המייל האדום
נתוני העוני בנתניה מצביעים על שיפור משמעותי ביחס לממוצע הארצי; חברי מועצה: "זו הטעיה סטטיסטית"
בשנת 2012 למעלה משליש מהילדים החיים בישראל היו מתחת לקו העוני. בשנה זו חל גידול משמעותי בילדים רעבים. נתון כואב זה עולה מדוח של המועצה לשלום הילד שהתפרסם במהלך השבוע האחרון.
עוד עולה מהדוח, כי בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבע. ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, גדלה גם תחולת העוני במשפחות אלה. אחוז המשפחות העניות, בהן ארבעה ילדים או יותר, לאחר תשלומי העברות ומיסים, עמד בשנת 2012 על 56.6% ובקרב משפחות עם חמישה ילדים ויותר 67.1%. בממוצע ארצי מדובר על נתון של 33.7% מסך הילדים הישראלים.
תחולת העוני במשפחות חד הוריות עמדה בשנת 2012 על 29% קצבאות הביטוח הלאומי הצליחו לצמצם את ממדי העוני במשפחות אלה ב-16.1%.
מתוך הדוח עולה, כי נתניה נמצאת בתחתית הטבלה עם נתון של 18.4%, נתון נמוך ביחס לממוצע הארצי העומד על 35.6%. המובילות בטבלה בפערים משמעותיים הן נצרת עם 73.2 אחוזים, בני ברק – 62.9 אחוזים, ירושלים – 61.7 אחוזים ואשדוד – 41.2 אחוזים.
בנוסף נודע, כי ככל שעולה רמתו החברתית והכלכלית של היישוב, כך יורד אחוז הילדים המתגוררים בו. למרות הגידול הרב במימדי העוני, נודע מהדוח, כי מאז שנת 2000 מסתמנת ירידה חדה במספר הילדים החיים במשפחות שבהן לפחות אחד ההורים מקבלים דמי אבטלה מ-5.5 אחוזים ל-1.4 אחוזים.
מאז שנת 2006 גדל בבירור אחוז התלמידים שדיווחו על לכתם רעבים לבית הספר או לכתם לישון רעבים בגלל חוסר מזון בבית.
חברי מועצה ששוחחו עם נתניה און ליין – ksn ציינו, כי "גם אם יש ירידה מסוימת, מדובר בסוג של טעות סטטיסטית. מספר הילדים העניים הוא קבוע, ואולם בשל התפתחות העיר ובנייתן של השכונות החדשות שאוכלסו עם ציבור ממעמד הביניים ומעלה, האחוזים השתנו לטובה. אין זה אומר, שהבסיס השתנה – אלא נקודת המדידה". את הטיעון הם מבססים על נתון אחר שפורסם לפני מספר חודשים, ממנו עולה כי אחוז הנזקקים לשירותי הרווחה של עיריית נתניה הוא מהגבוהים בישראל.
עובדה היא בשנתיים האחרונות, שילדים בעצמם באים למרכזי החלוקה שלנו לקבל מזון. רק בליל אמש קיבלתי טלפון מנער בן 15 שאביו נפטר, שמבקש עזרה. זה קשה ומצמרר.
למי להאמין ילד עני אחד זה עצוב
מבלי להביע עמדה (לפחות מצידנו), עד כמה אתה נתקל בתרבות עוני?
ילדים רעבים הם לא מספרים סטטיסטיים,ילד אחד שהולך לישון רעב הוא ילד אחד יותר מדי.מתי נהיינו קשים כל כך,מנותקים כל כך? מתי אנשים הממונים על הנושא ינסו בעצמם ללכת לישון רעבים ויבינו ממקור ראשון איך זה? לאיזו מדינה הפכנו?הרי אין לתאר שבימינו יש ילדים שאין להם מרק חם,שניצל,או גבינה וממרח שזהו הסטנדרט המאוד רגיל לאוכל שמחזיק בחיים.מפה להגיע לגנוב,לצרוך סמים,הדרך היא קלה.
אני מאמין אסתר, שהפכנו למנותקים ביום בו ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות, העבירו את האחריות לתושבים עצמם ולעמותות החסד למיניהן, שמצאו עצמן כזרוע הביצועית ולא כגוף שאמור לסייע למדינה עצמה
דורון אתה לא מבין לאיזה דלת פרוצה אתה נכנס,טוענת את זה שנים,שהמדינה בפירוש זרקה את אזרחיה על עמותות,המדינה מתייחסת אל אזרחיה כנתינים שהתפקיד היחיד שלנו כאזרחים הוא לשרת את המדינה ולהחזיק מעמד איכשהו. והנה העמותות וראשי העמותות -כמובן לא כולם למדו כי עמותה היא דרך נפלאה לעשות כסף,לקבל כסף,להעביר כסף.צריך רק לקרוא את עיתון סוף השבוע כדי לא להאמין,ובכל פעם שנדמה כי הגענו לתחתית,מסתבר שהתהום עמוקה הרבה יותר משחשבנו.
Esther Rokah האמת, שאני מחזיק באותה הדעה מאמצע שנות התשעים, כשיותר מדי שרים באותה עת טענו שאין באמת ילדים רעבים ואין באמת הומלסים. מאז, גם הם הבינו שהמציאות שונה… ומה הם עשו מאז? לא הרבה מלבד צקצוקי לשון
נכון עד כאב,וגם היום בפנלים בטלויזיה כשמדברים על העוני יושבים שרים ומתהדרים במשהו כמו 2-3 % עוני שירדו ,לא סופרים את עשרות אלפי העניים והרעבים שנשארו.הסטטיסטיקה הזו לא נוחה .לא מדברים על מצב הרפואה למעמד הביניים,על הגיל השלישי ,הקושי של הזקן כאן בארץ,לא נעים להקשיב לקשיש בן 82 שביטוח לאומי לא אישר לו תנור חימום כי הוא לא עומד בטנדרטים שלהם.זה שקר לו זו לא בעיה של המוסד הכי אטום ונוקשה בארץ. לכן אם לא יחול כאן שינוי,אז נדמה שצריך מבול אחד טוב שיפרק את הגועל,ואז אפשר יהיה אולי להתחיל מחדש.
נתניה און ליין ומה זה משנה אם יש תרבות עוני או לא, עני הוא עני הוא עני. ומדינת ישראל עוצמת עין ומתעלמת מהמציאות
אני יגאל סולטן מוכן לקחת ילד או ילדה אחת ולדאוג לכל צרכייה בכל זמן נתון ,וללא הגבלת זמן ,זאת מצווה גדולה
בבקשה ליצור עימי קשר בנייד 0503320316 אפשר לטלפן בכל שעות היום ,זה קורע לב לחשוב על ילד רעב ,ממש פיקוח נפש