זוהר שיקלר – דג הזהב של הפועל ‘דולפין’ נתניה

0
14
זוהר שיקלר, הפועל דולפין נתניה
זוהר שיקלר. הפועל דולפין נתניה

 

 

במוצאי שבת ננעלה אליפות הארץ בשחייה שהתקיימה במתחם הבריכה האולימפית במכון וינגייט – נתניה. בין שלל ההישגים והשיאים שנקבעו, הן כקבוצות והן כיחידים, הייתה שחיינית אחת, עוד לא בת 18 שגנבה את ההצגה. זוהר שיקלר, אלופת ישראל במקצה 50 חופשי, הפתיעה את כל הפרשנים כשזכתה בתואר. היא, אומנם מאושרת על הזכייה בתואר הישראלי, אך עדיין לא מעכלת שחסרו לה רק שתי מאיות השנייה כדי להבטיח לעצמה את המקום לאולימפיאדת ריו 2016. את הקריטריון המיוחל, כך מסבירה שיקלר הצעירה לנתניה און ליין, היא מתעתדת להשיג בתחרות הבאה.

אלופת ישראל, את קולטת את ההישג שלך או שעוד לא ממש?

“אני רק עכשיו מתחילה לעכל, האמת שהזכייה הזו הייתה הפתעה בשבילי. ידעתי שאני הולכת להתחרות ומן הסתם שאפתי לתוצאה טובה, אבל לא ציפיתי לשחות כל-כך מהר ולקבוע תוצאה כזו. מה גם שישנה שחיינית מעולה שעשתה עליה מארה”ב לפני כשנתיים, אנדראה מורז, שהתוצאות שלה יותר טובות משלי בדרך כלל”.

זו הפעם הראשונה שאת זוכה במקום ראשון בתחרות בסדר גודל כזה?

“האמת, שמאז שאנדראה עלתה לארץ לפני כשנתיים אז כן. לפני כן, כמובן שזכיתי במקומות ראשונים בתחרויות שונות, אבל הפעם זה משהו שונה: זה ההישג הכי גדול שלי נכון להיום. הוא ראשון מבין רבים שעוד יבואו ויש לי עוד המון יעדים שהצבתי לעצמי”.

מה היעד הבא מבחינתך?

“לקבוע קריטריון לאולימפיאדה. אחרי שסיימתי את המקצה שלי והסתכלתי על הלוח, מצד אחד הייתי בהלם כי שמחתי על הזמן שרשמתי, כמו שאמרתי קודם זה לא היה בתכנון. מצד שני, לא יכולתי שלא להרגיש החמצה מטורפת ואכזבה ענקית”.

אבל גם ככה לא תכננת לרשום תוצאה כזו?

“נכון, אבל כשאת כבר ממש קרובה לצלחת, מן הסתם את רוצה לאכול ממנה. מדובר, בסך הכל, בשתי מאיות. את יודעת מה זה?? זה מטורף! נגעתי בחלום, אבל לא לכדתי אותו. למרות שזה מבאס, אני יודעת שעכשיו אתאמן אפילו יותר קשה, כי מבחינתי אין מצב שאני לא אשיג את התוצאה הרצויה לריו. שמחה מהולה בבעסה בקיצור”

יש לך עדיין הזדמנות לקבוע את הקריטריון או שפספסת את הרכבת?

“למזלי עדיין יש לי הזדמנות לקבוע את התוצאה המיוחלת. סביר להניח שאטוס לכמה תחרויות בחו”ל וגם ישנה תחרות ספציפית לקביעת קריטריונים – כך שמבחינתי הכל פתוח עדיין וההחמצה שלי הפעם היא רק זריקת מוטיבציה להמשך, ככה אני מעדיפה לראות את זה”.

אני רוצה לחזור איתך להתחלה. איך הגעת, בכלל, לשחייה מקצועית? מאיפה זה הגיע?

“אבא שלי רשם אותי לחוג שחיה בגיל חמש בערך. שנה אחר כך כבר השתייכתי לקבוצה. אני באה ממשפחה של שחיינים: שלושת אחיי היו שחיינים מקצועיים ואני גם. היום הם גדולים וכבר לא בענף. בואי נגיד, שהבריכה היא המקום הכי טבעי מבחינתי להיות בו”.

המשפחה – לאור גילך הצעיר – תומכת בך, או שהם היו מעדיפים שלא תעסקי בזה?

“כמובן שהם תומכים בי. הם נותנים לי גב ותמיכה מלאה מאז ומתמיד. מן הסתם, משפחתי גאה בי, בתוצאות ובהישגים שלי. אני חושבת, שכשאדם אוהב את מה שהוא עושה, רואים את זה. ככה זה לפחות מבחינתי”.

כיום את מייצגת את הפועל “דולפין” נתניה ושוחה בעיר, למה ויתרת על אנגליה למשל?

“שחיתי בבני הרצליה ובקריית אונו – אפילו ניסיתי את אנגליה. עברתי שם לפנימייה על מנת להתקדם ולהתפתח יותר בכל הקשור לשחייה, אבל אחרי חודשיים חזרתי כי לא היה לי טוב שם. מרגע שחזרתי מאנגליה, בעצם ,הגעתי לדולפין נתניה. כמה שזה ישמע מתחנף ולא אמיתי, אני באמת מרגישה שם בבית”

מה שונה ממה שהרגשת בקבוצות הקודמות?

“קודם כל תחושת השייכות. זה מסוג הדברים שאי-אפשר לשלוט בהם, כי אני יכולה להיות במקום הכי גדול, יוקרתי ומושקע אבל משהו בכל זאת לא מרגיש נכון. במקרה שלי, כשהגעתי לדולפין נתניה הרגשתי חיבור אחר ממה שהיה לי עד כה. המאמנים והשחיינים האחרים הופכים לעוד משפחה. אם יש בעיה כלשהי שאני נתקלת בה, אין דבר כזה שלא יימצא לה פתרון. תמיד יש למי לפנות ולכל דבר שמים לב. זה מה שעושה את ההבדל בעיני”.

מה תרצי שאאחל לך?

“הכי פשוט והכי מאתגר לביצוע: להגיע לאולימפיאדת ריו ולייצג בכבוד את מדינת ישראל”.

 

לכתבות ספורט נוספות בקרו אותנו בעמוד הבית שלנו: נתניה און ליין – נתניה און ליין

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן