דלג על המודעה

אלי דלל מדווש לנשמה

אלי דלל מדווש לנשמה

תחביב מאתגר. אלי דלל

אלי דלל, ממלא מקום ראש עיריית נתניה והממונה בין השאר על התחבורה וההנדסה בעיר, נחשב לאדם עסוק, אפילו עסוק מאוד. למרות זאת, הוא מקדיש את זמנו הפנוי, ואין לו הרבה מזה, לתחביב אליו נחשף לפני כעשור. רכיבה על אופניים. דלל, אשר מקפיד לרכוב על אופניו לפחות פעמיים בשבוע, מרחק של עשרות קילומטרים, משתייך לכמה קבוצות רכיבה בעיר ומחוצה לה.

דווקא תחביבו אפשר לו, דרך הדיווש ברחובות העיר, להכיר טוב יותר את צרכי התחבורה העירוניים. את ההבנה הזו הוא מתרגם בבניית תשתיות – החל מסלילת מסלולי אופנים המחברים בין החלקים השונים בראיון לנתניה און ליין מספר אלי דלל על החשיבות שהוא רואה ברכיבה על אופניים, המטרות שלו בכל הקשור לנושא ופארק האופניים שהתעורר לו לחיים.

איך הגעת לרכיבה על אופניים?
“האמת שדי במקרה. מכר שלי, שהוא רוכב אופניים בעצמו, שכנע אותי להצטרף אליו. פשוט התאהבתי בענף. מצאתי את עצמי רוכב יותר ויותר, מצטרף לקבוצות רכיבה בעיר ואחר-כך גם מחוצה לה. היום אני רוכב לפחות פעמיים בשבוע, 30 ק”מ ואפילו יותר. בנוסף, אני טס אחת לכמה זמן לרכיבה קבוצתית בחו”ל. היעד הבא הוא איטליה”.

מה יש ברכיבת אופניים בשטח ששונה מרכיבה על אופניים במכון כושר. לא עדיף מקום ממוזג, מוזיקה ברקע ובפועל אותה פעולה?
“אי-אפשר להשוות בין השניים. הרכיבה על אופניים בשטח אף פעם לא משעממת. כל פעם רוכבים במסלול אחר, מכירים מקומות חדשים או אפילו מקומות לא חדשים, אבל מסתכלים עליהם מזווית אחרת. ישנו גם הווי חברתי, יצירת אינטראקציה וחברויות עם אנשים החולקים ביניהם אהבה משותפת. לרוב הקשר לא מסתיים ברכיבה על האופניים וממשיך הרבה אחריה”.

מה זאת אומרת?
“קבוצות הרכיבה מגבשות בין הרוכבים, מעצם היותם רוכבים שעושים מסלול יחד, הווי חברתי. ואכן, ההווי הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הרכיבה, שכן הרוכבים הופכים לחברים שלך עם הזמן והרכיבה עצמה נעשית מהנה יותר. בעיני זה פשוט כיף ומקסים. לא פעם יצא שבסוף המסלול עצרנו לרחוץ בחוף הים למשל”.

במסגרת תפקידך אתה ממונה על נושא התחבורה בעיר. כיצד אתה פועל לקידום נושא האופניים בעיר?
“החשיפה שלי לרכיבה על אופניים גרמה לי, בזמנו, לגלות שהתשתיות בעיר לא בנויות כלל לרוכבי אופניים. היה לי ברור וחשוב לפעול על-מנת לשנות זאת. ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, קיבלה, תמכה ונתנה אור ירוק. בכלל, מזה שנים אני פועל לקידום נושא השימוש באופניים בעיר. כדי שיהיה קל יותר להשתמש באופניים, סללנו שבילי אופניים רבים ואשר מחברים כמעט בין כל חלקי העיר וסביבותיה. אין היום תכנית בניה שלא כוללת בתוכה שביל לרוכבי אופניים. את זה ניתן לראות היטב בשכונות עיר ימים, אגמים וקריית השרון. כך, למשל, הקמת פארק האופניים, שגם אותו אני יזמתי לטובת רוכבי האופניים בעיר. מדובר במתחם רחב, נקי ממניירות המיועד לרוכבי אופניים בלבד, שמטרתו היא לאפשר לרוכבים להתאמן ברכיבה ולרכב להנאתם באין מפריע.

אמרת שאין היום תכנית בניה בנתניה שלא כוללת שביל אופנים. מה לגבי מרכז העיר, האזורים הוותיקים יותר אשר מהווים צירים מרכזיים?
“שאלה מצוינת. במרכז העיר שבילי האופניים עדיין בהתהוות כחלק משדרוג העיר – כאשר המטרה הסופית היא להגיע למצב בו אנשים יוכלו להתנייד ברחבי העיר באמצעות אופניים ובביטחון מלא. תמיד יש לאן לשאוף ואיפה לשדרג. אני דואג שנושא האופניים בעיר לא יעצור את התפתחותו – הן בשל החוויה שברכיבה, הן בשל הערך הבריאותי והסביבתי, הן בשל הפן החברתי שבו ואפילו בפן התיירותי. אני אוסיף ואומר, שנתניה, בסך הכל, היא עיר מישורית. קל מאוד לרכב בה”.

בילדותי אני זוכרת שרבים מאיתנו רכבו על אופניים בכל הזדמנות. בדור הילדים של היום, כך נדמה, העצלות גוברת – למעט ביום כיפור…
“הכל עניין של הרגלים וטרנדים חברתיים. בשנתיים האחרונות הגדלנו והכנסנו לבתי הספר שיעורי רכיבה על אופניים לתלמידי כיתות ב’ וכן ג’. התוכנית פועלת כרגע ב-14בתי ספר בעיר. המטרה היא להתרחב כמה שיותר – עד שיתקיימו שיעורי רכיבה בכל בתי הספר בעיר. באמצעות חשיפת ילדים צעירים לרכיבה על אופניים, ישנם רק יתרונות. לכן, אנו בעירייה פועלים לקידום הנושא בכל דרך ולכל גיל”.

טוהר חלפון

Latest posts by טוהר חלפון (see all)

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.