דלג על המודעה
הוסרה אזהרת רחצה מחופי נתניה

הוסרה אזהרת רחצה מחופי נתניה

משרד הבריאות הודיע היום (שני), כי הרחצה בחופי ארבע עונות וארגמן מותרת. כזכור בשבוע שעבר, לאחר הגשמים שירדו ברחבי הארץ, בוצעו בדיקות בחופי הרחצה. בדגימות שנלקחו מחוף ארגמן ומחוף ארבע עונות נתגלה זיהום. כתוצאה מכך נאסרה הרחצה בשני החופים. חבר מועצת העיר, רפי ימין, הממונה בין השאר על איכות הסביבה, מסר עם היוודע דבר הזיהום, כי “מדי שנה לאחר הגשם הראשון ישנה זרימה של מי גשמים לים. לדבריו למרות שניקו את התיעול לפני שבועיים, עדיין המים שזורמים לים שחורים בגלל צבע הכבישים והשמנים של הרכבים. ימין הוסיף, כי בעקבות ממצאי הבדיקה הוזמנה בדיקה נוספת למחר. עוד מסר ימין, כי המצילים בחופים בהם נאסרה הרחצה עודכנו והם מזהירים את המתרחצים ומונעים את כניסתם לים”. כאמור הדגימות שנלקחו השבוע מחופי הים בנתניה ובהם שני החופים שנאסרו לרחצה, נמצאו תקינות ומשרד הבריאות הסיר את אזהרת הרחצה. ימין מסר בעקבות הסרת אזהרת הרחצה, כי “לנתניה יש את החופים הנקיים בארץ, כולם בסטנדרטים של דגל כחול. לצערי אחרי הגשמים הראשונים התיעול מתנקה והמים הזדהמו. נמשיך לעדכן את הציבור ולשמור על...
המדוזות כבר כאן

המדוזות כבר כאן

כמדי שנה, עם הגעת הימים החמים, מוצאות מאות אלפי מדוזות מקום נוח לשהות בו, בהם חופי נתניה. במהלך סוף השבוע האחרון נצפו מאות אלפי מדוזות מסוג חוטית נודדת, עושות את דרכן מכיוון דרום, אל עבר חופי הארץ. למרות שעדיין לא מדובר בנחילי הענק, כבר בסוף השבוע האחרון דיווחו מתרחצים בחופי נתניה על מפגש עם מדוזות ועל מים צורבים. על פי מפת המדוזות הארצית, נראה כי בסמוך לחופים נמצאים כעת מספר מועט יחסית של מדוזות. אולם, בעומק הים, אותרו אלפי מדוזות, אשר, ככל הנראה, כבר בסוף השבוע בקרוב, תגענה עד לחופים. ביום רביעי השבוע התקבלו דיווחים ממתרחצים על מדוזות רבות וצריבה במספר חופים בנתניה, בהם חוף ארגמן, חוף פולג וחוף סירונית. המדוזות הנפוצות ביותר הן מדוזות טרופיות מסוג חוטית נודדת. צבעה של החוטית לבן – כחלחל ומגופה משתלשלים מעין חוטים, מכאן שמה. החוטית הנודדת שמקורה באוקיינוס ההודי, הגיעה לאזור הים התיכון, עם פתיחת תעלת סואץ. המדוזות מתרבות בלב ים, אולם הן מגיעות בדרך כלל, בחודשים החמים, אל קרבת החופים – מחופי מצרים בדרום ועד חופי סוריה בצפון. קוטר החוטית יכול להגיע עד ל-80 ס”מ, אולם קוטרן הממוצע של רוב החוטיות הנודדות הוא בין 30 ל-40 ס”מ. לחוטית הנודדת תאים צורבים, אשר נמצאים בזרועותיה. על הזרועות נימים דקיקים שעליהם תאים צורבים. מגע בהם גורם להפרשת החומר הצורב, אשר מיועד במקור ללכוד ולשתק את טרפה. החומר אותו מפרישה החוטית עלול לגרום לבני אדם לצריבות שנראות כמו כוויות. לרוב, תחושת הצריבה נעלמת תוך מספר שעות. במידה והצריבה נמשכת יש לשטוף את האזור הנגוע במי ים ולא במים מתוקים. אין לשפשף את המקום הנגוע עם חול. כמו כן, מריחת חומץ על האזור הנגוע תקל על תחושת...
חופי נתניה: המדוזות כבר פה

חופי נתניה: המדוזות כבר פה

בעוד שבימים האחרונים נצפו בחופי הארץ בכלל ובנתניה בפרט מספר קטן של מדוזות צורבות, הרי שביממה האחרונה נראו מאות מדוזות צורבות, הנעות לאורך חופי הארץ מכיוון דרום. ביום חמישי, השבוע, התקבלו דיווחים מחופים רבים בארץ ובהם חופי נתניה – סירונית, ארגמן ופולג, על מדוזות ומים צורבים, אולם נודע, כי נחילי המדוזות הגדולים עדיין נמצאים במרחק מה מהחוף. נראה, כי תוך ימים ספורים יציפו מאות מדוזות צורבות את חופי נתניה ודגל סגול, המתריע על מדוזות, יונף בסוכות המצילים. כזכור בחודש אפריל השנה, הינחה שר הפנים, אריה דרעי את הרשויות, שבשטחן חופי רחצה מוכרזים, כי במקרים בהם יש סכנת מדוזות יונף דגל בצבע סגול המתריע מפני הסכנה. המדוזות הנפוצות ביותר הן מדוזות, טרופיות, מסוג חוטית נודדת. צבעה לבן – כחלחל ומגופה משתלשלים מעין חוטים, מכאן שמה. החוטית הנודדת שמקורה באוקיינוס ההודי, הגיעה לאזור הים התיכון עם פתיחת תעלת סואץ. המדוזות מתרבות בלב ים, אולם הן מגיעות בדרך כלל, בחודשים החמים, אל קרבת החופים – מחופי מצרים בדרום ועד חופי סוריה בצפון. קוטר החוטית יכול להגיע עד ל-80 ס”מ, אולם קוטרן הממוצע של רוב החוטיות הנודדות הוא בין 30 ל-40 ס”מ. לחוטית הנודדת תאים צורבים, אשר נמצאים בזרועותיה. על הזרועות נימים דקיקים שעליהם תאים צורבים. מגע בהם גורם להפרשת החומר הצורב, אשר מיועד במקור ללכוד ולשתק את טרפה. החומר בבני אדם יכול לגרום לצריבות שנראות כמו כוויות. לרוב תחושת הצריבה נעלמת תוך מספר...

איגוד ערים לתברואה יטפל ביתושים בנתניה

מ”מ ראש עיריית נתניה, אינג’ אלי דלל, המשמש כנציג העירייה במועצת איגוד ערים שרון צפוני לתברואה, פנה ליו”ר האיגוד, רפי קדוש, בבקשה, כי האיגוד ימשיך לטפל במוקדי דגירה קשים של יתושים ברחבי העיר באופן קבוע, כפי שנעשה מעת לעת, זאת כדי להקל על סבלם של התושבים. דלל ביקש מהאיגוד לטפל בנושא במהלך ישיבת מועצת האיגוד, זאת מכיוון שמדובר במוקדי דגירה קשים להם נדרשת מומחיותם המיוחדת של פקחי האיגוד. מאיגוד ערים לתברואה נמסר, כי מדובר במפגעים בתחום שיפוט עיריית נתניה בתוכם כ – 50 דונם של שלולית חורף ליד שכונת האירוסים, כ – 40 דונם בשלולית חורשת הסרג’נטים בקרית השרון, נקזים בחופי הרחצה סירונית, ארגמן, ארבע עונות, נקזים ברמת פולג, קניון הדרים, תעלות לצדי כביש מס’ 2 כתוצאה מהזרמות ממערכת ניקוז של עיריית נתניה, תעלה ליד בית אריזה צמוד לתחנת הרכבת ועוד. יו”ר האיגוד, רפי קדוש הנחה את אנשי האיגוד להיענות לבקשת מ”מ ראש העיר, אלי דלל. לדבריו לפעולות ניטור והדברה אלו השפעה חיובית רבה על הרשויות הסובבות את העיר נתניה. דלל מסר למערכת נתניה און ליין – נתניה און ליין, כי “תושבי נתניה סובלים בשנים האחרונות במספר מוקדים שיודעים עליהם. אני חושב שצריך לעשות פה טיפול יסודי ושיתוף הפעולה מאד מאד חשוב. ישנם מספר מוקדים, כמו לדוגמא – רמת פולג, אודים, נחל פולג ויש שם מקומות שמועדים לפורענות, אותו דבר באזור מזרח נתניה ונווה איתמר, שלא הגיוני מה שקורה שם. בלתי אפשרי. דיברתי גם עם ראש מועצת עמק חפר, רני אידן, לבצע סיור במקומות נוספים כמו נחל אביחיל. נגע היתושים זה סבל נוראי, בלתי אפשרי וצריך לטפל בצורה יסודיות. זה דבר מינימלי שאנחנו צריכים לתת תושבים שלנו. אני שמח שנעתרו לבקשתי לפעול ביחד גם בתוך העיר נתניה, כי עד...
נתניה: אושרה התוכנית לייצוב מצוק הכורכר

נתניה: אושרה התוכנית לייצוב מצוק הכורכר

בצעד תקדימי, אישרה הוועדה לשמירת הסביבה החופית את תוכנית המתאר של עיריית נתניה לשימור מצוק החוף בין חופי סירונית וארגמן. על פי תוכנית המתאר שאושרה, יוקמו בשלב הראשון שלושה שוברי גלים גדולים, כאשר בשטח שבינם לבין החוף תתבצע  הזנת חול מלאכותית, שאמורה להביא לאיזון בין החול שיצטבר בסמוך לשוברי הגלים והחול שיסחף לחופים סמוכים. בהמשך יוקמו שוברי גלים נוספים. בקצה הדרומי של שוברי הגלים  יוקם “דורבן” –  שובר גלים שקצהו מחובר לחוף. במסגרת תוכנית המתאר נכללו גם פתרונות יבשתיים כפתרון משלים לשוברי הגלים ולהגנה על המצוק עצמו. שוברי הגלים יוקמו בין חופי סירונית לארגמן (מעבר לשניים הקיימים כיום בחוף סירונית) בקטע המשתרע על פני שלושה קילומטרים. מעיריית נתניה נמסר, כי מדובר בבשורה חשובה לעיר, לנוכח העובדה, כי על פי תסקיר השפעה שהזמינה בעבר עיריית נתניה, במסגרת תוכנית זו, הסתבר, כי קטע המצוק המדובר נמצא במצב של הרס מתקדם. מצב המצוק העלה צורך אקוטי למגן את החוף ואת המצוקים הסובלים מבלייה מתמשכת בהווה ועבור הדורות הבאים. עוד נמסר, כי כבר בתחילת דרכה כראש עירייה, הטילה ראש העיר, מרים פיירברג-איכר על מהנדס העיר דאז, אדריכל פול ויטל, להוביל ולקדם את כל המהלכים הדרושים לטיפול במצוק. הנושא קיבל הכרה בשנת 2005 במסגרת הוועדה לשמירת הסביבה החופית. כשהתקבלה הכרה זו, פעלה העירייה ללא ליאות, לעיתים כנגד מה שנראה “כנגד כל הסיכויים” כדי לשכנע את המוסדות הרלבנטיים ברמה הארצית להכיר בפרויקט כפרויקט לאומי. בוועדה בין משרדית שהוקמה באגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה התקבלו מסקנות דומות, אשר באו לידי ביטוי בוועדת היישום שהוקמה על פי החלטת הממשלה – וועדה שהטילה על המשרד להגנת הסביבה אחריות לייצוב המצוקים לאורך חופי הים התיכון. כפועל יוצא הוקמה החברה הממשלתית בנושא ונעשו תוכניות מתאר ארציות, במקביל לתוכניות המפורטות שהגישה עיריית...