דלג על המודעה

המטפלת תפוצה בכ-90 אלף שקלים

פורסם בתאריך: אוג 10, 2015 | מאת:

תושב האזור שכר מטפלת שתטפל בילדיו הקטנים, לאחר שאשתו נפטרה. עד מהרה התפתחה מערכת זוגית בין המטפלת למעסיקה, אולם לאחר כשנה וחצי הסתיים הקשר הזוגי והמטפלת פוטרה. בין המטפלת למעסיק שלה נחתם הסכם על פיו התחייב לשלם לה חוב לביטוח לאומי לכל תקופת העסקתה, וכן פיצויים והבראה על סך 56 אלף שקלים. בנוסף התחייב לשלם את ההלוואה לרכב שנקנה. המעסיק שילם למטפלת המפוטרת סכום של 3000 שקלים, כחלק מהתשלומים שנקבעו, אולם לאחר מכן חדל מלשלם. עקב כך הגישה המטפלת תביעה, לבית משפט השלום בנתניה, נגד מעסיקה לשעבר וביקשה מבית המשפט שיקבע, כי היא הבעלים החוקיים של הרכב. שופט בית משפט השלום בנתניה, עוז, ניר נאווי, קיבל את תביעתה של האישה באופן מלא וקבע בנוסף, כי היא הבעלים החוקי של הרכב שנקנה וכי על מעסיקה לשעבר להעביר לבעלותה את הרכב. בנוסף הגישה המטפלת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על מנת שיאכפו את ההסכם שנעשה בינה לבין מעסיקה לשעבר וכן לפיצויי פיטורים ודמי הבראה. המעסיק לשעבר חזר על טענותיו מבית משפט השלום בנתניה, על פיהן, הוא אינו חייב סך של 56 אלף שקלים, מאחר וההסכם נחתם בכפיה. עוד טען, כי אינה זכאית למלוא הסכום כיוון ששכרה היה כמחצית מהשכר שננקב. כמו כן טען, כי רדתה בילדיו ואינה זכאית לפיצויי פיטורין. בית המשפט האזורי לעבודה, דחה את טענותיו של המעסיק לשעבר, כהמשך לדחיית הטענות על ידי בית המשפט בנתניה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אורנית אגסי, קבעה, כי “עדותה של התובעת הייתה אמינה בעינינו ורק חיזקה את האמור בתמלולים שהוגשו. מנגד הנתבע בחר לא להגיש תצהיר מטעמו ולא נשמעה עדותו, על כן במכלול שקילת העדות המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים ואמינות התובעת, אנו מקבלות את גרסת התובעת במלואה”. השופטת אגסי פסקה,...

בית הדין לעבודה: חולת הסרטן תטופל בתרופת הרצפטין

פורסם בתאריך: פבר 19, 2015 | מאת:

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור מכבי שירותי בריאות שהפסיק מימון התרופה בטענה למיצוי זכאותה למימון בשנת 2007 אובחן סרטן שד גרורתי בחולה (55). לאחר האבחון טופלה בתרופת הרצפטין, שהינה תרופה ביולוגית, במשולב עם טקסול, שהינה תרופה כימותרפית. בחודש יוני 2008 הופסק הטיפול בתרופה הכימותרפית, עקב אי סבילות של החולה לתרופה. הטיפול בהרצפטין נמשך יחד עם תרופה אחרת. כשנה לאחר מכן עברה החולה ניתוח לכריתת השד, אולם בינואר 2010 הורע מצבה ואובחנו אצלה הגדלה בבלוטות הלימפה ובבית השחי. הטיפול המשולב בהרצפטין וטקסול חודש, אולם מספר חודשים לאחר מכן הופסק בעקבות אי סבילות של החולה לטקסול. החולה טופלה בתרופה אחרת. בתחילת 2012 התברר, כי המחלה התקדמה לבלוטות הלימפה ולדופן החזה ולכן הוחלט לטפל בחולה בטיפול משולב באמצעות הרצפטין ותרופה כימותרפית נוספת, אולם בשלב זה הודיעה הקופה, כי החולה מיצתה את זכאותה לטיפול בהרצפטין ולכן לא תממן לה עוד את הטיפול בתרופה זו. בחודש מרץ 2012 פנתה החולה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות, נגד החלטת הקופה, היא צירפה מכתב של הרופאה המטפלת בו פירטה את השיקולים הרפואיים המצדיקים את המשך הטיפול בהרצפטין. בחודש אפריל 2012 התקבלה החלטה על ידי, עו”ד הדס גלזר, מרכזת תחום הנחיות רפואיות בנציבות, שקיבלה את פרשנות החולה לסעיף 23 לצו התרופות והמחייבת את הקופה להמשיך עם הטיפול בהרצפטין. קופת החולים לא קיבלה החלטה זו ועקב כך הגישה החולה תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע, כי על הקופה להמשיך בטיפול החולה בתרופת ההרצפטין. קופת חולים מכבי לא השלימה עם קביעה זו וערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה את הערעור וקבע: “לאחר שקילת טענות הצדדים, כפי שהובאו בפנינו בכתב ובעל פה, ולאחר עיון בכלל חומר התיק, הגענו למסקנה, כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור...