דלג על המודעה
אני אוהב אותך, לא”ה

אני אוהב אותך, לא”ה

  אם עייפתם מלשמוע את צמד המילים ‘חלומות מתגשמים’ והתרגלתם לצקצק בבוז למשמע קלישאה זו, אולי הגיל, אולי השגרה- הגיע הזמן שתחזרו להאמין. אפרת מימון התעקשה על המיזם החברתי שלה ואכן הצליחה: השבוע נחנך בנתניה מרכז פעילות לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן. ביום שני האחרון, לראשונה בנתניה ובשרון בכלל, הוקם מרכז פעילות לנשים המתמודדות והמחלימות ממחלת הסרטן. בראיון לנתניה און ליין, חשפה אפרת מימון (40), תושבת קריית השרון ואם לשלושה ילדים: “שמתי לב כי בשרון לא קיים מרכז פעילות כפי שישנו בעיר פ”ת ובגבעתיים, הנותן מענה נפשי לנשים אלו. המיזם נולד עקב תפיסת מציאות מעוותת לפיה נשות השרון המתגוררות באזור חדרה ונתניה נאלצות לנסוע במשך שעתיים בפקקי התנועה בשעות הבוקר ע”מ לענות לצורך הנפשי לו הן זקוקות. לא ייתכן כי חולות מבוגרות, למשל, שאין ברשותן את היכולת העצמאית להתנייד מחוץ לעיר, תאלצנה לוותר על בריאות הנפש. הרי גוף בריא בנפש בריאה…ידוע כי קיים קשר ישיר בין בריאות הנפש להחלמה ממחלת הסרטן והקטנת הסיכון להישנות המחלה. למה לא להקים מרכז כזה בעיר שלי, בעצם?”, היא פותחת את השיחה. בחודש שעבר יזמת אירוע התרמה במיני גולף נתניה, אשר מטרתו העיקרית הייתה, קידום המרכז.  את חושבת שזה מה שתרם לכך שהעירייה למעשה הרימה את הכפפה?  “גם. ראשית, יום הכיף נחל הצלחה רבה וצברתי מאגר של כמאה נשים אשר התרגשו לשמוע כי בקרוב ייפתח המרכז. כולן אישרו שבשמחה תשתתפנה בפעילות המבורכת. תראי, בעיקרון, לאחר שהתוודעתי לכך שלסניף האגודה למלחמה בסרטן בנתניה אין מרכז פעילות, החלטתי לעבוד לפי הספר: תחילה נפגשתי עם אתי יוזף, אחראית מחלקת מתנדבים בעיריית נתניה. לאחר שקיבלתי את ברכת הדרך פניתי ללירז ישעיהו, מנהלת מתנ”ס קריית השרון בבקשה לתמוך במיזם. לירז חיבקה בחום את הרעיון וברוחב לב יחד עם סמדר...
אחת מכל שלוש

אחת מכל שלוש

לראשונה בנתניה יתקיים יום של כיף ותמיכה בנשים המתמודדות ומחלימות ממחלת הסרטן; וכן, למרות שאחת מכל שלוש תחלה במחלה בימי חייה, אין בעיר מרכז תמיכה. אפרת מימון התאכזבה לגלות שבאזור נתניה לא פועל מרכז אשר תומך בנשים המתמודדות ומחלימות ממחלת הסרטן. אל חשבון הפייסבוק שלה העלתה סטטוס ובו הודיעה על כוונתה לארגן יום כיף לנשות נתניה והסביבה המתמודדות עם המחלה. בשלב השני מתכוונת אפרת להקים קבוצת תמיכה. על השאלה כיצד ייתכן, שבנתניה לא חשבו על זה קודם, גם לה אין תשובה. “יום הכיף החל מרעיון והפצת פוסט בפייסבוק ונענה בחיוב מצד אזרחים טובי לב”, מספרת אפרת. “היוזמה נחלקת לשני חלקים. האחד: הקמת מרכז פעילות לאותן נשים שיפעל בעיר הולדתי בנתניה וייתן מענה יומיומי לצורך הנפשי. הוא יכלול סדנאות, הרצאות וטיפולי גוף ונפש. השני הוא יום כיף אשר ייתן אור ולו ליום אחד למסע שנכפה על נשים אלה”. מה גרם לך להכיר בצורך ובחשיבות של קיום יום כיף והקמת קבוצת תמיכה לנשים חולות בסרטן? “אני פועלת מתוך הבנה, שהשגת האושר האישי טומנת בתוכה עשייה התנדבותית ומעורבות חברתית בקהילה. נחשפתי לעובדה לפיה בנתניה ובשרון בכלל אין מרכזי פעילות לנשים ברמה יומיומית. מרכזים מסוג זה קיימים, לדאבוני, רק בפ”ת, בגבעתיים ות”א. נשים מגיעות לשם לפעילויות שונות כמו שיעורי יוגה, תכשיטנות ושלל סדנאות, חוגים והרצאות. זה נראה לי תמוה ממש! זו מחלה נפוצה כל-כך לאוכלוסייה כה גדולה. נשים אשר נמצאות בשלבי טיפול והתאוששות מחפשות את התעסוקה הזו, מה לעשות בזמנן הפנוי. אני בטוחה שנשים צעירות מתעצלות לנסוע כה רחוק על מנת לצאת מהבדיקות והטיפולים ובכלל. מה יעשו נשים מבוגרות יותר? ייסעו למרכז של האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים? הן עוד יותר נפגעות כי אין להן את האופציה לצאת, הן תלויות באחרים. אני, בסך-הכל, החלטתי להרים...