דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים
העובד לשעבר נגד עיריית נתניה – מלחמת דוחות

העובד לשעבר נגד עיריית נתניה – מלחמת דוחות

עובד עיריית נתניה לשעבר הגיש השבוע, באמצעות פרקליטו, עו”ד אריה שילאנסקי, תביעה נגד עיריית נתניה על סכום של למעלה מ-200 אלף שקלים. בתביעה נטען, כי  למרות שבוטלו דוחות חניה שנרשמו לו, ניסתה עיריית נתניה במשך שנים לגבות חוב, שלכאורה לא היה קיים כלל, שכן לטענתו חנה באישור העירייה. בכתב התביעה טען העובד לשעבר, כי במשך 25 שנים עבד בעיריית נתניה. בשנת 93 נפצע ברגלו וכתוצאה מכך נוצר צורך להחנות את רכבו קרוב, ככל שניתן, למשרדו בעירייה. עיריית נתניה הנפיקה עבורו תווי חניה, אולם במהלך השנים 1996 ועד 2006 רשמו פקחי עירייה דוחות רבים לחובתו. בכל פעם שנרשם לו דוח הוא פנה אל מנהלי אגף הפיקוח ובאישור התובעים העירוניים בוטלו כל הדוחות. בשנת 2003 ביקשה העירייה באמצעות פקיד גביה, כי שישה דוחות מהשנים 96-2001 ישולמו, זאת למרות הטענה שהדוחות בוטלו על ידי העירייה. העובד לשעבר פנה בכתב לעירייה, אולם, לטענתו, לא התקבלה תשובה מפקיד הגביה, אשר ככל הנראה שלח את תגובתו לכתובת שגויה. העובד לשעבר סבר, כי העירייה קיבלה את טענותיו, אולם להפתעתו בשנת 2008 חודשו נגדו פעולות הגביה, באמצעות חברת גביה, אשר דרשה תשלום כל הדוחות, תוך איומים בעיקולים. עוד עולה מהתביעה, כי בהמשך אף עיקלה חברת הגביה את רכבו, חשבון הבנק ואת קופות הגמל שלו. בקשותיו מהעירייה ומחברת הגביה שיפסיקו את פעולות הגביה שכן הדוחות בוטלו נפלו על אוזניים ערלות. חברת הגביה לא ענתה לפניותיו וכשהגיע העובד למשרדיה קרעה הפקידה את המכתב שהביא עמו והשליכה אותו לפח האשפה. עו”ד שילאנסקי טען, כי העירייה וחברת הגביה פעלו בחוסר תום לב ובהעדר הגינות ויושר כלפי העובד, ולא בדקו את טענותיו ושהמידע שברשותן הוא אמין והמשיכו לגבות את החוב בגין הדוחות. עיריית נתניה סירבה להצהיר, כי הדוחות בטלים. כל בקשותיו של העובד לקבל אסמכתאות להוכחת...
פרשת אופנועי הים: העירייה נהגה בחוסר תום לב

פרשת אופנועי הים: העירייה נהגה בחוסר תום לב

ביקורת קשה הוטחה בעיריית נתניה אודות אישום שהוגש נגד דוד ליב סולומונוביץ, בני חבה ויהודה גבאי, בטענה, כי הכניסו אופנועי ים לחוף הרצל – חוף המיועד לסירות, ובכך השתמשו בחלק משפת הים לצרכי ספורט או משחק, שלא במקום ובאופן שקבעה ראש העירייה (לפי סעיף 7 לחוק עזר נתניה). הטענה המרכזית היתה שאמנם ניתן להם היתר לאופנועי ים, אולם בשנת 2014 בוטל ההיתר ובשנת 2015 החזיר מנכ”ל העירייה את ההיתר. עוד לטענתם הכניסו חברי העמותה אופנועי ים לחוף בתקופה בה לא היה להם היתר. הנאשמים לא כפרו בעצם הימצאו אופנועי הים בשפת הים ובתוך המים ואף טענו, כי עשו זאת על פי החוק ולא עברו כל עבירה. בעדותו סיפר אחד הפקחים, בשנת 2015 ניתן שוב היתר בגלל “פוליטיקה”. פקח נוסף, שהובא להעיד, נותר ללא מילים לאחר שהוצגה בפניו תמונה לפיה רשם דוח לאופנועי ים שהיו בסמוך לשלט המתריע, כי הרחצה אסורה. בסמוך לשלט עמדו איש וילדה: “ש. “למה רשמת את הדוח אם האופנוע נמצא בדיוק במקום של השלט, שאותו איש עם הילדה הקטנה לא אמור להיות שם? ת. “אז מה, הייתי צריך לרשום דוח גם לאיש?” ש.”אולי זה המקום שהאופנוע לא מסכן אף אחד, כי זה אסור לרחצה, והאיש עם הילדה היה צריך לקבל את הדו”ח” ת.”אין לי מה לומר”.” שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, אריאל ברגנר, לא קיבל את עדותם של הפקחים ואף קבע כי עדותו של הפקח השני אינה אמינה בעלילה. לעניין צילומים שצולמו על ידי פקח נוסף, קבע השופט, כי הצילום שנעשה היה מגמתי ולא משתף את כל הפרטים המהותיים לביצוע העבירה הנטענת. “עדות הפקח היתה מגמתית ואינני יכול לקבלה” ציין. עוד קבע השופט ברגנר, תוך זיכוי הנאשמים מחוסר אשמה, כי עיריית נתניה לא הציגה בפני בית...
בעלי “קניון פולג” זוכו מהפעלתו ללא רשיון עסק

בעלי “קניון פולג” זוכו מהפעלתו ללא רשיון עסק

בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, זיכה, ביום ראשון השבוע מחמת הספק את בעלי קניון פולג ומנהלו, בכך שניהלו את הקניון ללא רישיון – עסק זוכו היום (א’) מחמת הספק. עיריית נתניה הגישה נגד אברהם תשובה, אברהם עזרא ויצחק אסיאס, כולם אנשי עסקים ומנהלים מוכרים בסקטור העסקי, כתב אישום בו טענה, כי “מאז 7/11/2011 לפחות עוסקים הנאשמים בעסק מסוג ניהול קניון – קניון פולג ללא רישיון עסק”. הנאשמים כפרו באישומים שיוחסו להם. פרקליטם, ד”ר ניסן שריפי, טען במהלך הדיונים, כי כי אין הגדרה מדויקת למושג “קניון” בדיני רישוי עסקים. לפיכך יש לפרש מושג זה בצמצום, שכן נאשם זכאי לדעת במדויק מה האישום כנגדו ובפני מה עליו להתגונן. שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, אריאל ברגנר, קיבל את טיעוניו של ד”ר שריפי וזיכה היום את הנאשמים מחמת הספק. בהחלטתו קבע, כי “לא ניתן לדעתי להגיש כתבי אישום כנגד הנאשמים כאשר המעשה המיוחס להם אינו ברור בצורה מפורשת ולא ברור איזו עבירה עברו”. עורכי דין בתחום הבניה ורישוי עסקים מסרו בעקבות ההחלטה, כי מדובר בפסק דין תקדימי לכל הקניונים בארץ וכעת לא ניתן יהיה להרשיע את מנהלי ובעלי הקניונים בהפעלתם ללא רישיון...
עיריית נתניה תבעה בגין נטישת רכבים – הנאשם זוכה

עיריית נתניה תבעה בגין נטישת רכבים – הנאשם זוכה

שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, אריאל ברגר, זיכה תושב נתניה, אשר הואשם בהחזקת חמישה כלי רכב נטושים בחניית הבניין בו הוא מתגורר. מכתב האישום, שהוגש על ידי עיריית נתניה, נטען, כי הנאשם השאיר רכבים נטושים בחצר הבניין המשותפת באופן שגרמו למפגע תברואתי. עוד טענה נציגת העירייה, עו”ד אודליה יוסוביץ-וייס, כי “מעשה זה של הנאשם מהווה עבירה על סעיף 30 לחוק עזר לנתניה (שמירת הסדר והניקיון) התשמ”ג-1982”. פרקליטו של הנאשם, עו”ד הראל חדרי, טען, כי “על הנאשם אין להשיב לאשמה. שני הפקחים העידו שלא מצאו אף ראיה שקושרת את הנאשם לרכבים, למי מהרכבים, או שהוא השתמש בהם, או שהוא התעסק איתם. להיפך, פרטי הנתונים ממשרד התחבורה מראים שהרכבים אינם רשומים כלל על שם הנאשם, אלא על שם אנשים אחרים, חלקם אף דיירים שגרים בבניין”. עו”ד יוסוביץ-וייס, טענה, שלאור הראיות שהוגשו, עדויות הפקחים, עדותה של פקחית, אשר דיברה עם הנאשם והעובדה שהוא קשר את עצמו לאותם רכבים מצדיקה ניהול ההליך ודחיית הבקשה שאין להשיב לאשמה. השופט אריאל ברגנר, קיבל את טענותיו של עו”ד חדרי וזיכה את הנאשם. בהכרעת הדין קבע, כי “על המאשימה לקשור בין כלי הרכב לנאשם. המאשימה לא עשתה כן. מעבר לטענה לגבי אמירה בעל פה דלעיל, אין כל ראיה הקושרת את הנאשם לכלי הרכב שפורטו. מדובר בהליך פלילי ועל המאשימה היה להראות מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם הוא הבעלים של כלי הרכב הנטושים. לא רק שלא הוגשה כל ראיה הקושרת את הנאשם, אלא מראיות התביעה עצמה עולה, כי הבעלים של הרכב הם אנשים אחרים. לפיכך, לא ראיתי, כי המאשימה הוכיחה, אף לכאורה, קשר משפטי בין כלי הרכב לנאשם אשר יש בו כדי לבסס את הגשת כתב האישום נגדו”. השופט ברגנר הטיל על העירייה הוצאות משפט בסך...

נתניה: העליון הכריע – בית העסק יהרוס את חריגות הבניה

ניצחון לעיריית נתניה ולוועדה המקומית; בית המשפט העליון דחה את ערעורם של דיאמימון ואריק מימון לשמיעת ראיות נוספות בגין חריגות בניה מזה למעלה מעשר שנים מתנהלים דיונים משפטיים בנושא חריגות בניה במבנה שהוקם בצמוד לדיאמימון 2000 בע”מ, בית עסק ותיק בנתניה. בשנת 2001 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את בית העסק ובעליו, איש העסקים והיזם אריק מימון, בבניה ללא היתר של מבנה בשטח של כ-138 מ”ר ומבנה סמוך נוסף בשטח של 12 מ”ר. שני המבנים נבנו בצמוד לבניין קיים ברחוב גד מכנס בנתניה. בהמשך להרשעה הורה בית המשפט להרוס את הבניה ולהתאימה להיתר הקיים. בשנת 2008, בביקורת מקרקעין שנערכה במקום, התברר כי הבניה החריגה לא נהרסה. נגד בית העסק ובעליו הוגש כתב אישום נוסף על ידי הוועדה המקומית ובחודש מרץ 2013 הרשיע, שוב, בית המשפט לעניינים מקומיים את בית העסק ובעליו. עוד בטרם ניתן פסק הדין, הגישו הנאשמים לבית המשפט בקשה להגשת ראיות חדשות ולביטול הרשעתם, אך בית המשפט דחה את הבקשה.על אריק מימון הוטלו שלושה חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקלים ואילו על בית העסק הוטל קנס בסך 35 אלף שקלים. באמצעות פרקליטיו הגיש מימון ערעור לבית המשפט במחוזי על פסק הדין וכן על ההחלטה לדחות את בקשתם להוספת ראיות בתיק, אולם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בעקבות דחיית הערעור הגישו פרקליטיו של מימון ערעור לבית המשפט העליון, נגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים שלא להיעתר לבקשה להגשת ראיות נוספות. במסגרת הערעור טענו המערערים, כי מדובר באי צדק ועיוות דין כלפיהם. שופט בית המשפט העליון, א. שוהם, דחה את הערעור וקבע בהחלטתו, כי “המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל על שכמם להוכיח, כי התנאים להגשת ראיות חדשות מתקיימים בעניינם. המבקשים לא הראו, כי לא היה...