אנחנו מוצפים/ יוני ג'ורנו

0
108

חלומה של כל אימא לשלוח את הילד בסיום הצבא ללימודים, ואם ילמד משפטים הרי זה מבורך! לצערי, היום קצת אנפץ את האשליה סביב עולם המשפט שנראה כה זוהר…

עד לפני 15 שנה פעלו, בסך הכל, שלוש מכללות ללימודי משפטים ומניין עורכי הדין עמד על כ-30 אלף. כיום קיימים 16 מוסדות לימוד אקדמיים ומניין עורכי הדין מעל 72,000 אלף – נכון לטקס ההסמכה האחרון ב-2014. בקרוב, גם אני, לאחר שאסיים את ההתמחות ואעבור את מבחני הלשכה, אוסמך גם אני.

אני מביט על חבריי שסיימו איתי את לימודי המשפטים והוסמכו כעורכי דין, חלקם הגדול יושבים בבית כבר חצי שנה. חלקם חזרו למקומות העבודה הישנים בהם עבדו לפני תחילת הלימודים. כן, המציאות היא שרק חלק קטן מצליח להשתלב בעולם המשפט. מי שיש לו מרפקים חזקים או לחילופין "קשרים", מסודר בעבודה.

לפעמים יש בי התחושה, שחלק ממוסדות הלימוד כיום מוכרים אשליות למבקשים להירשם ללימודי משפטים. בסיום הלימודים, שמים עליהם גלימה ושולחים אותם לחתום אבטלה בלשכת העבודה .

לאחרונה עולים קריאות מצד ראשי מחוזות לשכת עורכי הדין להפסיק ללמוד משפטים, להפסיק למכור אשליות. המקצוע הפך לזול. אם במבחני הלשכה של רואי החשבון והרופאים אחוז העוברים הינו 47% במבחני הלשכה של עורכי הדין אחוז העוברים הינו 80%-90%.

מי שמתעתד ללמוד משפטים, לוקח בחשבון שהוא עתיד לשלם במכללה 105,000 ₪ עבור התואר. אבל בפועל זה עולה כ-450,000 ₪ – ארבע שנים בהם אתה סטודנט ומרוויח שכר סטודנטיאלי, לאחר מכאן בהתמחות, השכר בפועל מתחת למינימום ולעתים אף עובדים בחינם  – רק כדי לסיים התמחות. לאחר מכן, ארבעה חודשי מבחני הלשכה בהם אסור לעבוד. בסיום , ייקח לעורך הדין המתחיל, במקרה הטוב, כחצי שנה בכדי למצוא עבודה… אם נחבר יחד את הכול, בפועל יצרך עורך הדין בתחילת דרכו כחמש שנים להחזיר את ההשקעה שהשקיע בלימודים.

אני מביט מהצד על הצעדים בהם נוקטים ראשי מחוזות לשכת עו"ד להילחם בתופעת "הצפת המקצוע". למביטים מבחוץ זה נראה כאילו מנסים לחסום אותם מללמוד משפטים, האם מדובר "בקליקה" סגורה הם שואלים? לא חברים, לא קליקה סגורה. הם פשוט מנסים לנפץ לכם את האשליות שמוכרים לכם הרבה יותר מדי יועצים אקדמיים למיניהם, המבקשים למכור לכם לימודי משפטים. במחזור הבא יצאו עוד כ-5,000 עו"ד חדשים. אוטוטו סך עורכי הדין בישראל ייגע במספר 100,000 עו"ד בישראל.

בית משפט שלום נתניה. צילום רן אליהו
בית משפט שלום נתניה. צילום רן אליהו

לקראת הכנת הבלוג שוחחתי עם חברים בתחום. אחד מהצפון ששאלתי מה קורה אצלם, ענה לי: "רבע מעו"ד שסיימו לא מצאו עבודה, חלקם עובד בקניונים ובחנויות מכירה". חבר אחר מהפריפריה אמר לי: "המצב אצלנו קשה יותר מאשר במרכז. כאן נשארים עם הרישיון ביד ולא מוצאים עבודה". סיכם זאת הכי טוב חבר, רו"ח, שאמר ובצדק: "בחשבונאות, מי שלא טוב בלימודים, ינשור בעצמו. אולם במשפטים, מי שלא טוב, יסיים בכל זאת".

ישנם עוד מקרים רבים. יש גם פתרונות, למשל כפי שמציעים במחוז ת"א, לבצע התמחות של שנתיים. הצעה נוספת היא שבכדי לייצג בבתי משפט, יהיה על עורך הדין לסיים תואר שני ישנם עוד שלל רעיונות, אולם לצערי רוב האנשים בטוחים שבסיום הלימודים הם הולכים לעשות חיל, כאילו היו ששי גז או דוד יפתח.

מקצוע עריכת הדין הפך למילת גנאי, תעריפים נמוכים ומבזים, עו"ד צעירים הלוקחים תיקים שאין להם הבנה, גורמים נזק ללקוח, עומדים מול תביעות אישיות בגין רשלנות, ומכתימים מגזר שלם. אפשר להמשיך ולכתוב עמודים שלמים ולשמוע מאות עו"ד שיספרו איך הם קנו אשליות שמכרו להם וכיום הם מתייצבים מדי שבוע לחתום בלשכה, העיקר שבארנק יש תעודת עו"ד.

נחמה קלה מצאתי השבוע, כאשר ביקרתי במכללה האקדמית נתניה ושוחחתי עם אחד הבכירים שם, שטען באוזני שמעולם לא היתה כמות נרשמים נמוכה כמו השנה הקרובה. לצערי, באותה נשימה אמר, שבעקבות ירידת הביקוש, כך גם יורדים תנאי הקבלה, הווי אומר, שבכדי להתקבל ללימודי משפטים היום, במקרים מסוימים צריך רק דבר אחד: כרטיס אשראי עם מסגרת.