דלג על המודעה
ישראל זביטי בראיון מלב אל לב

ישראל זביטי בראיון מלב אל לב

לאורך שנים הוא נחשב לאחד הכישרונות הגדולים יותר שיצאו מנתניה. גם ההצלחה הגיעה די מהר: קצת לפני שמלאו לו 17 הוא כבר שיחק בבוגרים. אולם, להצלחה בגיל צעיר מדי, לעתים, יש חסרונות: האגו המנופח המונע ממך לחשוב בהיגיון, התחושה של “מגיע לי הכל” וחוסר פשרה משווע בכל הקשור למעבר לקבוצות אחרות. היום, במבט לאחור, זביטי מודה בראיון לנתניה און ליין – ksn שאם היה מי ש”ינער” אותו באותה תקופה הוא היה מגיע הרבה יותר רחוק.  לפני ארבע שנים פרשת מהכדורגל כשחקן פעיל, מה אתה עושה היום? “הכדורגל ממשיך להיות חלק גדול מהחיים שלי, רק שהיום הוא בתפקיד שונה. בבקרים אני מאמן כושר בהולמס פלייס ובשעות אחר הצהריים אני מאמן הכושר של מחלקת הנוער בית”ר טוברוק ועוזר המאמן גיל פישל. במקביל אני לומד לקראת קבלת תעודת מאמן מטעם ההתאחדות. היעד הבא שלי זה להיות מאמן”.  האם חשבת שזה מה שתעשה כשתפרוש מהכדורגל? ממש לא, בדיוק להיפך. אחרי שפרשתי לא רציתי אפילו לשמוע על לאמן, אבל אני מאמין שמי שמתעסק בכדורגל אוהב את זה ולא מתנתק בקלות. העבודה עם הנוער  ממלאת אותי בסיפוק אדיר. מה גם שיש לי המון לתרום להם, כי לא מזמן הייתי במקום שהם נמצאים בו היום. קל לי יותר להזדהות איתם, לזהות בעיות ולפתור אותן כי אני בא משם”.  אם היית יכול להחזיר את הגלגל אחורה, מה היית משנה? “את ההתנהלות שלי, זה בעיקר מה שהייתי משנה. בגיל מסוים לא ידעתי להתמודד עם אכזבות, עם כישלון ובכלל להכיל את מה שקורה לי. תמיד הסתכלתי על מה שקורה לי עכשיו ועל הקבוצה שבה אני מעוניין לשחק. לא הייתה לי מספיק סבלנות. לא ידעתי להסתכל כמה צעדים קדימה. אני חושב שהייתה חסרה לי היד המכוונת, שתגרום לי לראות את...