דלג על המודעה
נתניה: נדחתה עתירתו של “המכשף” לשחרור מוקדם

נתניה: נדחתה עתירתו של “המכשף” לשחרור מוקדם

ינון עמרני, תושב נתניה, הורשע בביצוע עבירות חמורות בשלושה מקרים, בהם ניצל את תמימותם ומצוקתם של מספר אנשים, שבני משפחותיהם חלו. עמרני ניצל את מצוקתם והצליח לרכוש את אמונם. שניים מהם, אשר בני משפחותיהם חלו בחוליים קשים, פותו על ידו להעביר לידיו סכומי כסף גדולים, לאחר ששכנע אותם, כי הוטל בהם כישוף וכי הוא, כמי שבקיא בחכמת הקבלה, יציל אותם מהקללה הרובצת עליהם. ממשפחה אחת הצליח עמרני להוציא 700 אלף שקלים ואילו ממשפחה אחרת סחט 200 אלף שקלים. במקרה שלישי טען עמרני באוזני קורבנו, כי הוא נזקק לכספים לאור מצבו הקשה של בנו. את מעשיו עשה תוך ביצוע כישופים, שימוש במעשי מגיה שחורה והטלת אימה על קורבנותיו. כאמור עמרני נדון ל-45 חודשי מאסר ופיצוי בסך 620 אלף שקלים לקורבנות. לאחר שריצה שני שליש ממאסר התייצב עמרני בפני ועדת שחרורים וביקש לשחררו שחרור מוקם, אולם ועדת השחרורים סירבה לשחררו. הוועדה פירטה בהחלטתה את כל הנתונים שהוצגו בפניה. בין השאר פירטה הוועדה את דוחות גורמי הטיפול, אשר ציינו, כי עמרני בעל קווי אישיות מניפולטיביים, אשר מגלה רצון כן לתקן דרכיו וללמידה. למרות זאת סירבה הוועדה לשחררו, מאחר ולא שילם את הפיצוי לקורבנותיו. בעקבות הסירוב הגיש עמרני עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת וביקש לשחררו שחרור מוקם. בקשתו נדונה בפני שלושה שופטים, אשר דבקו בעמדת ועדת השחרורים ודחו את עתירתו לשחרור מוקדם. בהחלטתם קבעו סגן נשיא אב”ד, השופט ארבל והשופטים ש. אטרש וי. אברהם, כי “דעתנו ניתנה גם למאמצים שעשה העותר כביכול להגיע להסדר. מאמציו אלה נדחו על ידי הרשויות השונות, לרבות בית משפט השלום שגזר את דינו, בית המשפט המחוזי, המרכז לגביית קנסות ואגרות במספר הליכים ואף בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. ועדת השחרורים נתנה גם היא דעתה לעניין והדברים הובאו לעיל...
שבע שנות מאסר לצעיר שתקף זוג קשישים

שבע שנות מאסר לצעיר שתקף זוג קשישים

אברהם מאיר טלה, תושב נתניה וחייל סדיר בצה”ל בעת ביצוע העבירות,נדון ביום רביעי השבוע, לשבע שנות מאסר בפועל בגין הריגה וחבלה בכוונה מחמירה. טלה הואשם בתחילה בארבעה סעיפי אישום – רצח, אינוס, חבלה בכוונה מחמירה והתפרצות למקום מגורים. כן הואשם באישום נוסף של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש בביתו, לצורך צריכתו העצמית. בכתב האישום נטען, כי טלה שב מבילוי לילי, לאחר שתיית אלכוהול, כאשר ביקש לקצר את דרכו דרך אזור הבניינים בהם התגוררו זוג הקשישים. הוא הבחין בדלת ביתם הפתוחה ונכנס פנימה במטרה לגנוב רכוש. הקשישה הבחינה בו והחלה לצעוק. בין השניים התנהל מאבק, הנאשם הלם בה וגרם לה לחבלות ולשבר בשורש כף ידה. בעלה שנזעק לעזרתה לא יכול היה למכותיו של טלה שאף גרר אותו ארצה. טלה נמלט מהמקום והותיר את זוג הקשישים חבולים. זוג הקשישים נזקקו לטיפול רפואי, הבעל אושפז אולם במהלך אשפוזו לקה בדלקת ריאות חריפה ונפטר. לטלה יוחס אישום של רצח וכן אינוס הקשישה. במהלך דיוני ההוכחות בפני הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי בנצרת, תאופיק כתילי, אשר קולה ודני צרפתי, התברר, כי החבלות שספג הקשיש המנוח לא היו הסיבה הישירה למותו, אלא הוא נפטר כתוצאה מדלקת ריאות בה לקה במהלך אשפוזו. כמו כן לא הוכחו יסודות משפטיים נוספים המאפשרים הרשעה בעבירה של רצח. לאור זאת זוכה הנאשם מחמת הספק והרשיעו תחת זאת בעבירת הריגה. לעבירת האונס, קבעו השופטים כי התביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת אשמה מעבר לספק הסביר. הנאשם זוכה מחמת הספק מעבירה זו והורשע תחתיה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה. לכך תרמו, בין היתר, פגמים באופן ניהול החקירה לדוגמא – לא נחקרו עדים רלוונטיים ולעיתים לא נשאלו שאלות מתבקשות. הגרסאות השונות והסותרות הצטרפו לקשיים הראייתיים ובכך הובילו לספק הסביר כנדרש...