דלג על המודעה
בוקר טוב עולם ?

בוקר טוב עולם ?

גילוי נאות: אני לא בן אדם של בוקר. אף פעם לא הייתי. כנראה שלעולם גם לא אהיה. ברשימת הדברים שאני מוכנה לוותר עליהם, העיקר שלא לקום, כלולים בין היתר: כל סוגי ההתעמלות למיניהם (טוב זה ברור), טיולים בשבת, בדיקות דם, טיסות, ארוחות בוקר בבית מלון ועוד כהנה וכהנה פעילויות שהאנושות החליטה משום מה שחשוב מאוד להקדים. אני יודעת, אני יודעת, יש שיאמרו שאם מתחילים מוקדם –  מספיקים יותר. אבל עכשיו הם סתם מלחיצים. ונחשו מה? מי שאומר את זה הוא כנראה בן אדם של בוקר… עד שלא פנו אליכם בעבודה ושאלו אתכם: “מה קרה לך? את נראית כאילו קפצת הרגע מתוך שק שינה” לא תוכלו להבין ללבו של אדם שהוא לא בן אדם של בוקר, שקם בפניקה, תוך שהוא נזכר שבן אדם של בוקר הזמין אותו לפגישה בשעה תשע אפס אפס בדיוק… ואנחנו, מאותגרי בוקר יקרים שלי, אחים לצרה. אנחנו כנראה מיעוט נרדף, מושמץ ומוקצה או לחלופין, רוב שקט ומבויש. הנה, אפילו במערכת החינוך רושמים איחורים בבוקר כאילו מדובר בסוג של התנהגות בלתי מוסרית בעליל ולא איזה גליץ’ קטן ואנושי… אבל, מה הפלא? בדרך כלל מורות/ים ומנהלות/ים הם מה? יפה! מתחילים להבין ת’ראש… אנשים של בוקר! טוב, אולי למורה לאומנות או למורה לתאטרון לוקח קצת יותר זמן להתניע… למה שבמסגרת כל לימודי “האחר הוא אני”, לא ילמדו לקבל גם אותנו? אולי ניתן לבעיה שלנו שם, משהו כמו  M.D.D –   Morning Deficiency Disorder  זה בטוח יעזור, לא? ומה לגבי כל נושא הקוסמטיקה? איך לעזאזל אני אמורה להשחיל בבוקר “שגרת טיפוח פנים”, שבגילי המתקדם כוללת כבר לפחות שלוש שכבות שונות עם מרווח ספיגה ביניהן? “לא נורא, עוד רבע שעה של שינה חשובה לא פחות לעור הפנים” אני אומרת לעצמי  – לפני שאני...