דלג על המודעה
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

בימים הקרובים יציינו בני משפחתו, מכריו ומוקיריו של מאור ששון ז”ל שלוש שנים ללכתו. כמו בכל שנה, גם השנה, כשאשמע את השיר “איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא”, אזכור אותו בערגה. בגעגוע. כזה היה מאור ששון: סטודנט מבריק למשפטים אשר סיים לימודיו בהצטיינות יתרה בגיל 48.5, סמנכ”ל כוח אדם מוערך בחברת אגד וסגן ראש עיריית כפר יונה אשר סומן על-ידי מביני עניין כראש העיר הבא. שום דבר לא הכין את אוהביו ואני ביניהם לרגע ההוא. לרגע בו הבנו, כי אלה הם ימיו האחרונים של האיש, שעד לאותו רגע האמנו שהוא החזק באדם. למאור הייתה מן יכולת מדהימה שכזו למלא כל אדם שפגש בו, ולו לרגע קט, בתחושה שהאדם מולו הוא האדם החשוב ביותר לו. מאור תמיד היה שם בשביל כולם. תמיד מצא את הזמן להקשיב, לעזור, לסייע. במשך שנים ארוכות בחברת אגד מילא מאור שלל תפקידים, לרבות מנהל הסניף בנתניה, אין אדם שמאור לא נגע בו, אין אדם שמאור לא סייע לו, תמיד בכבוד רב. תמיד באהבת חינם. לא פעם נסעתי איתו ברכב ואז צלצל הטלפון הנייד, מישהו ביקש משהו והוא ענה “יהיה בסדר, עליי”. וכשפתר את הבעיה או עזר, מעולם לא ביקש בתמורה דבר. לא איש של מתנות היה, אלא איש של נתינה. זכיתי להיות צמוד אליו בתקופת הלימודים (בעצם חשבתי שהייתי צמוד). את כל המבחנים והעבודות עברתי בזכותו, ימים ולילות ישבנו בבית ללמוד. את רעייתו המדהימה, ליאורה, שאליה דיבר רק עם העיניים, הוא העריץ. הייתה להם שפה כזאת, שזר לא יבין אותה. וגם בשעה שלמדנו, תמיד ידע לעצור הכל ולהעניק את הכבוד ואת היקר לרעייתו. אני זוכר, שכאשר התמודדתי לתפקיד הפוליטי המשמעותי הראשון שלי, ליו”ר אגודת הסטודנטים, היה זה מאור שליווה אותי והיה שותף לכל המהלכים, תמיד אמר...
אצבע מאשימה: כך הרסה המדינה את החיים של אביטן

אצבע מאשימה: כך הרסה המדינה את החיים של אביטן

לא יאמן לאן מובילות זרועות התמנון: יריבים פוליטיים קשרו על-פי הנטען קשר עם גורמי אכיפה לזרז חקירה ולהביא למעצר מתוקשר של חיים אביטן, עד חודש נובמבר 2013, ראש עיר מכהן בעיר חדרה. חקירה זה דבר מבורך, אבל זמן קצר לפני בחירות, זה בהחלט מכשלה בעייתית – בעיקר שכיום, מעל שנה וחצי אחרי, מסתבר שהתיק נסגר לו עם כלום ושום דבר. אותה חקירה, שכיום די ברור שתרמה רבות להפסדו בבחירות, עסקה באותה עת בטענות לכאורה נגד אביטן, בקבלת טובות הנאה למיניהן בתמורה לאישורים שניתנו למכרזים ולהיתרים בפרויקטים שונים בעיר. למרות המתקפה התקשורתית באותה עת, שכאמור פגעה בו קשות, הן מהבחינה התדמיתית בימי הבחירות והן ברמה האישית (חקירה משטרתית, לכל המצקצקים בלשונם, זה דבר קשה), הפסיד אביטן רק בהפרש של 700 קולות. מה שאומר, שלולא החקירה עצמה שנפתחה, משום מה, קצת לפני בחירות ויש הטוענים בגלל שהופעלו אינסוף לחצים והופעלו אינסוף קומבינות, אביטן היה היום ראש עיר. התקשורת עטה על עניין המעצר כמו נשר המריח למרחוק גוויה. במקרה הזה, ראש עיר מכהן. הכותרות זעקו בכל כלי התקשורת, תמונתו של ראש העיר מגיע מתא המעצר להארכת מעצרו בבית המשפט, תועדו בכל זווית צילום אפשרית, מהדורות החדשות נפתחו עם תמונתו מלווה בסוהרי יחידת נחשון. וזה בסדר, כי זהו חלק מהמשחק הדמוקרטי וחלק חשוב מהתנהלותה של התקשורת. אממה, היכן אותה תקשורת היום, כשהתיק נסגר? מי יחזיר לחיים אביטן את אותם ימים קשים? מדוע אותה תקשורת לא מדפיסה כותרות ענק עם המילים “יצא זכאי”. האם רק אם, חס וחלילה, חיים אביטן היה מחליט לפגוע בעצמו כמקרה תנ”צ ברכה ז”ל, אז הייתה נזכרת לחבקו? האם מישהו תהה מדוע מעורבים מרכזיים בפרשה כלל לא הוזמנו למסור עדותם במח”ש (היחידה החוקרת)? או, למשל, מדוע עו”ד רונאל פישר שעבד עבור עיריית...

רק בישראל: ראש עיר (כמעט) לנצח

לא רק בגלל הכוח, השררה והעוצמה הבלתי נתפסת-אלא ובעיקר בשביל הדמוקרטיה, חייבים להגביל בזמן כהונת ראשי ערים במדינת ישראל, בשונה למשל מניו-יורק, אין הגבלה על כהונת ראש עיר. בישראל אין גם חוק המטיל מגבלה על מספר הקדנציות שיכול ראש ממשלה או לחילופין ראש עיר לכהן. וזה, רבותיי, מעוות! בעבר הובאו לכנסת ישראל מספר פעמים הצעות חוק שיתחמו ראשי ערים ומועצות לכהן ברצף עד שלוש קדנציות, כלומר 15 שנות כהונה, אלא, שבכנסת ישראל כמו בכנסת ישראל, הלחצים, הלוביסטים וגם רבים מחברי הכנסת שחלק מחבריהם מכהנים כראשי רשויות, נכשלו הניסיונות לייצר דמוקרטיה טובה יותר. עובדה ידועה היא, שלראשי רשויות כוח רב בידיים. תופעה ידועה היא גם כן, שראשי רשויות המכהנים קדנציה אחת, זוכים לרוב בבחירות גם בקדנציה שנייה – לא רק בגלל שהוכיחו עצמו במעשים, אלא גם בשל העובדה שהם שולטים ביד רמה במנגנון העירוני. ככל שכוחם של המשרדים הממשלתיים נחלש, כך גדל כוחו של ראש רשות וכך אחיזתו במנגנון העירוני, לפעמים גם בהכנסת מקורבים למנגנון ואין-ספור פעילי שטח קטנים ביום בחירות, ההופכים קצת אחרי הבחירות לרשות עובדי עירייה מן המניין. פעם סיפר לי מישהו חכם בדיחה: מה ההבדל בין פוליטיקאי לגנב? והתשובה היא שאין, פשוט את הגנב תפסו. כמובן, שאין אני בא להטיל רפש במאות ראשי רשויות העושים את עבודתם נאמנה, ללא כחל וסרק. ועדיין, ריבוי המקרים שהתפרסמו במהלך חמש השנים האחרונות בהן הוגשו כתבי אישום נגד ראשי רשויות (כמו גם שרים וח”כים וגם ראש ממשלה אחד לשעבר) מחדדים את הנקודה: מדוע, לעזאזל, משך הכהונה של המושכים בחוטים, האנשים שהם הכי חזקים, לא תוגבל? הרי ברור, שאם יידע ראש רשות, כל ראש רשות, שיש תאריך “פג תוקף” לכהונתו, הוא באמת ינסה להותיר חותם, הוא גם יתאמץ יותר, לא יהיה לו מספיק זמן...
חמש שנים בשירות הסטודנטים/ יוני ג’ורנו

חמש שנים בשירות הסטודנטים/ יוני ג’ורנו

חברים ושותפים יקרים. אנו עומדים בצומת דרכים, בחירות ליו”ר אגודת הסטודנטים. יש הרואים בתפקיד מקפצה להגשמת מהווים אישיים, להפיק מסיבות, ימי כיף, וקידום מועדונים וברים של חברים. ויש אותי!  היי, אני יוני ג’ורנו בן 38 גרוש ואב לילד בן 12.5 תושב נתניה, בוגר תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית נתניה, כיום בתואר שני במשפטים. התחלתי את דרכי באגודת הסטודנטים לפני 5 שנים כנציג כיתה, דרך רמ”ד אקדמיה, רמ”ד מסלולי ערב, מנכ”ל האגודה ולבסוף סיימתי כיו”ר אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית נתניה. ברשותכם חברים ובקצרה אבקש לספר לכם למה אני מבקש את תמיכתכם בבחירות הקרובות ולמה אני ראוי לאמונכם. היום אנחנו חייבים לעשות שינוי בתפיסה, להבין מה בעצם מהות התפקיד של יו”ר אגודת הסטודנטים. כאחד שחי כאן כבר 5 שנים, שאלתי מאות סטודנטים מכל המגזרים והמגדרים שאלות כמו, מהו הדבר שבשבילו הכי הרבה סטודנטים זקוקים לאגודת הסטודנטים ?. מהי הבעיה האחת הנוגעת לכלל הסטודנטים ? מהן הבעיות הנפוצות ביותר הנוגעות לסטודנטים בבוקר ? מהן הבעיות הנפוצות ביותר הנוגעות לסטודנטים במסלולי ערב ותואר שני ? מהן הבעיות הנפוצות של הסטודנטים שהם נשואים והורים לילדים ? מהן הבעיות הנפוצות לסטודנטים מבוגרים ? לסטודנטים בשנות העשרים פלוס ? שמעתי מגוון רחב של בעיות וטענות, הפלא ופלא כפי שצפיתי, הבעיות הן אותן בעיות שלא משתנות ככל שמתחלפות האגודות.   הבעיה המרכזית הנוגעת לכולם היא יוקר המחיה, עלות שכר הלימוד הגבוהה וקבלה מועטה מהמוסד האקדמי בעבור תשלום גבוהה מאוד! הבעיות הנפוצות למסלולי בוקר, אפשרות מועטה לעבוד במשרה מלאה היות ושעות הלימוד מתפזרים לאורך כל היום. הבעיות הנפוצות במסלולי ערב ותואר שני בעיקר הינם: חוסר תקשורת, הווה אומר, כלל המשרדים והמזכירויות נסגרים כבר בשעה 17:00 ולסטודנטים אין מענה! קפיטריה שנסגרת בערב, ספריה שנסגרת בערב, בעיות חניה בחניון...
מורה לחיים/ יוני ג’ורנו

מורה לחיים/ יוני ג’ורנו

מהפכה בתחום החינוך מצאנו בממ”ד שפירא נתניה כאשר “המוח” מאחורי התכנית לא אחר מאשר המורה היוזם: מר איציק גווילי. מטרתה של היוזמה היא “להוריד” את הפיסיקה מ”מגדל השן” מגובה העיניים ולידיים של התלמידים. בשנתה השנייה עוסקת היוזמה בתופעת השמיעה, ומתמקדת בקשר שבין פיסיקה למוסיקה, תוך בניית מודלים של כלי נגינה. התלמידים רוכשים מיומנות של שאילת שאלות שונות, בונים סצנה המתארת במדויק את הבעיה עליהם הם עובדים, ורואים את הפתרון באופן מוחשי. היוזמה, “שומעים את הפיסיקה”, הינה יוזמת המשך ליוזמה רואים את הפיסיקה ומתקיימת בבית הספר שפירא בנתניה. מובילים אותה איציק גוילי, מורה לפיסיקה ועופר לוינגר, מורה למוסיקה. היוזמה נתמכת ע”י הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות וע”י עיריית נתניה, מתמקדת בבניית מודלים של כלי נגינה והבנת העקרונות העומדים מאחוריהם. התלמידים הכינו עבודות חקר בנושא אופטיקה וגלים ובנו בקבוצות כלי נגינה חדשים על בסיס הידע הפיסיקלי והמוזיקלי שרכשו. חלק מהכלים נבנו בעזרת מדפסת תלת מימד. צוות היוזמה גייס מומחים אורחים לעזר, כגון: רופא אא”ג, אמנים שמנגנים על כלי נגינה משונים, בונה גיטרות וביקור במוזאונים של מדע. התלמידים למדו להיות קשובים וערים לסביבה ולהבין שהפיסיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. היוזמה הוכרה ל-2 יחידות בבגרות בפיסיקה של 5 יחידות. במהלך תהליכי החקר והיישום, התגלו מבין התלמידים כישרונות מוסיקליים אשר הצטרפו לצוות המוסיקלי של ביה”ס. בעקבות היוזמה נוצר קשר עם תלמידים מקונסרבטוריום העירוני בניהולו של מר מוטי מרון, והופק קונצרט משותף. כמו כן, נוצר שיתוף פעולה עם מרכז טרמולו בניהולו של מר תומר יריב. התלמידים הכינו 2 קטעים מוסיקליים בהלחנה הקרובה לעולמם: “לו יהי” מאת נעמי שמר ו “ממעמקים”. הכלים החדשים שהוכנו הם: גיטרה חשמלית, גיטרה אקוסטית, כינור חשמלי- עימם יופיעו התלמידים, וכן חלילית, חליל פאן ומשרוקית. ואני שואל, היכן היו מורים...
זעקת האבות/ יוני ג’ורנו

זעקת האבות/ יוני ג’ורנו

יותר ויותר אבות מורחקים מילדיהם הביולוגים לאחר שהגרושות שלהם החליטו לפתוח במלחמת חורמה, אבות נורמטיביים נאלצים לראות את הילדים שעה אחת בשבוע “במרכז קשר” בחדר קטן ונעול בנוכחות עובדת סוציאלית, האם אנו עדים למגמה חדשה, מדובר על נושא טעון שעלה בסופו של דבר בחיי אדם, אבות ששמו קץ לחייהם לאחר שזעקתם לעזרה נותרה בחלל האוויר. ד.נ. (השם המלא שמור במערכת) הוא אחד מנפגעי “התופעה”, ד’ משמש כרכז ספורט באחד השכונות בנתניה, דמות מוכרת ומוערכת, עובד עם בני הנוער, אדם גדול ממדים ואהוב, “אבא” קוראים לו כאן. הבן של ד’ (בן-6) לא זוכה לקבל את אבא שלו. הוא רואה את אבא פעם בשבוע, כאשר ד’ נאלץ לנסוע מנתניה לצפון להיפגש עם בנו “במרכז קשר” הוא מרגיש כמו גנב, כאשר מפקחת עליו עובדת סוציאלית וצופה כל אחד משישים הדקות שיש להם להיות יחד, ד’ מגיע עם מתנות, יושב צוחק ונהנה עם הילד, “אני מרגיש כמו בתוך חלום” אומר ד’ חלום בן 60 דקות פעם בשבוע, וכל זה בגלל שמישהו החליט שאני אדם מסוכן, כל החיים אני מתעסק עם הנוער הכי קשה בנתניה, מדריך מייעץ שומר מגן ומחנך אותם, כל זה לא עוזר לי, כי מישהו החליט מבלי לראות אותי שאני מסוכן לבן היחיד שלי, אני משלם כל חודש מכסף שאין לי, את המזונות, אולם את הילד אני לא זוכה לראות, למה, כי ככה החליטו בשירותי הרווחה. ד’ בהחלט לא לבד, מדובר על תופעה מתרחבת שלא לומר מגפה של ממש, נשים שמתגרשות מבני זוגם ומחליטות לפגוע בהם בכל דרך אפשרית, מצליחות לעיתים להרחיק אותם מהדבר היקר להם מכל, הילדים שלהם. יש אבות שמתייאשים בדרך, כזה היה אלון וולף (ז”ל) אלון בן לניצולי שואה, בעל שני תארים אקדמיים, עו”ד במקצועו, בן שלכאורה כל...
הפרצוף האמיתי/ יוני ג’ורנו

הפרצוף האמיתי/ יוני ג’ורנו

רובכם מכירים אותי מהרגע בו התחלתי להגשים את המטרות שרשמתי בשלהי 2007 בבנק המטרות. בהרצאות שאני עורך לתלמידי ביה”ס בתיכון, קשה לתלמידים להיכנס לראש שלי. המילים גדולות עליהם. הם חושבים שאני מסתכל עליהם מלמעלה. “מי זה ההוא, עם החליפה, המתנשא הזה?! מה הוא מבין על מצוקות”. ככה הם רואים אותי. אז מתחילה ההרצאה והם, בעצם, מבינים שאני אחד מהם. אני מסביר שלהיות מי ומה שאתה רוצה להיות, להגשים את חלומותיך, להגשים את המטרות והיעדים שאתה מציב לעצמך בכל תחומי החיים – היום זו כבר לא רק משאלת לב עלומה, היום זה  בהישג ידינו, זה אפשרי. הכול שאלה של כמה אתה מכוון, מתמיד, שואף, סבלני ומאמין. אם תאמין בעצמך, אף אחד לא יצליח לעצור אותך.  גישה זו שאני חי על-פיה  ומלמד אותה, אומרת שלכל אחד ואחד מאתנו יש את היכולת, האפשרות והזכות להיות בריא יותר, מצליח יותר, מאושר יותר ועשיר יותר. הכול שאלה של כמה אתה באמת נחוש. בשנת 2006 העסק שלי עמד בפני קריסה. השותף שלי ניצל את תמימותי ובית הקפה קרס כאשר כל החובות נרשמו על שמי בלבד. אז רשמתי את הניסיון האובדני הראשון שלי. בלעתי מעל 70 כדורים שונים, ומה שאני זוכר שהתעוררתי בבית חולים – לאחר שטיפת קיבה, מסתבר שאחותי הגיעה בדיוק שאיבדתי את ההכרה, ראתה אותי הזמינה אמבולנס. היא, בעצם, הייתה זו שהצילה אותי מהניסיון הראשון. באותה השנה גם התגרשתי, אבי נפטר שנה לאחר מכאן, אהבה נכזבת קשה מאוד ומבלבלת הייתה בתמונה ונותרתי חסר כל. יתום, חסר בית, עוזב את הבן היחיד שלי מבלי להבין איך יתנהלו חיי מעתה. קיבלתי יחידת דיור קטנה, 8 מ”ר גודלה, ללא מטבח – כאשר השירותים והמקלחת הם חלק מהחדרון. בחורף גשם דלף עלי, בקיץ נחנקתי מחום. לא עבדתי, קיבלתי גם שלילת רישיון. אני זוכר עצמי...
דין וחשבון ערב כיפור/ יוני ג’ורנו

דין וחשבון ערב כיפור/ יוני ג’ורנו

עוד שנה חלפה עברה לה, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. תקופה מיוחדת מאוד מתחילה בראשית חודש אלול. לפי המסורת, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים כל אדם עומד ל”דין” על התנהגותו בשנה שחלפה, וגורלו מוכרע. לכן, בתקופה זאת אנו משתדלים לערוך חשבון נפש ולסכם את המאזן השנתי של מעשינו ושל מחדלינו בשנה שחלפה. מהו חשבון נפש? זהו סיכום שאדם עושה למעשיו הטובים והרעים, ביקורת עצמית. כל אדם יכול לעשות חשבון נפש לקראת יום הכיפורים וגם במשך השנה כולה. מדי שנה אנו עושים חשבון נפש- ביום זה אנו מרוכזים עם עצמנו ועורכים תכנית של בנק יעדים, מה השגנו בחיים ומה עוד מבקשים לכבוש. בהכנת התכנית אנו צריכים לקחת בחשבון כמה פרמטרים: מה המטרות המוגדרות שלי. האם המטרות שבקשתי נכונות לי. כמה מטרות מהתכנית של השנה אשתקד הצלחתי להביא לידי מימוש. כמה מטרות החטאתי ומה הסיבות. חשבון הנפש הינו עוצמתי בתחום הקריירה והזוגיות והרוחניות – מאחר ועוד לפני שצצה בעיה אנו יכולים למנוע ולפגוש את הפתרון לה. לאחר שיש לכם את כל המטרות שברצונכם להגשים במהלך השנה הקרובה. קבעו יעדים קרובים ורחוקים כאחד לכל מטרה ומטרה. ושוב קחו מספר דקות ללא חשיבה וכתבו: וחשבו שאם (חס ושלום) נותרה לכם רק שנה אחת לחיות איך הייתם מגשימים את היעד שלכם? מה עליכם לעשות כדי להגיע אל היעד? בחשבון הנפש נלקחים מס” תחומים: מערכת יחסים: – האם אני מבלה מספיק עם האנשים החשובים בחיי? האם אני מספיק בעל סבלנות, חמלה וכבוד כלפי הסובבים אותי בית, עבודה, חברים ובכלל אנשים זרים? האם אני מקשיב בתשומת לב? האם אני נהנה מהצלחות הזולת? רוחניות: – האם אני מבין כי יש כוח עליון שהוא מקור כל החיים, על כל האתגרים שבהם? האם אני מרוכז בתפילותיי ? קריירה: –...

התעללות בבעלי עסקים או שמירה על הסדר הציבורי/ יוני ג’ורנו

האם אנו עדים למגמה חדשה בעיר, שיטת היד קשה, מדיניות קשוחה או שפשוט מישהו שם למעלה החליט להראות לבעלי העסקים מי “הבוס” בנתניה. בעלי פיצוציות, חנויות ובתי קפה מרגישים לאחרונה כאילו הפכו לשק חבטות של מקבלי ההחלטות בעיריית נתניה. ר.א. (השם המלא שמור אצלי) עלתה מאוזבקיסטן יחד הם בנה. הגברת בת 67 חיפשה לעצמה תעסוקה. בשל גילה המתקדם וקשיי השפה לא הצליחה לקבל עבודה מלבד בניקיון משרדים. הבן שלה, פ.א., החליט לפתוח לאמו פיצוציה במרכז העיר. שתהיה לה תעסוקה וגם מקור פרנסה. בחלוף חצי שנה מפתיחת החנות, הגיעו פקחי רישוי עסקים לביקור ויצאו מהעסק לא לפני שהותירו בידיה דו”ח בסך של כ-5,000 שקלים. אתם שואלים בגין מה? ובכן, גם אני שאלתי. ואכן, כששמעתי את הסיבה, הבנתי שבוצעה עבירה חמורה מאוד. האמת, שהופתעתי שעיריית נתניה לא הזעיקה את המשטרה ואת משמר הכנסת לגיבוי.  כל חטאה של בעלת המקום היה, שלא הוצב שלט קטן עם המילים “אסור לעשן”. אכן, אסון של ממש! בתחילה לא האמנתי למשמע אזני, הרי יכלו להסתפק באזהרה ראשונה. יכלו לתת לה 24 שעות להדביק דף נייר עם המילים “אסור לעשן”. עיריית נתניה בחרה שלא לעשות כן! אם אפשר להכניס לקופה עוד 5,000 ₪ הרי זה מבורך. בעלת המקום הראתה לי את הקופה שלה באותו היום. בקופה היה 370 ₪ בלבד, שזה כמובן סכום ברוטו. ניגשתי עם הבן שלה לחנות חותמות וקנינו שלט כפי שנדרש. השלט עלה 40 ₪ בלבד. חוקים יש לאכוף, אבל האם סיימו לטפל בכל בעיות העיר וזה מה שנותר? להגיע לבעלת עסק שמרוויחה את שכרה בקושי רב? אישה מבוגרת היושבת בעסק 14 שעות ביום ובמחי דו”ח אחד “מנקים” לה מס של חודש עבודה? זה לא הסיפור היחיד. זהו מקרה אחד מתוך שבעה שהגיעו אלי במהלך השבוע ואנחנו רק ביום שני. האם מישהו החליט להעשיר...
צו איסור פרסום – חוק או צחוק/ יוני ג’ורנו

צו איסור פרסום – חוק או צחוק/ יוני ג’ורנו

קשה להתחמק מהכותרות העסיסיות באמצעי התקשורת השונים, בהם ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים מתפתלים ומנסים לעקוף באמצעות רמיזות את צווי איסור הפרסום. בינתיים, שיטוט קטן באינטרנט וכולנו נוכל לגלות – לא רק את שמו של החשוד אלא גם מה נהג לאכול אותו חשוד שהיה בן שלוש בגן רבקה. הפרשה החדשה-ישנה שמסעירה את התקשורת הארצית היא “פרשת השר-הפסטיבל והסקנדל”. אז נכון שבשנת 2011 העיתונאי המוערך, רביב דרוקר, ערך תחקיר עומק בתכנית “המקור” ונכון שמשם זה עבר לבדיקת משטרה. אז מה אם ראש האגף שחקר בזמנו, תנ”צ ברכה, היה לכאורה עסוק בעניינים עם הרב המקובל. אז מה, בסך הכול, היה לנו בפרשה. שטויות. רק מיליון שקלים (על-פי החשד) מהכספים שלנו שהועברו, לכאורה, לטובת “חברה” של השר לשעבר החשוד, שהיא – במקרה – עובדת בחברת הפקות גדולה, שבמקרה מתעסקת בעיקר בעולם הסטודנטים. והיה גם אדם נוסף בתפקיד מפתח בעולם הסטודנטים ששמו שורבב. היום הוא ח”כ מכהן, אבל הוא בכלל טוען בתגובתו שהצטרף לפסטיבל, רק אחרי שאותה חברת הפקות שעובדת בה אותה “ידידה” של השר לשעבר, שהעביר לכאורה רק מיליון שקלים מכספנו לטובת קידום אינטרסים של כולם חוץ מאלה שמשלמים את כספי המסים.. בקיצור, אני כבר מבולבל. יותר מהכול אני כואב. כואב איך מתנהלים העניינים שם למעלה. מה שעצוב בעיני זה, שהשר לשעבר אינו נמצא כיום בכנסת ולא בגלל אותה פרשה שכולם ידעו עליה. הוא לא נמצא בגלל דברים הזויים אחרים, שלא מצופים משר בישראל לנהוג כפי שנהג. אז מה היה לנו ? מפיקה, חברת הפקות, עולם סטודנטיאלי, הנהגת הסטודנטים הארצית, בת זוג או יש לומר “מקורבת לשר” וכמובן שר במשרד ה… שבמקום לקדם את ענייני משרדו מכספי הציבור שלנו, נחשד כי מימן את חברת ההפקות של חברתו לטובת קידומה האישי והכול, לכאורה, לעשות כיף לסטודנטים בפסטיבל בן שלושה ימים. אני יודע הרבה יותר ממה...