דלג על המודעה
אנשי הברזל של אביעד סיג’יי

אנשי הברזל של אביעד סיג’יי

  בכל שנה מתקיימת בעיר הכי דרומית בישראל תחרות ריצה ארצית. לא מדובר בעוד תחרות ריצה, אלא במרתון מדברי, שמלבד הנופים הייחודיים, מחייב מהמשתתפים יכולות גבוהות מאוד. בכל שנה מתייצבים למרתון המדברי, שמאחוריו עומד עופר פדן (מרתון ישראל) רצים וספורטאים מכל רחבי הארץ. השנה, כך נדמה, בלטו – דווקא – נציגי ונציגות העיר נתניה. בראיון לנתניה און ליין סיפר אביעד סיג’י, מאמנה של הנציגות הנתנייתית, על העונג והאתגר בתחרות עצמה ועל איך הוא, כמאמן, ניצל את התחרות שהתקיימה ביום שישי ושילב אותה בסדרת האימונים המיועדת לקבוצת הרצים שלו המתכננים לקחת חלק בתחרות “איש הברזל” בינואר. מה זה בעצם המרתון הזה? מי עומד מאחוריו ולאיזו מטרה? “בכל שנה מתקיים מרתון מדברי באילת אותו מארגן עופר פדן, המשתייך לארגון מרתון ישראל. המרתון תמיד מתקיים בסמוך לתחרות איש הברזל השנתית ומקנה מעין הכנה עבור המשתתפים בה. אני, באופן אישי, הכנתי מראש את המתאמנים שלקחו חלק בסוף השבוע האחרון, שאלה יהיו ימים מאתגרים ולא פשוטים”. למה לא פשוטים? עם כל הכבוד לתחרות שהתקיימה ביום שישי, היה להם יומיים שלמים לנוח ולבלות לא? “על פניו נראה, שכל מי שמגיע לאילת, מגיע לנפוש. בינינו, אני יכול להבין למה זו הקונוטציה שעולה לאנשים לראש – הרי אילת היא ללא ספק עיר הנופש של ישראל. אנחנו נסענו לאילת כדי לעבוד ולעבוד קשה. לא יצאנו לבארים בערב ולא השתזפנו בבריכה בדיוק להיפך. בינואר הקרוב תיערך תחרות איש הברזל השנתית. גם לי, כמו למתאמנים שלי המתכוונים לקחת בה חלק, חשוב להגיע לתחרות הכי מוכנים שאפשר. בשביל זה צריך להתאמן והרבה. אני בניתי תכנית אימונים שלמה עבור המתאמנים שלי שהגיעו למרתון באילת. היה חשוב לי שנעבוד ונתאמן, כי מן הסתם יחד זה הרבה יותר חוויתי. על אף הקושי הגדול והמאמץ...
אלפים במירוץ חופים נתניה 2015

אלפים במירוץ חופים נתניה 2015

מעל 5,000 רצים ורצות השתתפו בחוויית הספורט, שלוותה במוסיקה ובאווירה ספורטיבית לאורך החופים והטיילות העירוניות. מרוץ “סולגאר” 2015, לאורך חופי נתניה, השני במספר, נפתח רשמית, ביום שישי, בשעה 07:00 בבוקר, בשעה שסגן ראש העירייה, אלי דלל, הזניק את הרצים והרצות בקטגוריית 15 קילומטרים למקצוענים. בהמשך הוזנקו האלפים למסלול עשרה קילומטר וכן למסלול המשפחתי לאורך שני קילומטר. מרוץ חופים נתניה 2015, שהופק על-ידי חברת שוונג בעבור עיריית נתניה, מאופיין באווירה. את הרצים ליוותה מוסיקה קצבית וכן דוכנים של מים וקפה שחולקו חינם. השנה, כך נמסר, חל גידול משמעותי במספר הילדים שהצטרפו להוריהם במסלול הריצה העממי (2 קילומטרים). לנתניה און ליין – ksn הסביר חבר המועצה, רפי ימין, שרץ במסלול זה עם ילדיו. “זו הייתה חוויה משפחתית ענקית. היה כיף לראות את כולם”, ואילו חבר המועצה ומחזיק תיק החופים חבר המועצה יוסי דורון אמר: “התגובות למרוץ נתניה מדהימות, וכך גם ההשתתפות הערה. אלפים מהרצים ומהרצות הגיעו מכל אזור המרכז ונחשפו לנופים ולחופים של העיר”. בין הרצים בלטו, גם, קבוצות ריצה מכל אזור השרון, קבוצות המתאמנות בצורה קבועה. כך, למשל, השתתפו מרבית רצי קבוצות הריצה של קריית השרון ורמת פולג בהנחייתו של מדריך הריצה אביעד סיג’יי בקטגוריות הריצה הארוכות. “אין דבר כיפי יותר מאשר לשלב מוסיקה, אווירה, כושר גופני ויופי של נוף”, סיכם...
המטרה: פאריז

המטרה: פאריז

סיפורו האישי של מדריך קבוצות הריצה, אביעד סיג’יי, שגילה את עולם הריצה רק לפני מספר שנים, השיל ממשקלו עשרות קילוגרמים וגם תאונת דרכים קשה לא עצרה אותו. הוא גילה את עולם הספורט והכושר בעקבות דיאטה שעשה ותאונת דרכים קשה שקרתה לו כשהוא באמצע התהליך. היום, אביעד סיג’י, בעלים של סטודיו בוטיק ומאמן קבוצות ריצה, כבר סימן את המטרה הבאה: השתתפות קבוצתית במרתון פריז. בראיון לנתניה און ליין-ksn הוא מדבר, לראשונה, על הכל. אביעד עבר להתגורר בנתניה לפני כשלוש שנים – מאז הוא עסוק בלהגשים את חלומו. לתושבי רמת פולג וקריית השרון הוא מוכר הרבה, בזכות, קבוצות הריצה שהוא מדריך. מי שהכיר את אביעד לפני שנים לארבות, היה מתקשה לזהות אותו היום ברחוב. אל הספורט בכלל ואל הריצה בפרט הוא נחשף בשנים האחרונות. “שקלתי 130 קילוגרמים”, הוא מספר: “תחושת העייפות, הכבדות וכאבי הגב שליוו אותי אז הכריעו את הכף עבורי ומצאתי את עצמי מתחיל משטר דיאטה. לאט-לאט התחלתי לשלב פעילות גופנית המתבססת, בעיקר, על אופניים. לקראת אמצע התהליך עברתי תאונת דרכים קשה. דרסו אותי כשחציתי במעבר חציה. ההחלמה הייתה לא פשוטה בכלל, אך ההתעסקות בפעילות גופנית קודם לכן ולאחר הפציעה, חסכו ממני שני ניתוחים שזה כבר יתרון עצום בעיני. היום, אחרי 51 קילוגרמים שהסרתי מגופי ושינוי מחשבתי כולל, אני יכול לומר בפה מלא שהספורט הוא הדבר העיקרי בחיי, עד כדי כך שמבחינתי מדובר בסוג של בילוי”.  איך חוזרים לפעילות גופנית לאחר תאונה כל-כך קשה? “עם המון רצון ונחישות. את התקופה בה הייתי מושבת בעקבות התאונה, אני פחות רוצה לזכור. ליוו אותי תחושות תסכול על חוסר היכולת להתאמן ועל הקושי הרב. ברגע שהתאפשר לי לחזור, התחלתי עם שחיה ורכיבה על אופניים. אז גם גיליתי כישרון שהיה חבוי היטב בין הקילוגרמים העודפים:...