דלג על המודעה
מעליבנים מקצועיים :-)

מעליבנים מקצועיים :-)

נכון, אין עבודה המביישת את בעליה, אבל יש מספר בעלי מקצוע שלאחרונה כמו שמו להם למטרה לבייש אותי. הנה כמה דוגמאות בולטות בהן לאחרונה, כולל הצעות ייעול מצידי:   דיילת יופי בסופר פארם (מטופחת עם מטפחת) ככה זה היה: היא: “רוצה לשמוע אולי על מסיכת פנים חדשה?” אני: “אוקיי” (טעות) היא: “בת כמה את? 38?” (אאוץ’, ביי ביי חלומות על זה שאני נראית גג בת 32) “יש במסיכה הזאת גם חומרים מבהירים שיעזרו לכתמים שלך…” וואלה? שלי? אני לא זוכרת שהם הטרידו אותי במיוחד. כלומר, עד לרגע זה בעצם… מנסה לצאת מזה עם קצת הומור עצמי: “אני דווקא חיה בשלום עם הכתמי פיגמנטציה” אני אומרת לה בחיוך. “הם מוסיפים לי קצת צבע לפנים.” היא מסתכלת עליי עם פוקר פייס רציני לחלוטין. יש כמה אפשרויות, הראשונה היא שאין לה יכולת לחייך עקב כמויות האיפור הבלתי מבוטלות שהניחה עם שפכטל על פניה. השנייה היא שטיפוח זה לא נושא לבדיחות מבחינתה. השלישית היא שאולי מצבי קשה משחשבתי. ארשת קלה של גועל מהול ברחמים מתפשט על פניה: “טוב, אם לך זה לא מפריע, אז בסדר…” יש מצב שמעתה והלאה זה יפריע לי… אני חושבת לעצמי… ככה היה עדיף: “בת כמה את? 32? יש במסיכה הזאת חומצה ציטרית, שמומלצת מאוד לחידוש עור הפנים” עיקרון העמימות, תמיד טוב למצבים מעין אלה. שימי לב לשפה: “מומלצת”, “חידוש”  – מילים ניטראליות שלא מצביעות על בעיה ספציפית של מישהי ספציפית. בטח לא בעיה ספציפית כמו שלי של מישהי ספציפית שהיא אני :-).   נציג שירות לקוחות (נציג שביזות לקוחות) ככה זה היה: אני: “אני רוצה להתנתק” הוא: “אז עדי, למה בעצם את רוצה להתנתק?” (למה אתה קורא לי בשם שלי? זה creepy ) אני: “קיבלתי הצעה יותר זולה”...