דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים
בתי כנסת – כן; מועדוני נוער – לא?

בתי כנסת – כן; מועדוני נוער – לא?

בימים אלה הולך ומוקם במקלט הציבורי בגן גורדון בית כנסת. הקמת בית הכנסת הדליקה נורה אדומה בקרב חברת ועד צפון העיר, נורית קרטן, אשר פעלה, יחד עם חברי הוועד, לפתיחת מועדוני נוער נוספים במקלטים ציבורים, אך נתקלה בסירוב גורף. נציגי עיריית נתניה, מולם התנהלה קרטן, מסרו לה, כי על פי הוראת פיקוד העורף אסור לאפשר במקלט ציבורי שום שימוש חוץ מייעודו המקורי. באופן תמוה, מספר חודשים לאחר האיסור, הוקם במקלט הציבורי בגן יהושע בית כנסת. בעקבות הקמת בית הכנסת פנתה מערכת נתניה און ליין לעיריית נתניה בבקשה לדעת מי אישר הקמת בית כנסת ומדוע מספר חודשים קודם סורבה בקשה להקים במקום מועדון נוער. בעיריית נתניה התחמקו מתשובות ונמסר אז, כי בית הכנסת ייסגר. ואכן בית הכנסת בגן יהושע נסגר והמקלט נחתם וננעל. כאמור בימים אלה הולך ומוקם בית כנסת במקלט הציבורי בגן גורדון. מדובר צה”ל היפנו את מערכת נתניה און ליין לאתר פיקוד העורף, שם מובאת התייחסות גם לשימוש במקלטים ציבוריים. מבדיקת העיתון עולה, כי פיקוד העורף לא רק שלא אוסר שימושים נוספים במקלטים ציבוריים, אלא אף מעודד זאת. על פי פיקוד העורף מותר להשתמש במקלט ציבורי למטרות הבאות: תרבות, תפילה, פעילות ספורטיבית, משחקיה לילדים, מועדון לנוער, מבוגרים או קשישים, משרד לוועד הבית ואפילו חניית אופניים ועגלות. עוד על פי פיקוד העורף, השימוש במקלט ציבורי מותר במידה וריהוט קבוע או ציוד לא יעלו על 20% משטח המקלט, וניתן לפנות את המקלט תוך ארבע שעות ממתן התראה לפינוי. על-פי ההנחיות של פיקוד העורף: אסור להחזיק כל ציוד או חומר דליק, רעיל, לרבות ציפוי קירות או תקרות וכן חובה להתקין תאורת חירום. כדי להשתמש במקלט הציבורי לשימושים אלה נדרש אישור מהנדס מפיקוד העורף וכן אישור של הרשות המקומית. הקמת בית הכנסת...
נתניה: 73 אחוזים הביעו אמון ברשות המקומית

נתניה: 73 אחוזים הביעו אמון ברשות המקומית

העיר נתניה ממוקמת גבוה, בין הערים המובילות בהן אחוז גבוה הביע אמון ברשות המקומית בתחומה. מסקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת 2015, עולה, כי במקום הראשון נמצאת העיר באר שבע עם 75 אחוזים שהביעו אמון בעירייה ולאחריה נתניה וראשון לציון עם 73 אחוזים שהביעו אמון במידה רבה, או במידה מסויימת, בעירייה שבתחומן. הסקר נערך בקרב בני 20 ומעלה. מנתוני הסקר עולה, כי צה”ל מוביל באמון בקרב הציבור ו-82 אחוזים הביעו אמון בו. עוד עולה מהסקר, כי בתחתית הנתונים, רק 53 אחוזים מכלל הציבור בארץ הביע אמון במשטרה, 40 אחוזים בלבד הביעו אמון בממשלה, רק 38 אחוזים נתנו אמון בכנסת ישראל ו-22 אחוזים הביעו אמון במפלגות. נתון מדאיג נגע באפליה שחשים מגדרים רבים בקרב האוכלוסיה. מהסקר עולה, כי 31 אחוזים מקרב הציבור בישראל חשו מופלים בשנה האחרונה, על רקע גיל, לאום, מוצא, עדה, דת-אמונה, מין, נטיה מינית או מוגבלות פיזית או...

נדחתה עתירת עדי יהווה נגד עיריית נתניה

שופט בית המשפט ההמחוזי, יעקב שינמן, דחה ביום שני השבוע את ערעורה של עמותת המצפה לישראל נגד עיריית נתניה והעמותה לחינוך בלתי פורמלי, שחתמה על הסכם לשכירת חדר בכיתה בבית ספר רזיאל, אולם לטענתה ההסכם בוטל שלא כדין. הפרשה החלה בשנת 2008 כאשר עמותת המצפה לישראל חתמה על הסכם עם מנהלת בית ספר רזיאל בנתניה לשכירת חדר בבית הספר. בהסכם נקבע, כי פעם בשבוע בשעות הערב תועמד לרשות העמותה כיתה, לצורך הרצאות מטעם העמותה. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם גילתה מנהלת בית הספר את זהותה המלאה של העמותה וטענה, כי מדובר בגוף מיסיונרי, שאמונותיו אינן עולות בקנה אחד עם ערכיו ומטרותיו של החינוך הממלכתי. עקב כך בוטל ההסכם. ביום בו בוטל ההסכם פנו מהעמותה למנהלת בית הספר והביעו התנגדות נחרצת לביטול. בעמותה טענו, כי הודעת הביטול מהווה הפרה יסודית של ההסכם משום שהיא נובעת משיקולים זרים העולים לכדי אפליה דתית אסורה, הפוגעת בחופש הפולחן והדת של העמותה. בין העמותה לעיריית נתניה התנהל דין ודברים, אולם משלא הצליחו להגיע להסכמה הגישה העמותה תביעה כספית לבית משפט השלום בראשון לציון. העמותה ביקשה מבית המשפט לאכוף את ההסכם, להורות לעירייה לקיים את ההסכם ולפצות אותה בסך 50 אלף שקלים בגין עוגמת נפש. כמו כן ביקשה העמותה פיצוי נוסף בסך 58 אלף שקלים בגין אפליה פסולה. עיריית נתניה והעמותה לחינוך בלתי פורמלי דחו את הטענות נגדתן וטענו, כי המנהלת, שחתמה על ההסכם, אינה מוסמכת לעשות זאת, זאת משום שהמבנה הוא בבעלות העירייה. עוד טענו בעירייה, כי נציג העמותה לא גילה, כי העמותה מייצגת את קהילת עדי יהווה וכן את טיב הפעילות המתוכננת בבית הספר. מנגד טענה העמותה, כי נציג העמותה גילה את כל אשר עליו לגלות ואת כל הפרטים הרלוונטים על מנת שהמנהלת תבין שמדובר בעמותה...
מחיר הסלקציה

מחיר הסלקציה

ניצחון משפטי לפעיל החברתי ג’רמי ארטיה: הוכיח בבית המשפט שבגלל צבע עורו לא הורשה להיכנס למועדונים בת”א הישג  לפעיל החברתי, ג’רמי ארטיה, תושב העיר נתניה – זאת לאחר שבית משפט השלום בפתח תקווה קבע השבוע, כי הופלה לרעה בניסיונו להיכנס למועדון בתל-אביב. ארטיה, שתיעד במצלמה נסתרת  את ניסיונותיו להיכנס לשורה של מועדונים, הגיש תביעה כנד שניים נוספים. ארטיה, צעיר בן העדה האתיופית ופעיל חברתית, השתתף לפני כשנתיים בסדרת כתבות עבור ערוץ 10. ארטיה שיתף פעולה עם העיתונאית, מעיין פרילוק, בכתבה על ניסיונות כניסה למספר מועדוני לילה בהם סורבה כניסתו.  כשהוא מצויד במצלמה נסתרת ניסה ארטיה להיכנס למועדונים ובכל אחד נדחה בתירוצים שונים. בין השאר ניסה ארטיה להיכנס למועדון ברחוב דיזינגוף, שאחד מבעליו היה באותה תקופה השחקן, איתי תורג’מן. גם במועדון זה הוא נדחה בתירוצים שונים. הסלקטורית במקום טענה, כי המקום מלא וכי אין בידיו הזמנה או הודעת “מסרון” מיחצ”ן. זמן קצר לאחר שארטיה עזב את המקום, הגיע למקום בן זוגה של הכתבת, בעל חזות אירופאית, והוכנס למועדון ללא כל עיכוב.  בעקבות הכתבה וממצאיה הגיש ארטיה תביעה נגד המועדון, בעליו וכן נגד הסלקטורית, אשר באמצעות עורך דינם, רון לונטל, כפרו בטענה כי מדיניות הכניסה למועדון הינה מפלה על-פי צבע עור או מוצא עדתי. להגנתם טענו, כי ארטיה ביקש להיכנס למועדון בשעה 01:30 בלילה, שעה הקרובה לשעת סיום הכנסת המבלים, המועדון באותה עת היה בתפוסה מלאה ולפיכך כדי להימנע מעבירה של תנאי רישיון עסק, התאפשרה רק כניסת מוזמנים. עוד טענו באמצעות פרקליטם, כי מדובר בעריכה מניפולטיבית של הכתבה, במסגרתה הוצג הקטע של אי-כניסתו של ארטיה למועדון ומיד לאחר מכן “הודבק” צילום כניסתו של בן זוגה של הכתבת למועדון אחר, כדי ליצור מצג כאילו מדובר באותו מועדון. עקב כך טען עו”ד לונטל,...