דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים
נדחה שחרורו של צבי גור

נדחה שחרורו של צבי גור

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, נענה הערב (שלישי) לבקשת פרקליטות המדינה ועיכב את שחרורו של האסיר צבי גור, רוצחו של הילד אורון ירדן. גור היה אמור להשתחרר מבית הסוהר מחר – ערב ראש השנה, זאת לאחר שוועדת השחרורים החליטה לשחררו. בעקבות החלטת ועדת השחרורים הגישה פרקליטות המדינה עתירה לבית המשפט המחוזי, נגד שחרורו של גור. בעתירה התבקש בית המשפט להורות על החלטת ועדת השחרורים מיום 13.9.17 ולקבוע, כי גור לא ישוחרר שחרור מוקדם ממאסרו. כן התבקש ביהמ”ש לעכב את ביצוע השחרור עד למתן פסק דין בעתירה. כזכור האסיר צבי גור, אז תושב נתניה, נידון בשנת 1980 למאסר עולם בגין עבירת רצח הילד אורון ירדן, בה הורשע. בשנת 1980 נחטף אורון ירדן, שהיה אז בן 8, מאזור מגוריו בסביון. על פי הדיווחים שהגיעו למשטרה, אורון נחטף על ידי איש לבוש מדים. עדי ראיה ראו את הילד עולה לרכב, שנסע מהמקום. זמן מה לאחר מכן הגיעה להוריו של אורון דרישת כופר תמורת שחרורו. המשטרה לא הצליחה לאתר את החוטף ואת הילד והוחלט להיענות לדרישת הכופר בסך שני מיליון שקל. אביו של אורון, בתיאום עם המשטרה הניח את הכסף בחבית, אותה סימן החוטף. בתוך השקית עם הכסף הושתל משדר. שטרות הכסף סומנו. זמן מה לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, נלקח הכסף מהמקום על ידי החוטף, שהצליח להיעלם לשוטרים שרדפו אחריו. על פי ההערכות גילה החוטף את המשדר. למרות התשלום אורון ירדן לא שוחרר והחיפושים אחריו נמשכו, אולם ללא הצלחה. בחודש יוני 1980 אותר צבי גור, אז תושב נתניה, לאחר ששטרות מהכסף המסומן הופקדו בבנק פועלים ברחובות. גור, צייר, נעצר שלושה ימים לאחר מכן. בחקירתו הודה גור שחטף את הילד אורון ירדן והוביל את החוקרים לגופתו, שנקברה בשדה באזור בית גולדמינץ בנתניה. גור טען שאורון נפטר...
נתניה: בית גולדמינץ לא יהרס

נתניה: בית גולדמינץ לא יהרס

לאחרונה קמה סערה ציבורית בעקבות הכוונה להרוס את מבנה בית גולדמינץ, אשר את האגודה למען החייל, כמתקן נופש לחיילים. בעקבות בחינה נוספת של הנושא הודיעה עיריית נתניה, ביום שלישי השבוע, כי מבנה בית גולדמינץ ההיסטורי, לא יהרס. עוד נמסר, כי ההחלטה התקבלה בהתאם לחשיבות שמעניקה ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר לשימור אתרים היסטוריים ערכיים בעיר. גם במקרה זה תפעל העירייה לתוכנית שימור. מבנה בית גולדמינץ הוקם בשנות ה-50 הודות לתרומתו של רומי גולדמינץ, תושב אנטוורפן, שתרם לטובת עליית הנוער וניצולי השואה, והחליט לפתוח בעיר מוזיאון לאמנות. הפתיחה התקיימה בטקס ממלכתי ,במעמד המלכה אליזבט האם, שר המדינה קמיל הויזמנס, ראש עיריית אנטוורפן, חברי המשלחת הבלגית, הנדבן רומי גולדמינץ ורעייתו. וכן חבר הכנסת משה שרת וראש עיריית נתניה דאז עובד בן עמי. במעמד זה נחנך האגף הראשון של המוזיאון המפואר, אולם למקום לא הגיעו מבקרים כפי שציפו והמקום נותר כמעט שומם. ב-1963, עם מותו של גולדמינץ, הועבר בית גולדמינץ לאגודה למען החייל. המקום שינה את אופיו ושימש כמתקן נופש לחיילים של האגודה למען החייל וכן בית ספר לפיתוח מנהיגות. את החיילים שימשו 88 חדרים ממוזגים, עשרות כיתות לימוד, קפיטריה, מועדון, טלוויזיה בכבלים ,אולם קולנוע בן 360 מקומות, שני חדרי אוכל ובית...
נדל”ן בנתניה: האם אפשר להבטיח שהנוף לים יישאר?

נדל”ן בנתניה: האם אפשר להבטיח שהנוף לים יישאר?

נוף של ים מקפיץ את הערך הרגשי והחומרי של כל דירה. אנשים רבים לוקחים בחשבון את הנוף כשיקול מרכזי בבחירת הדירה. האם יש דרך לדעת שהנוף שאנחנו רוכשים היום, יישאר כחלק מהותי מהדירה גם בעוד 10 שנים? התשובה הקצרה לשאלה בכותרת היא “לא”. אף קבלן לא ייתן לכם התחייבות שהנוף יישאר לנצח. אבל, יש בהחלט פרויקטים ודירות בהם ניתן להניח שהנוף שרואים מהחלון היום, יישאר לאורך שנים. דרך אחת היא לרכוש דירה בפרויקט הממוקם בקו הראשון המותר לבניה, אבל, המחיר יהיה בהתאם. דרך אחרת כרוכה בניתוח השטח שנמצא בין הפרויקט לים. לפעמים, אפשר להעריך בסבירות גבוהה, שכנראה לא תהיה בניה חדשה לגובה שעתידה להסתיר את הנוף. המקרה של Papushado Tower הנחת המוצא צריכה להיות שאם התב”ע (תכנית בניין עיר) מאפשרת לבנות, אז במוקדם או במאוחר יבנו. אבל יש מגוון מצבים בהם צפוי שלא תהיה בניה (או שתהיה בניה בגובה נמוך בלבד). למשל, אם השטח מוגדר כשמורת טבע, או אם בשטח נמצא מבנה היסטורי הראוי לשימור. יש גם מצבים בהם השטח בקרבת הבניין מיועד לשימוש ציבורי ובניה נמוכה. זה, למשל, המקרה של Papushado Tower, מגדל המגורים החדש של חברת פפושדו בעיר נתניה הנמצא בסמוך לשכונת נ.ת 600 היוקרתית. נוף לים באדיבות בית גולדמינץ כך – למשל, השטח לפני פרויקט Papushado Tower מיועד לשמש קאנטרי קלאב (יתרון בפני עצמו), מאחר שקאנטרי קלאב מתבסס על בניה נמוכה – אפשר להסיק שבשטח המיועד (ע”פ תכניות העירייה) לא ייבנה מגדל שיסתיר את הנוף. גם המשך הבניה הקיימת בקו שבין הפרויקט לים, כנראה, לא יטפס לגובה – זאת משום שבחלק מהשטח ניצבת אנדרטה לאומית ובחלק אחר נמצא בית ‘בית גולדמינץ’ הנחשב לאייקון מקומי. עובדה זו מבטיחה נוף ים כבר מהקומות הראשונות של המגדל. כאן כדאי לציין,...