דלג על המודעה
הדרך אל הצלחת

הדרך אל הצלחת

  רוב החבר’ה בגילאים שלהם דופקים שלוש-ארבע משמרות בשבוע בתור מלצרים או ברמנים וחולמים על מה שיעשו כשיהיו גדולים, אבל אדיר, עידן ורוני בחרו בדרך הקשה והארוכה בהגשמת חלומם להפוך לטבחים ואולי בעתיד לשפים: הם התברגו למסעדות הכי נחשבות שטבחים בכלל וטבחים בתחילת דרכם בפרט, יכולים לבקש לעצמם, בטח אם הם רק בני 23. יש האומרים שהתשוקה לאכול היא צורך קיומי ממשי, אחרים נהנים מההתעסקות בו ודביבוני המזון בינינו מבלים בזלילתו. תפסתי לשיחה את אלה שהאהבה לאוכל זורמת להם בוורידים. נתניה, כך מתברר, היא עיר שאולי אינה עשירה במסעדות שף, אולם מתגוררים בה בכירי השפים בישראל. שף, אגב, הוא תואר בעולם הקולינריה הקלאסי, שנרכש בלימודים קשים (סוג 4 וסוג 5). ברשימה חלקית של שפים המתגוררים בעיר די להזכיר את השף לאון מנחם (סוג 5), המשמש כיו”ר איגוד השפים הישראלי וכן את השף גולן ימין (סוג 4′) מבכירי השפים באיגוד ואחד היצירתיים שיש. ונחזור לצעירים. את אדיר זוארץ אני פוגשת לקראת חצות, סחוט מעוד יום עבודה במסעדת “מסה” בבעלותו של השף אביב משה. למרות שבסצנה יצא לו שם של בחור מופנם ושקט, כשזה נוגע לאוכל שלו, זוארץ מלא בביטחון ובלהט. עבודה במטבח בכלל ובמסעדת שף בפרט קשה מאוד. הלחץ הוא רב, המנות חייבות לצאת מדויקות ותחת עיניהם הבוחנות של הסו-שפים והשפים שמעליהם. כל שף מצליח יספר לכם, שהדרך היחידה להצליח במטבח ולאורך זמן, זה להתחיל מהנקודה הכי נמוכה ולטפס שלב שלב, לאט לאט למעלה. וזה, יכול לקחת שנים ארוכות.  לאדיר זוארץ יש את הסבלנות. “זה מצחיק, מעולם לא חשבתי לקחת את הבישול בתור מקצוע, אבל זה היה שם. תמיד אהבתי לבשל. יום אחד מנהל העסק בו עבדתי אמר לי ‘אדיר, אתה אוהב לבשל, לך תלמד את זה’ וככה מצאתי את...