פרקליטות המדינה נגד שחרור צבי גור

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עתרה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החלטת ועדת השחרורים, אשר הורתה על שחרורו על-תנאי של צבי גור, שהורשע ברצח הילד אורון ירדן ז"ל ב-1980.

בעתירה מתבקש ביהמ"ש להורות על החלטת ועדת השחרורים מיום 13.9.17 ולקבוע, כי גור לא ישוחרר שחרור מוקדם ממאסרו. כן מתבקש ביהמ"ש לעכב את ביצוע השחרור עד למתן פסק דין בעתירה.

רצח הילד אורון ירדן זעזע את המדינה. בשנת 1980 נחטף אורון ירדן, שהיה אז בן 8, מאזור מגוריו בסביון. על פי הדיווחים שהגיעו למשטרה, אורון נחטף על ידי איש לבוש מדים. עדי ראיה ראו את הילד עולה לרכב, שנסע מהמקום. זמן מה לאחר מכן הגיעה להוריו של אורון דרישת כופר תמורת שחרורו. המשטרה לא הצליחה לאתר את החוטף ואת הילד והוחלט להיענות לדרישת הכופר בסך שני מיליון שקל. אביו של אורון, בתיאום עם המשטרה הניח את הכסף בחבית, אותה סימן החוטף. בתוך השקית עם הכסף הושתל משדר. שטרות הכסף סומנו. זמן מה לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, נלקח הכסף מהמקום על ידי החוטף, שהצליח להיעלם לשוטרים שרדפו אחריו. על פי ההערכות גילה החוטף את המשדר. למרות התשלום אורון ירדן לא שוחרר והחיפושים אחריו נמשכו, אולם ללא הצלחה.

בחודש יוני 1980 אותר צבי גור, אז תושב נתניה, לאחר ששטרות מהכסף המסומן הופקדו בבנק פועלים ברחובות. גור, צייר, נעצר שלושה ימים לאחר מכן. בחקירתו הודה גור שחטף את הילד אורון ירדן והוביל את החוקרים לגופתו, שנקברה בשדה באזור בית גולדמינץ בנתניה. גור טען שאורון נפטר כתוצאה מחנק בעת ששהה בתא המטען של מכוניתו.

האסיר צבי גור נידון בשנת 1980 למאסר עולם בגין עבירת הרצח בה הורשע. כן נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות נוספות ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו.

בשנת 1999 נקצב עונשו ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו בחודש יוני 2025, היינו נותרו לו עוד כמעט שמונה שנות מאסר. מועד תקופת שני שליש מאסרו של האסיר, בניכוי מנהלי, חלף כבר בינואר 2010.

בעתירת המדינה נטען, כי ועדת השחרורים לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן בהן בוצעה. קביעת הוועדה, לפיה "למעשה כל תיק של עבירת רצח כשלעצמו הינו תיק בעל חומרה ונסיבות מיוחדות. נראה כי לא לתיקים מעין אלה כיוון המחוקק בהתקינו את סעיף 10(א) אלא למקרים אשר בעקבותיהם רועדות אמות הסיפים הציבוריות", אינה סבירה, היא שגויה משפטית, ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לבטלות ההחלטה.

המדינה סבורה, כי פרשת רצח הילד אורון ירדן ז"ל עומדת במבחן "רעידת אמות הסיפים הציבוריות" גם בחלוף השנים. רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה רצח יוצא דופן וחריג בחומרתו, שסעיף 10(א) חל עליה, גם לאחר מחצית מתקופת השליש. מתיאור פרשת הרצח עולה תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד (האסיר שינה לוחית זיהוי רכבו, ביקש לבטל יום מילואים וכו') ופעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו, ומשכך "לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברצח חריג ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט".

עוד סבורה המדינה, כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה כי האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית לפיה האסיר "אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח".

בית המשפט ידון בבקשה לעיכוב ביצוע שחרורו של צבי גור מחר – יום שלישי.