דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים
לא עוד שבת של כדורגל

לא עוד שבת של כדורגל

שבת בבוקר של מחזור ראשון היא אף פעם לא כמו כל שבת בבוקר. זו לא עוד “שבת של כדורגל” כמו כל האחרות. היא אחרת, אתה מתעורר למעין בועה קוסמית בה הכל מתגמד, ברכות בוקר הטוב מיושבי הבית נשמעות לך כמו מילמולים והדבר היחיד שהמוח שלך מנסה לעבד הוא מי יפתח היום בחוד במקום החלוץ המונטנגרי שעזב. יש כאלו שמנסים להעביר את המחשבות בבילוי בוקר בחוף הים. אבל זה ממש לא המקרה שלי. מעבר לעובדה שהתעוררתי איפשהו באזור הצהריים, גם אם הייתי משכים קום- סביר להניח שהייתי מוצא את עצמי מכורבל במיטה מול הטלוויזיה וחושש לצאת מהחדר שמא יפגע בי כדור תועה של גידי קניוק. קבעתי מראש עם ירדן שיאסוף אותי בשעה 17:00. מאוחר יותר עדכנתי אותו שכדאי להקדים, אז נצא בשעה 16:30. ואז התחרטתי אז התקשרתי אליו שיאסוף אותי ברבע לחמש. השיגעון סירב להרפות אז שקעתי לי באיזו סדרה טובה בשביל להעביר את הזמן. כשקירות החדר עטפו אותי והפכו לצהובים כאילו מישהו דחף לי אסיד, הבנתי שנגמר הסרט שלי. שום סדרה לא תרגיע אותי עכשיו. לך תתקלח גבר, שים חולצה צהובה ויאללה ל”סטלמך”. מכבי נתניה חוזרת. ירדן המתין לי למטה ביחד עם בת זוגתו החדשה, אריאל שהתלבשה בהתאם לאירוע- בצהוב. זה הוא המשחק הראשון שלה ונראה כי היא מתרגשת. מה שהיא לא יודעת זה שהיא כרגע עומדת ב”מבחן המנחוס”. אם היא תביא ניצחון, החבר’ה עושים “מגבית” ודואגים לה למנוי עונתי. אם היא תביא תיקו נקבל אותה בברכה לכל משחק. אם היא תביא הפסד- אוי ואבוי לה. כשהגענו ל”סטלמך” (פאב אוהדים שנמצא ממש במתחם האצטדיון- רעיון פנטסטי שצריך ליישם גם כאן) כבר ישבו שם לא מעט אוהדים צהובים שחורים מסודרים בחבורות ידועות מראש. מידי פעם נעשו רוטציות בין השולחנות בשביל...