דלג על המודעה
רגע לפני

רגע לפני

רגע לפני המקפצה הבאה בקריירה, אייל דנין, קפטן קבוצת הנוער של בית”ר טוברוק, מדבר על תחושות וגם על האח אלירן דנין. רבים מכירים אותו כאח של אלירן, אבל היום, כשהוא אוטוטו בן 20, רגע לפני סיום דרכו הרשמית בקבוצת הנוער של טוברוק והמעבר לבוגרים, משתף קפטן הקבוצה, אייל דנין, בתחושות, בתקוות וגם באכזבה שנרשמה בשבוע שעבר – בשעה שקבוצתו הודחה בחצי גמר גביע המדינה לנוער – במשחק צמוד מול הפועל תל-אביב. למרות שאינו מורגל בראיונות לתקשורת, הפתיע דנין ג’וניור כשידע להתחמק בצורה מכבדת מתשובות ישירות לשאלות קשות. אתה מגיע מבית שחי ונושם כדורגל. מתי, בעצם, התחלת להתאמן בכדורגל? “מאז שאני זוכר את עצמי שיחקתי כדורגל. בגיל שבע, בערך, התחלתי להתאמן באופן מקצועי בטוברוק. אחר כך עברתי למכבי נתניה למשך שלוש עונות ואז חזרתי לטוברוק. עונה אחת הייתי מושאל לפרדסיה, אז חזרתי לנערים ב’ בטוברוק. אני פה כבר ארבע שנים”. מה אתה יכול לספר לי על המועדון של טוברוק כשחקן ותיק? “טוברוק הוא מועדון גדול אשר מנוהל בצורה הכי מקצועית שיש. היחס למשמעת ולימודים מאוד משמעותי. הגישה היא, שכדורגל זה חשוב, אבל לימודים ומשמעת חשובים יותר מכל דבר אחר לעתיד. היחס הבין-אישי של הצוות מול השחקנים הוא לא משהו שקיים בכל מועדון. זה לא מובן מאליו. הקבוצה והצוות מלוכדים ומאוחדים – כך שגם החלפת המאמן באמצע העונה – גרמה לנו לשאוף ליותר ולהאמין בעצמנו. לי, באופן אישי, זו סגירת מעגל להתאמן תחת שרביטו של גיל פישל כמאמן הקבוצה”. מה זאת אומרת סגירת מעגל? “כשהתחלתי לשחק, גיל פישל היה המאמן שלי במכבי נתניה. היום הוא המאמן שלי בטוברוק – בעונה האחרונה שלי כשחקן נוער. אני מאוד אוהב אותו כאדם וחושב שהוא מאמן גדול ומקצועי בטירוף. אני שמח שנפל בחלקי לשחק תחתיו”....
החלוץ אייל דנין זומן לאימון הנבחרת הצעירה

החלוץ אייל דנין זומן לאימון הנבחרת הצעירה

קפטן נבחרת הנוער של בית”ר טוברוק יצטרף לאימוני הנבחרת עד גיל 21. איזיקוביץ: “פוטנציאל גדול” דנין זומן השבוע לאימון הנבחרת וייקח חלק גם במשחק אימון מול הכח רמת גן במהלכם ינסה להרשים את הצוות המקצועי ולהשתלב באופן קבוע בסגל של ניס. דנין בן ה-19 חווה בעונה שעברה עונה הפכפכה במדי הקבוצה כאשר שבר את ידו במהלך העונה ונאלץ להעדר מהמגרשים מהמחזור ה-20 ועד סוף העונה. את העונה הנוכחית פתח דנין בצורה מעולה ומאזנו עומד על 6 שערים ו- 3 בישולים. מספרים אשר לא נעלמו גם מעיניו של ניס. בראיון קצר למערכת נתניה און ליין – ksn הרחיב דנין על תחושותיו. אז איך ההרגשה לקבל זימון? דנין: “הרגשה נפלאה, אני מתרגש להיות מוזמן בפעם הראשונה ללבוש את המדים הלאומים ומקווה שאייצג את טוברוק בכבוד. אני מתכוון לתת את כל כולי ומקווה שאוכל להשתלב באופן קבוע ולייצג את המדינה גם בטורנירים גדולים”. הייתה לך פציעה קשה בסוף העונה שעברה, איך חוזרים לכושר אחרי כזו פציעה? דנין: “אכן שברתי את היד במהלך העונה, אומנם יכולתי להמשיך להתאמן אבל לא יכולתי לשחק. בתקופה הזו דאגתי לשמור על אורך חיים ספורטיבי ובריא ובמקביל המשכתי לעבוד קשה אף יותר מהרגיל דווקא בתקופת הפציעה, בשביל להיות דרוך ומוכן לקראת פתיחת העונה הנוכחית בעזרת התמיכה של הצוות המקצועי הנפלא של המועדון ואני שמח שמשטר האימונים הוכיח את עצמו. לפני כמה שבועות ספגתם תבוסה קשה מהפועל תל אביב והצלחתם להתאושש שבוע לאחר מכן, יש לך הסבר? דנין: “קיבלנו מכה קשה שהשאירה אותנו בהלם לאחר המשחק. אבל אנחנו יודעים שזה קרה גם לקבוצות גדולות מאיתנו ושהדבר החשוב ביותר היה להרים את הראש להתכנס ביחד ולהתרכז בלשפר את היכולת בצורה משמעותית כבר במשחק הבא. ואכן, ראו את התוצאות על המגרש. אני...
הטוב הרע והנורא – נתניה בספורט

הטוב הרע והנורא – נתניה בספורט

נו באמת, מה פה קורה פה לעזאזל? מכבי נתניה הופכת, אט אט, לבדיחה העצובה של ליגת העל. צדק יוסי מזרחי כשאמר שצריך שוער טוב לקבוצה… אני לא יודע איך היה מתפקד אוהד לויטה מול הבליץ של הפועל חיפה, אבל אריאל הרוש (סוף סוף) התחיל להראות יכולת של שוער סגל נבחרת. העצוב הוא, שגם זה לא הספיק מול קבוצה שעד למשחק הזה הייתה בדיחה בעצמה בליגה. הפועל חיפה שניצחה את נתניה 2:3, יכולה הייתה לנצח פי שלוש ורבותיי, מדובר האחת הקבוצות החלשות בליגה.  ככה זה כשנחים על זרי הדפנה. ככה זה, כשבונים קבוצה לא נכון וללא השקעה במחשבה עמוקה. השבוע החלו לדבר בנתניה על שחרור שני הזרים הרומנים, זאת אחרי שחרורו המוקדם של דודו הברזילאי.  אותי מעניין לדעת, כמה כמה פעמים ראה אותם סגל המאמנים לפני שחתמו בקבוצה? מי עשה למכבי נתניה סקאוטינג? איך, לעזאזל הוצב איאד אבו עביד כמגן ימני, שעל חייו שיחק כבלם?  והכי חשוב: מה יש לסגל המאמנים של מכבי נתניה נגד שחקנים שגדלו במחלקת הנוער של מכבי נתניה? כן, אני רוצה להבין, אחת ולתמיד, למה מייבשים את ירין חסן על הספסל. הוא אומנם צעיר, אבל הוא לפחות באותה הרמה של שחקני ההגנה כיום בקבוצה. ומתוך ניסיון, שחקן בית תמיד נותן קצת יותר על המגרש בשביל הסמל. אושר עילאי ישבתי בשבוע שעבר כמו הרבה חובבי ספורט מול הטלוויזיה וראיתי את הקרב של ירדן ג’רבי בגמר הגרנד סלאם מאוזבקיסטן. איזה כיף היה לראות את הילדה שלנו מנתניה ,או כמו שאומרת מירב אישתי: ילדה סופר שלנו, כי היא גם מנתניה וגם טריפוליטאית… אבל ירדן, בחיאת ירדן, לא יפה ככה לעלף את היריבה… האמת, קצת נלחצתי כשראיתי את החניקה של ג’רבי, אבל ככה זה כשאתה מביא איתך את הלב והנשמה התוצאות בהתאם. כולנו עם ירדן...