העיר, שבפעילותם המתמשכת למען העיר והקהילה תרמו להאדרת שמה ורווחת תושביה.

שלמה אברהמוף

שלמה אברהמוף הוא נצר לרבי משיח ברוכוב זכרו לברכה. מראשי העדה הספרדית בירושלים ובן העלייה הראשונה מבוכארה. הוא נולד בשנת 1933 בירושלים. לנתניה הגיע בשנת 1955 והיה מראשי תעשיית היהלומים בעיר. הוא זכה בתואר "העובד המצטיין" מטעם התאחדות התעשיינים והמכון לפריון העבודה על פיתוח מודל עיבוד חדשני של יהלומים וניצול מיטבי של חומר הגלם. שלמה אברהמוף הוא איש של חסד. ממייסדי בית הכנסת "זכור לדוד" בהנהגתו של הרב דוד שלוש זצ"ל ובית הכנסת "היכל רפאל" שבצפון העיר וחבר ועד בית הכנסת זה. שלמה נודע בתרומתו לרווחת הקהילה מזה שנים רבות.

ד"ר יצחק בן גד

ד"ר יצחק בן גד, צאצא של הרב גד מכלוף זצ"ל, דיין, איש ציבור ומנהיג ציוני בלוב. ד"ר בן גד מזרחן ומומחה בחקר המזרח התיכון. את עבודת הדוקטורט כתב בנושא צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית וכן פרסם מספר ספרים בהם דן בשורשי הסכסוך הישראלי-ערבי ובאסלם הקיצוני. ד"ר יצחק בן-גד כיהן כחבר מועצת העיר בשנים 1979-1991. מהן שמונה שנים כיהן כסגן ראש העירייה הממונה על השכונות ופרויקט "שיקום שכונות". לאחריהן מונה לתפקיד קונסול ישראל בארצות הברית ופוארטו ריקו. בהיותו איש עסקים, עסק בגיוס תרומות לנזקקים ומוסדות ציבור בעיר.

נעמי בן שלום

נעמי בן שלום היא פעילה חברתית העומדת בראש ה"אגודה לטיפוח חברה ותרבות" ומוזיאון האגודה המשמר ומציג את מורשת יהודי תימן ותרבותם. המוזיאון מארח תושבים ותיירים רבים במהלך השנה. נעמי נולדה בשנת 1926 בתימן ולנתניה הגיעה בשנת 1943. את פעילותה ההתנדבותית החלה עם קום המדינה בעבודה התנדבותית בקרב יהודי תימן, שהגיעו לארץ במבצע "על כנפי נשרים" ובקרב פצועי מלחמת השחרור. נעמי בן-שלום פעילה ומתנדבת שנים רבות למען קשישים, חיילים ועולים חדשים ומטה אוזן קשבת לצורכיהם. נעמי נבחרה על ידי מכון בן צבי העוסק בחקר תולדות ארץ ישראל וחקר קהילות ישראל במזרח, לייצג נשים פורצות דרך.

זבולון גלעם

זבולון גלעם, קצין משטרה בגמלאות. נולד בלוב בשנת 1932, שורד שואה הפעיל למען הנצחת קהילת יהדות לוב ושימור קורותיהם בימי מלחמת העולם השנייה. הוא תושב העיר משנת 1952. עם עלייתו ארצה נטל חלק בפעילות התיישבותית בגרעיני נח"ל והכשרות קיבוציות. זבולון גלעם הוא איש של חסד, ממייסדי בית הכנסת ומרכז קהילתי "יד לגיבורים" וקרן גמילות חסדים לרווחת הקהילה.

לונה נגר

לונה נגר, בת לעולי תימן הראשונים, נולדה בשנת 1925 בירושלים. מאז מלחמת השחרור היא תושבת נתניה. לונה נגר היא פעילה חברתית המתנדבת במשך שנים רבות בקרב עולים חדשים. היא תורמת ומסייעת לנזקקים וביתה פתוח לכל דכפין. לונה הייתה הרוח החיה בקרב המתרחצים הוותיקים בחוף הים ופעלה נמרצות לשיפור תנאי העסקתם של המצילים.

יהודה סיסו

יהודה סיסו, יהלומן ותכשיטן, וחבר המזכירות הארצית של ענף היהלומים. הוא נולד בשנת 1935 במרוקו ומאז 1956 הוא תושב העיר. בשנות ה-60, עם עליית יהודי מרוקו, יזם בשיתוף עם ראש המועצה הדתית דאז פתיחת כיתות לימוד לבני נוער שומרי מסורת בשכונות דורה ואזורים שלא נמצאה להם מסגרת חינוכית דתית מתאימה. במשך שנים ארוכות התנדב כחובש במגן דוד אדום, במשמר האזרחי וכנאמן שמירת הסביבה והניקיון בעיר. הוא איש של חסד, ממייסדי בית הכנסת "גומלי חסדים" המעניק מתן בסתר לנזקקים ושיעורים תורניים לבני מצוה.

ויקטור סרוסי

ויקטור סרוסי מהבולטים בין שחקני קבוצת הכדורגל מכבי נתניה בימי תהילתה ונבחרת ישראל בכדורגל. כחלוץ המרכזי הבקיע שערים רבים לזכות הקבוצה ויחד איתה זכה באליפות 1973 – 1974. ויקטור כיהן כחבר מועצת העיר בין השנים 1991 – 2008 כממונה על החופים והספורט וכמו כן שימש כמ"מ יו"ר הקרן לפיתוח נתניה ויו"ר איגוד ערים השרון הצפוני.

נחמן קידר

נחמן קידר כיהן כחבר מועצת העיר בין השנים 1993 – 2003. כמי שהיה מ"מ יו"ר עמותת היכל התרבות וחבר הנהלת העמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה הוא היה ממונה על התרבות, האומנות והאירועים. בין תפקידיו: חבר האקדמיה לפרס התיאטרון בישראל, חבר הנהלת קרן נתניה, נציג ציבור באסיפה הכללית של עמותת היכל התרבות וחבר הנהלת ישיבת "בני עקיבא". בעבר כיהן כמנהל בית הספר המלכתי-דתי "שפירא", והיה יו"ר אגודת ידידי תרבות בנתניה.

מאיר קנפו

מאיר קנפו ,יו"ר ארגון פעילי המחתרת, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה בישראל ובעבר חבר דירקטוריון חל"ת (החברה לפיתוח ותיירות נתניה). נולד בשנת 1935 במרוקו ותושב העיר משנת 1961. מאיר קנפו הוא אסיר ציון שישב בכלא המרוקני בגין פעילותו החשאית להעלאת יהודי מרוקו לארץ. הוא נדון ל-42 שנות מאסר וברח מהכלא במהלך חופשה לה זכה בעקבות הסכם שנרקם ביוזמת "המוסד" ומשם עשה את דרכו לארץ. כמי שפיקד על פעולות ההעפלה הוא פעיל כיום בהנצחת זכרם של מעפילי ספינת "אגוז" ומורשת המחתרת החשאית במרוקו – "המסגרת". כשליח הסוכנות היהודית היה מעורב בעלייתם וקליטתם של יהודי התפוצות. בפעילותו בקרב העולים החדשים בשכונות "דיור לעולה" וקריית נורדאו בעיר סייע בקידום הקמתם של מוסדות קהילתיים העונים על צורכיהם של העולים. כמו כן הוא פעיל בקרב בני נוער בסיכון ובבתי הספר ברחבי העיר.

אליענה קרסנר

אליענה קרסנר היא ציירת. פעילה קהילתית ובמשך שנים רבות היא מתנדבת בסיוע וליווי קליטתם של עולים חדשים בכלל ועולי חבר העמים בפרט בשל שליטתה בשפה הרוסית. היא נולדה בשנת 1933 בצרפת ותושבת העיר משנת 1963. כשורדת שואה אליענה פעילה בשימור זיכרון השואה בהיותה עדה מספרת. ספרה "על רכבות ועוגות תפוחים" אודות קורותיה בתקופת המלחמה יצא לאור בסיוע "יד ושם".

שלמה רייצ'יק

שלמה נולד בשנת 1924 בפולין ותושב העיר משנת 1950. הוא שורד שואה ממשוחררי מחנה ההשמדה בירקנאו. עם עלייתו לארץ נטל חלק בקרבות מלחמת העצמאות. השתתף בפתיחת הציר לירושלים ובמבצע לכיבוש אילת ובאר שבע. שלמה רייצ'יק ניהל את המשרד האזורי של חברת החשמל בנתניה. במשך 20 שנים הוא התנדב לייעץ בתחום דיני העבודה וזכויות הביטוח הלאומי לפונים לשירות הייעוץ לאזרח (שי"ל). הוא לקח חלק במיזמים להנצחת זיכרון השואה במסגרת פרויקט שפילברג ופרויקט "לונקה", תערוכת צילום אמנותי כמחווה לשורדי השואה, ב'בית לוחמי הגטאות'. שלמה מספר על קורותיו במלחמה ההיא לתלמידי בתי הספר.

אריה שוורץ

אריה שוורץ נולד בשנת 1924 בפולין. לנתניה הגיע בשנת 1936, ונטל חלק בבניית בתיה הראשונים של העיר. הוא פעל בשורות ארגון האצ"ל ונכלא בשל חברותו במחתרת העברית ופעולתו בהכשרתם של חברי הארגון בשימוש בנשק. שנים רבות הוא פעיל בשימור מורשת האצ"ל בקרב תלמידים וצוערים בארץ. כיהלומן הכשיר והעסיק רבים מתושבי העיר בעבודות השונות. עבודות הכרוכות בעיבוד יהלומי גלם עוד בטרם קמה המדינה.

תמר שרוני

תמר שרוני, משוררת, עורכת, מפיקה ומנחת אירועים קהילתיים. בהם חגיגות יובל לשכונות הוותיקות 'נווה שלום' ו'בן-ציון'. תמר מקיימת ערבי מתנדבים, ערבי גיוס, ימי זיכרון ועוד. תמר נולדה בשנת 1937 בתל אביב והיא תושבת העיר משנת 1946. היא בוגרת המחזור הראשון של בית הספר התיכון הדתי 'בר אילן'. שנים רבות עסקה בחינוך בבתי הספר היסודיים וכמורה לעברית ב'אולפן עקיבא' וכן שימשה שליחה בתפוצות. שיריה פורסמו בין השאר באנתולוגיה שהופקה לכבוד חגיגות 90 שנים לייסוד העיר. בשירה "אל הפדות" היא כותבת: "רק אותי לדעת, רק בי לגעת, לפנימיותי מתגעגעת, אותי יותר לדעת, באחרים לטעת."

בטקס נכחו סגני ראש העירייה, חברי מועצת העיר וראש העירייה, מרים פיירברג-איכר. פיירברג בירכה את יקירי העיר על תרומתם לחברה, לעיר ולקהילה. "אני שמחה לקיים השנה את טקס "אות יקיר העיר". לאחר שנמנענו בשנים האחרונות מלחגוג טקס זה בשל מגפת הקורונה. אני גאה להעניק לכל אחד מכם את העיטור, לא בחסד אלא בזכות. בזכות פעילותכם ההתנדבותית. בזכות התרומה לחברה ולמדינה. בזכות רוח הנתינה ובזכות האון והמאמץ ובזכות הדבקות בחיים".

"כל אחד מכם תרם לחוסנה של החברה בנתניה. כל אחד הוא אבן בבניינה של הקמת המדינה. חלקכם נמנים עם שורדי שואה, שהקימו את ביתם בנתניה ואף נרתמו לטובת הכלל. חלקכם הם עולים שהתגברו על קשיי הקליטה והחליטו לפעול במסגרת ארגון או עמותה. רבים מכם תרמו לפיתוח הכלכלי של ישראל. אחרים לחמו בשורות המחתרות ועמדו בחזית ההסברה בחו"ל. כולכם הבאתם את מסע חייכם אל הנקודה שבה ניתן להתפאר. אנו גאים בכל אחד מכם ומאחלים לכם בריאות, אריכות ימים ושמחה. שאו ברכה".

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן