פורסם מכרז לקראת הקמת שכונה חדשה בלב נתניה

0
105

 

עיריית נתניה באמצעות החברה הכלכלית (ח.ל.ת.) פרסמה מכרז ראשון לפיתוח תשתיות במתחם, בהיקף של 33 מיליון שקל. המהלך התאפשר הודות לאישור תקדימי שהעניקו משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל לקבלת קדם מימון בנושא, לבקשת ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, בגובה של כ-50 מיליון שקלים. השכונה החדשה, שתוקם באזור נ.ת. 542 א', על חלק אחד מתוך שטח הענק שמזה 60 שנה תוכננה בו בנייה ואמור היה לשמש כמרכז העיר החדש כבר לפני 30 שנה, תבוסס על התכניות שאושרו לפני למעלה מעשור. "עבור תושבים רבים ובעלי קרקעות פרטיות בתוכנית, זהו חלום שמתגשם לאחר עשרות שנים של ציפייה ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות לבשר להם שהתוכנית יוצאת לדרך", ציינה לנתניה און ליין ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר.

המכרז הראשון (שלב א'), שאמור פורסם, מיועד לביצוע עבודות תשתית ופיתוח במתחם, הכוללות סלילת שלושה כבישים ראשיים וכן הקמת מערכות תת קרקעיות ראשיות. אומדן המכרז (שלב א') עומד על כ- 33 מיליון שקלים והעבודות במסגרתו צפויות להימשך כ- 20 חודשים. הבחירה בח.ל.ת, המשמשת מאז הרפורמה הפנים-עירונית שבוצעה בעיריית נתניה לפני כחמש שנים כזרוע הביצועית של עיריית נתניה, הייתה צפויה – זאת לאור יעילותה של החברה, הפועלת על-פי שיטות העבודה הנהוגות במגזר הפרטי. "אני שמחה שהגענו למעמד המרגש בפרסום המכרז הראשון וגאה שהחברה הכלכלית של נתניה – תוביל גם הפעם את פיתוח התשתיות במתחם", אמרה לנתניה און ליין יו"ר דירקטוריון ח.ל.ת, חברת המועצה עו"ד שירי חגואל-סיידון.

סיפור בהמשכים

תכנית נ.ת. 542 משתרעת, כאמור, על שטח ענק בן 855 דונמים. את הקרקעות המיועדות לבנייה, המכונות בין השאר "הרי גרינטל", רכשו תושבים מנתניה בסוף שנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, אלא, שבמשך עשרות שנים לא התאפשרה בנייה במקום. במהלך שנות השמונים הוחלט לקדם את הבנייה בשטח, ובמשך כעשר שנים הוכנה תכנית חדשה לחלוקת השטח והתאמתה לעידן הבנייה המודרני. בשנות התשעים, לאחר שכל ועדות התכנון הארציות אישרו את התוכנית, הוגש בג"צ שעיכב את האפשרות לבנות בשטח עד שנת 2003. החל משנת 2003, בשל שלוש עובדות מהותיות: הראשונה מבוססת על ריבוי השטחים והיורשים הרבים שצריך היה לחברם במטרה שתתאפשר להם היכולת לבנות, השנייה מבוססת על העלויות הגבוהות של הכנת התשתית והשאלה העקרונית האם עיריית נתניה תממן עלויות בניית התשתית או לחילופין הקבלנים והיזמים ישלמו מלכתחילה בטרם החלה הבנייה, ואילו השלישית מבוססת על מצב שנקבע בשטח – בו נפער בור ענק בשטח ובעומק עצום בשל כריית חול לא חוקית.

בשנת 2009, בעקבות סדרת כתבות תחקיר בנתניה און ליין, התראיין בעיתון מהנדס העיר, פול ויטל, שחשף את עיקרי תכניות הבנייה שהותאמו ותוכננו מחדש ואף ציין, כי בשנת 2010 תחל העירייה בעבודות רישום והכנת תשתית בסיסית בניסיון נוסף לקדם ההליך, התלוי ביכולת בעלי הקרקעות להתאחד. כיום מחזיקים בשטחים כ-3500 בעלי קרקעות – מרביתם יורשיהם של 1200 הרוכשים המקוריים. ואכן, בשנת 2010 קיימה העירייה כנס בעלי קניין במגמה להתחיל רישום וארגון בעלים. ההליך נכשל.. בשנת 2014 יזמה העירייה באמצעות חל"ת מהלך נוסף ליצירת תיאומים והתאמות בין בעלי הנכסים -הליך שהצליח בצורה מוגבלת. במקביל, פנתה ראש העיר למשרדי הממשלה בבקשה לקבלת קדם מימון להקמת תשתיות באזורים בהם מיועדים לקום מבני ציבור וכן משרדי ממשלה. בצעד יוצא דופן, בתום שורה ארוכה של דיונים, ניתן במהלך השנה החולפת אישור למימון קדם מימון העלויות הגבוהות. על-פי הערכות, סלילת הכבישים ובניית התשתיות בסבב א', יאפשרו ליזמים וקבלנים לזרז הליכי מו"מ עם אלפי בעלי הקרקעות במטרה להוביל למצב בו בקרקעות צמודות שבמקור, בטרם שונו התכניות והוגדלו משמעותית אחוזי הבנייה, נועדו לבניית בתים צמודי קרקע, ניתן יהיה להקים בניינים בהתאם לתכנית החדשה שאושרה, ואשר עומדת בקריטריונים המנחים את העיר נתניה מזה למעלה מעשור (גדלי מינימום מורחבים למטבחים, לובי בגובה של שתי קומות וסטנדרטי בנייה העומדים בתקינה ירוקה).

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן