דלג על המודעה
קולה של אמא ;-)

קולה של אמא ;-)

יום שלישי השבוע התחיל כיום נורמלי למדי וללא כל רמז לבאות. שלוש פעמים Snooze, הנקה, סנדוויצ’ים, הסעות. אחר כך רבע שעה לעצמי המוקדשת להתחפשות לאשה סמי-רצינית שמנהלת סמי-קריירה ו…הופ! החוצה אל הקור, אל הלו”ז הצפוף של היום. ימי שלישי בבוקר בין השעות 8:45 ל-9:45, לפני העבודה, מוקדשים אצלי בחודשים האחרונים לשיעורי פיתוח קול. כן כן, שמעתם נכון. מה יש לאשה בוגרת, מהנדסת תכנה בת 41, שפויה בדרך כלל, לחפש בשיעורי פיתוח קול? זאת שאלה בהחלט לגיטימית. אנסה לענות עליה בקצרה. זמן קצר אחרי שגיליתי את הכתיבה בבלוג חביב זה, ניצתה בי גם אהבה לכתיבת שירים. אני יודעת, אני יודעת, זה מוזר, זה מפתיע, וזה פרץ כאילו משום מקום. אני נושמת שירים ונושפת מנגינות. לי ולחבר יש הרכב קטן ואפילו מספר לא מבוטל של שירים שאנחנו די גאים בהם בסך הכל. כיף גדול. יש רק כשל אחד מבחינתי בכל האידיליה הזאת. מה אני אגיד לכם? לא מתה על הקול שלי. אוהבת לשיר באמבטיה אבל מתביישת לשיר בפומבי. בכל זאת, במסגרת האני החדשה, זאת שנמצאת בשיפור מתמיד, החלטתי להיכנס באמ-אמא של הבעיה ופשוט ללמוד לשיר פעם אחת ולתמיד. וזה מוביל אותי בחזרה ליום שלישי האחרון, לשעה 9:45 בבוקר, לסופו של שיעור פיתוח קול. מולי יושבת המורה הנפלאה שלי, אני מתאמנת על שיר מקורי שלנו, מרגישה תחושת התעלות מעורבת במבוכה קלה. התעלות כי השיר מרגיש לי ממש טוב ונדמה לי שאני אפילו נשמעת סבבה וגם מבוכה כי אני לא אדל ולא ביונסה אז מה פתאום אני שרה. לאחר כמה מחמאות מהמורה\ פסיכולוגית לעת מצוא שלי, אני מרחפת באוויר כל הדרך לאוטו. מתניעה, זורקת את הטלפון בין הרגליים כהרגלי ונוסעת לכיוון העבודה האמיתית שלי. כיף לי, אני במצב רוח טוב ויצירתי, ואני מתאמנת באוטו...