יום המתנדב הבינלאומי 2020 בנתניה: חיה קינן – דוגמא ומופת

חיה קינן, בת 74, שנפגעה בילדותה ממחלת הפוליו, מתנדבת פעילה כבר 40 שנה באמצעות מחלקת ההתנדבות בעיריית נתניה; אין לא יכול, יש לא רוצה

0
205
חיה קינן, מתנדבת מכל הלב - נתניה
תמיד מתנדבת. חיה קינן

חיה קינן, בת 74, שנפגעה בילדותה ממחלת הפוליו, מתנדבת פעילה כבר 40 שנה באמצעות מחלקת ההתנדבות בעיריית נתניה; אין לא יכול, יש לא רוצה

אין איש בנתניה שאינו מכיר את חיה קינן, המתנדבת בארגון הנכים, במשטרה, במכבי וביד שרה. בעברה היא, אפילו, הייתה ממובילי מאבק הנכים בכנסת.

בין לבין היא לקוחה במרכז “אתגר” של עיריית נתניה לאנשים עם מוגבלות.

סיפורה של חיה קינן מתחיל לפני 74 שנים. כשנולדה גילו אצלה את מחלת הפוליו.

“בהתחלה הנכות שלי לא הייתה קשה,  צלעתי ובמשך הזמן המצב הדרדר והייתי צריכה להיעזר בכיסא גלגלים” היא מספרת.

“היום אני מתניידת   בכיסא גלגלים ממונע. לא קל להיות נכה, אבל צריך לדעת איך להתמודד עם זה. הנכות היא מהראש ואני הייתי מאוד אופטימית ותמיד ראיתי את חצי הכוס המלאה ואת האור בקצה המנהרה”.

חיה קינן, כדמות מוכרת בעיר שהובילה מספר מאבקים ציבוריים, מה המוטו שלך בחיים?

“המוטו שלי לחיים הוא ‘אין לא יכול, יש לא רוצה’. זה נכון שאני לא יכולה לעשות הכול. נכון, שאם אני נתקלת במדרגות אז ‘חרב עלי עולמי’ כי כיסא הגלגלים הוא בעצם הרגליים שלי וכאן אני נתקלת במכשול”.

“למרות זאת, יש לי פתגם שאני תמיד אומרת לעצמי: ‘יש נגישות, יש עצמאות, אין נכות’. לא נתתי לנכות לרגע להגביל אותי.  תמיד אמרתי לעצמי שאני כל-יכולה”.

“עבדתי 42 שנה בעירייה וגם קיבלתי ‘עובד מצטיין’. בנוסף, במשך 40 שנים התנדבתי בארגון הנכים וסייעתי לקהילה במילוי טפסים לביטוח לאומי, בניידות, ועדות רפואיות ועוד'”.

המוטו של חיה קינן: לעולם לא לוותר

לחיה ארבעה ילדים, 9 נכדים והשבוע היא גם קיבלה בשורה משמחת. נולד לה נין.

“לצערי הרב, בעלי חלה בסרטן ובמשך 15 שנים תמכתי בו עד יומו האחרון. היה לי מאוד קשה עם זה, כי היינו מאוד מחוברים”.

“אמרתי לעצמי שיש לי ילדים ונכדים ואני צריכה לקום ולהיות עמוד השדרה שלהם. הם עודדו אותי ואמרו שאני צריכה לצאת מזה ואין מה לעשות אלא להמשיך בחיים. הנחמה שלי זו ההתנדבות שמעסיקה אותי מהבוקר עד הערב”.

בשנת 2009 הקימה עיריית נתניה את מרכז ‘אתגר’. מדובר במרכז יום חברתי לאנשים עם מוגבלות פיזית, שחיה הייתה פעילה בתכנון התכנים שיהיו בו.

עד כמה מרכז אתגר נתניה – מרכז יום חברתי לאנשים עם מוגבלות פיזי, משמעותי לציבור הנכים?

“מאוד. במרכז יש פעילויות מגוונות כדוגמת אומנות, עיסוי ופיזיותרפיה. כל יום האנשים מקבלים גם ארוחת בוקר. השתמשתי בשירותים של המרכז, עד שאמרו לי שאני לא יכולה כי אני מבוגרת מדי”.

“יחד עם קלרה חן, מנהלת אגף מוגבלויות, נאבקנו בהחלטה. אחרי מספר חודשים משרד הרווחה קיבל את דעתנו ואפשר לאנשים עם מוגבלות גם בגיל זיקנה להמשיך להיות במרכזים כמו מרכז אתגר”.

“גם בתקופה שמשרד הרווחה לא איפשר לי להיות במרכז, המנהל לא רוצה לוותר עלי. לכן, נשארתי במרכז כמתנדבת ולא לקוחה”.

“במשך שנתיים נלחמתי. בסוף, המאבק צלח ועכשיו כל המבוגרים עד גיל 120 יכולים להשתמש בשירותים של המרכז”.

מוגבלות פיזית, לא אמורה להגביל את מי שרוצה להתקדם, לתרום ולהצליח

זו לא הפעם היחידה בה חיה נלחמה למען זכויות למען בעלי מוגבלויות. היא חברת הנהלה בארגון נכי הפוליו ואף הייתה מהפעילות המרכזיות למען חוק הפוליו ב-2007.

“הייתי הולכת כל שבוע לכנסת והייתי יושבת בוועדות. כל פעם שהיו רוצים לפגוע בזכויות הנכים תמיד עצרנו זאת”, אומרת חיה קינן.

“הבאנו הוכחות מרופאים מקצועיים והצלחנו לחוקק את החוק. אני, בתור ילדה, הייתה בבתי חולים מגיל 8 עד 16. לרופאים לא היה מושג שמדובר בפוליו”.

“זו הייתה תקופת צנע וההורים שלי לא היו יכולים לבקר אותי הרבה. הייתי עושה גיחה כל כמה חודשים הביתה כדי ללכת לבית הספר וללמוד חודש חודשיים”.

“תודה לאל אלוהים לקח את הרגליים, אבל השאיר לי את הראש והאופטימיות”.

חיה לא ויתרה גם על תחביבים, למרות המגבלה.

היא משחקת כדורסל, משתתפת בריקודים עם כיסאות גלגלים ובמהלך היום יום היא מתנדבת בארגון הנכים, במכבי שירותי בריאות, כיומנאית במשטרה וביד שרה.

בשנת 2009 קיבלה תעודת ‘מתנדבת העיר’ מראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר.

 

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן