דלג על המודעה
הנערה מעמק חונסאר

הנערה מעמק חונסאר

פורסם בתאריך: אפר 17, 2015 | מאת:

ליזי אזולאי מדברת בערגה על הילדות באיראן, על הנופים המרהיבים ועל התרבות שינקה טרם המהפכה. באוטוביוגרפיה שכתבה, היא מתארת את החיים היפים – וגם את הקשיים. “ילדותי עברה עליי בפרס, כיום איראן, כיהודייה בין גויים. כל בני משפחתי עסקו בכתיבה ובציור. בבית הספר הייתי תלמידה מצטיינת, וזה בידל אותי משאר התלמידות. בפרס יש הפרדה מוחלטת בין בנים ובנות בבתי הספר ורק באוניברסיטה מותר להם ללמוד יחדיו. רק אחרי עלייתי ארצה התעוררה גם אצלי היצירתיות והתחלתי לכתוב סיפורים דמיוניים, אבל הם נותרו במגירה”, מספרת לנתניה און ליין ליזי אזולאי, מחברת הספר האוטוביוגרפי “הנערה מעמק חונסאר”. עלית לישראל בגיל צעיר, אך במונחי עלייה נחשב לקשה יחסית. “הגעתי לישראל בכיתה ז’. הייתי אז בת 13. הידע שרכשתי במערכת החינוך בישראל במשך שנתיים בלבד, לא הספיק לי כדי להתקבל לתיכון, לצערי. לכן, נרשמתי לפנימייה. שם כתבתי מאמרים והוצאתי לאור ירחון – למרות היותי עולה חדשה”. אני מניחה שחיידק הכתיבה לא הרפה ממך מאז “גדלתי בסביבה בה הנופים, התרבות והמנהגים שונים לחלוטין מאשר בארץ, ולכן רציתי לספר על כך. על ההרים מסביב לעמק חונסאר בו גדלתי, על הנחלים הזורמים, על פרחי הבר והצבעונים הפראיים שכיסו משטחים גדולים מדי אביב, על היערות הירוקים ועלי הסתיו. על השלג שנערם בחורף וכיסה את העיירה כסדין לבן ובוהק, על הטיולים בחיק הטבע באוויר הצח, על מי הבאר הצוננים, על יחסי שכנות קרובים וחובקים עם השכנים המוסלמים, על הרגישות והכבוד ההדדי, על הטקסים ועל שמירת המסורת היהודית באופן מחמיר”, היא מספרת בכמיהה: “כל אלה לא משו מזיכרוני. סוף-סוף הגשמתי את החלום והוצאתי ספר על קורות חיי ועל חיי משפחתי בפרס”. נדמה כי “הנקודה היהודית” בספריך הינה מוטיב חוזר. “אני מחפשת תמיד את “הנקודה היהודית”. הידיעה על תרומתם המשמעותית של יהודי העולם בכל...