אהבה בצהוב

5
44
אהבה בצהוב. אופק סעדה ומאור יצחקי

הם מחוברים ונושמים צהוב, מכירים את כל השחקנים ומייחלים לחזור לתקופה של נתניה ועוד 15 עליה שמעו רק מסיפורים. תכירו את אופק סעדה ובן זוגה מאור יצחקי – דור האוהדים הבא

היא, אופק סעדה (16.5), תלמידת אורט יד-ליבוביץ’, אוהדת שרופה של מכבי נתניה ומזה עשר שנים מגיעה עם אמה לכל משחק. הוא, מאור יצחקי (16.5), תלמיד ש”י עגנון שעד לפני כשנתיים שיחק במועדון. הם הכירו במשחק של נתניה מול עירוני ראשל”צ לפני כשנה, ומאז הם חולקים אהבה לקבוצה הצהובה וגם האחד לשנייה. קבלו את אופק סעדה ומאור יצחקי – דור האוהדים הבא.

איך התחיל ה”רומן” שלכם עם מכבי נתניה?

אופק: “מכבי נתניה זה חלק מהמשפחה המורחבת. אמא שלי היא אוהדת מושבעת, שמגיעה כמעט לכל משחק, עוד הרבה לפני שאני נדבקתי בשיגעון. כל הדודים שלי, משני הצדדים, אוהדים את הקבוצה. אני, בעצם, הצטרפתי בגיל שש לחוג האוהדים המשפחתי. אבא שלי הוא היחיד שלא לוקח חלק בטירוף המשפחתי, למרות שפעם הוא אהב כדורגל, מספיק לו הטירוף שלי ושל אמא שלי”.

מה גרם לך להתחיל להתעניין בכדורגל ולהצטרף לקבוצת האוהדים המשפחתית?

“באחד מערבי שישי, דוד שלי החליט שאני צריכה ללמוד את שירי הקבוצה. הוא הכריח אותי לחזור אחריו על המילים, אני הסכמתי לעשות את זה רק בתנאי שהוא ייקח אותי איתו למשחק בשבת. הוא הסכים, וכך יצא שהלכתי איתו למשחק יום למחרת. בהתחלה ממש נבהלתי מכל הצעקות והקללות מסביבנו, בכל זאת, הייתי בת שש, אבל בסך הכל נהניתי, מצאתי את עצמי מתלווה אליו כל שבוע למשחק עד שהתאהבתי בקבוצה, במועדון ובכדורגל עצמו. היום יש לי מנוי ואני לא מוותרת על אף משחק, אני פשוט אוהבת אותם”.

מה איתך מאור?

“אני נולדתי לתוך בית, שקבוצת מכבי נתניה היא חלק בלתי נפרד ממנו, היה ברור שזה עניין של זמן עד שגם אני אתאהב בקבוצה ובמועדון. אין משחק שלא רואים וכל הבית עומד דום. בגיל חמש אבא שלי רשם אותי למועדון ושיחקתי שם עד לפני שנתיים. פרשתי מהמשחק, כי הבנתי שאני אוהב מאוד כדורגל מהיציע ולא כשחקן. מכבי נתניה זה בית שני שלי, זאת המשפחה, אלה חברים שהכרתי בזכות הקבוצה, זה הכל!”.

איך הייתם מגדירים את עצמכם כאוהדים?

מאור: “אני אוהד את מכבי נתניה מהנשמה, מחפש ליהנות מהמשחק, מהחוויה, מהחברים ולא לעשות בעיות. גם אני וגם החברים שאיתם אני מגיע למשחקים, לא מהאוהדים המתלהמים שמחפשים פרובוקציות. לצערי, הגיל שלנו הוא קצת בעייתי וקורה שלא מעט פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מואשמים בדברים שלא עשינו – כנראה כי אנחנו קבוצה גדולה של חברים צעירים מדי”.

מה זאת אומרת?

“אני אתן לך דוגמא: במשחק של נתניה מול חיפה, נזרקה כוס לעבר יוסי בניון מהיציע האמצעי של המגרש. האוהדים היותר “וותיקים” החליטו ששניים מהחברים שלי שישבו איתי ביציע השמאלי בכלל, הם אלה שזרקו את הכוס ומיהרו להלשין עלינו להנהלת הקבוצה. היה קל להם להצביע עלינו כאשמים בתקרית המביכה הזו, כי אנחנו צעירים, זה תמיד נשמע אמין יותר”.

לא ניסיתם לדבר על זה עם מישהו?

“ניסינו, אבל זה לא ממש הצליח. אפשר להגיד שסימנו אותנו כבעיתיים, ולכן זה לא באמת משנה מה נאמר. גם כשביקשנו בצורה מסודרת להיכנס למגרש עם תופים, נתקלנו בסירוב מצד ההנהלה – למרות שלקבוצת האוהדים הותיקה הם כן מאשרים. זו רק דוגמה אחת מיני רבות בגלל שאנחנו, בתכל’ס, “נוער”.

אופק מה איתך? גם את מרגישה יחס שונה בגלל הגיל?

“אצלי הבעיה משולבת, כי אני גם צעירה וגם בת. כל הזמן אני נתקלת בתגובות מזלזלות של אוהדים ותיקים, לרוב בנים, שמבחינתם בנות לא מבינות בכדורגל. לא פעם אני מגיבה על נושאים שעולים לדיון בקבוצות הפייסבוק של האוהדים, ותמיד אחרי התגובות שלי מגיעות תגובות בסגנון “מה את משחקת אותה מבינה” וכו’. תמיד ההערות יהיו קשורות או לגיל הצעיר שלי או לעצם היותי בת. ברור שאני לא נשארת חייבת ומגיבה חזרה לכל אותן תגובות מזלזלות. התשובות שלי גורמות לאותם “חכמים” להבין, שאני מבינה לא פחות מהם ולפעמים אפילו הרבה יותר”.

בימים אלה אתם חוגגים שנה ביחד. זה נכון שהכרתם במגרש הכדורגל?

אופק: נסעתי למשחק חוץ מול ראשון לציון יחד עם אמא שלי ועוד שני קרובי משפחה. יצא שהתיישבנו ליד מאור ושני חברים שלו. לאורך כל המשחק מאור ואני דיברנו בינינו, אבל שום דבר ממה שאמר לא רמז לי על שמצאתי חן בעיניו או משהו בסגנון. כשהגעתי הביתה קיבלתי ממנו הודעה פרטית בוואטס אפ”.

מאור: “האמת שאופק מצאה חן בעיני עוד שישבנו ביציע. בדרך חזרה לנתניה ניסיתי להשיג את מספר הטלפון שלה בעזרת מה שידעתי עליה אחרי שדיברנו. זה היה מסובך, אבל לא ויתרתי. בסוף הגעתי לחברה שלה מבית הספר והיא העבירה לי את המספר.אני עקשן”.

איך מכבי נתניה משתלבת בקשר שלכם?

אופק: “מכבי נתניה די משמעותית בקשר שלנו. אנחנו מדברים לא מעט על הקבוצה, על המצב שלה וכל מה שמסביב. לפעמים גם יש בינינו חילוקי דעות ויצא שאפילו רבנו פעם בגלל משהו שלא הסכמנו עליו. זה היה לפני משחק ופשוט הלכנו כל אחד בנפרד: אני עם אמא שלי והוא עם החברים שלו. ישבנו לא רחוק האחד מהשנייה אבל לא החלפנו מילה לאורך כל המשחק. זה היה ממש מבאס וגם נתניה הפסידה באותו יום. גם במחצית וגם בסוף המשחק פנו אלי אוהדים שמכירים אותנו ושאלו אם נפרדנו, כל כך רגילים לראות אותנו יחד שפתאום זה היה מוזר”.

עד כמה מצבה הכלכלי של הקבוצה ומיקומה בליגה מטרידים אתכם?

מאור: “ברור שמטריד. אני באמת מקווה שמצבה של נתניה ישתפר מבחינה כלכלית ומבחינת ניצחונות. לגבי המיקום אני ריאלי: מקווה שנסיים בפלייאוף האמצעי במקומות 9-10”.

אופק: “אני קצת יותר אופטימית ממאור. אני מהמרת על פלייאוף עליון, מקום חמישי-שישי, בתקווה שהמצב הכלכלי והקיצוצים יעשו בסוף טוב לכולנו”.

 

 

5 תגובות

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן