דלג על המודעה

תיאטרוניקס: ההיסטוריה היהודית בקצב הרוק

יאן יהונתן סנדלר וליאוניד בלנקי, תושבי נתניה הלוקחים חלק מרכזי באופרת רוק חדשה הנותנת פרשנות שונה להיסטוריה היהודית, מדברים על מוסיקה, על אמירה ועל גורלו של העם היהודי

תיאטרוניקס: ההיסטוריה היהודית בקצב הרוק

אופרת רוק מלאה - חברי הרכב תיאטרוניקס. צילום MuperPhoto

במוצאי שבת (21.05) תעלה מעל בימת תיאטרון גבעתיים אופרת רוק חדשה, שכבר מעוררת עניין רב בשל הנושא בו היא עוסקת: פרשנות שונה להיסטוריה היהודית. את היצירה, ששמה הוא “פורים שפיל לעולם”, כתבו, הלחינו ומבצעים חברי הרכב “Theatronix”. אנשים רגילים ביומיום (לא שחקנים) שכולם נותנים כתף וכל אחד מביא מכישוריו – משחק, נגינה ושירה. את ההצגה מביים השחקן גרא סנדלר.

“מה שייחודי להצגה הזו, זו ההתייחסות לאירועים מכוננים בהיסטוריה היהודית דרך עיני מגילת אסתר: כך גיבורי המגילה הם, למעשה, שחקנים בתיאטרון הנודד בזמן – החל משושן הבירה, דרך גטו טרייזנשטט ועד למדינת ישראל. בתיאטרון הנודד הזה מרדכי הוא הבמאי (וגם אסיר בגטו, וגם חייל בצה”ל) והמן הרשע הוא המפיק וגם קצין אס אס”, מספר יאן יהונתן סנדלר לעיתון נתניה און ליין- ksn.

יאן הוא מורה להוראה מתקנת. עלה לישראל מרוסיה בתחילת שנות ה-90, כשהיה בן שש. גם הוא פלירטט עם המוסיקה בצעירותו: מנער שגילה חיבה יתרה ללהקות הרוק הגדולות של שנות ה-60 וה-70 (דבר די חריג לבני טיפש-עשרה שמעדיפים בד”כ את האופנה האחרונה), הוא החל ללמוד לנגן על גיטרה באופן עצמאי. לאורך שירותו הצבאי כחובש ואחראי מרפאה ועד לימיו כסטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, תמיד הקפיד על לנגן בהרכבים שונים שמטרה לשמר ולקיים את החלום. את אופרת הרוק “פורים שפיל לעולם” הוא תרגם באופן מלא מרוסית לעברית. אחיו, גרא, הוא במאי ההצגה.

“השם העברי שלי הוא יהונתן, אני בן 32. מאז גיל ההתבגרות עסקתי במוזיקה, בכתיבה, בנגינה על גיטרה בעיקר וכמובן – כמו כל ילד רוסי שהכריחו אותו לנגן על פסנתר כשהיה קטן… גם עליו. מפה לשם, יד מכוונת או יד המקרה, הביאה לכך שבעצם לפני שנה וחצי בערך, חבר בהרכב תיאטרוניקס חיפש זמר ונגן שישתתף בהפקה שלהם, והזמינו אותי לאודישן וכך יצא שנכנסתי לתיאטרוניקס”, מספר.

מה זה, בעצם?

“להקת תיאטרוניקס מורכבת משבעה חברים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, שמפיקים, מנגנים, שרים ומשחקים ביצירה המשלבת הצגת תיאטרון ומופע מוסיקלי. חברי הלהקה הם מקסים קופמן, לריסה קופמן, יבגני יאנוב, טניה וולוסוב, יורי קזנצב, לאוניד בלנקי ואני. אני חושב שעיקר התרומה שלי בהרכב היא יותר כתיבה מילולית ודרמתית”.

בסוף השבוע אתם מעלים אופרת רוק שנקראת פורים שפיל.

“נכון, אופרת הרוק מציגה שילוב של הצגת תיאטרון עם מופע מוסיקאלי שנותן פרשנות מקורית ושונה להיסטוריה של העם היהודי – מגיבורי מגילת אסתר ועד לעת הנוכחית. בניגוד לכללי ה”פורים-שפיל” המקובלים, אופרת הרוק לא מתמקדת בעלילת מגילת אסתר, אלא בהצגת אירועים מכוננים מההיסטוריה היהודית דרך עיני המגילה. מדובר בשחזור האירועים ותיעודם לדורות מזוויות שונות מהמקובל. אנחנו נותנים לצופים מגוון פרשנויות על ימי המגילה ועל ההיסטוריה של העם היהודי”.

זה ז’אנר די ייחודי, ‘אופרת רוק’.
“יש כמה ניואנסים. ראשית, במחזמרים יש דמויות מדברות ואצלנו קיימות רק דקות ספורות של דיבור. הרוב מתבצע דרך שירים. הסגנון העיקרי של השירים נוטה לכיוון רוק. מוטיב האמונה, המרד, השנאה, והתקווה המאפיינים את ההיסטוריה היהודית, עובר כחוט השני בהצגה וחוצה את גבולות הזמן על מנת להמחיש את נצחיות הרשע ואת המאבק האינסופי של העם היהודי לשרוד בנוכחותו. העלילה מבוססת, בין השאר, על סיפור מחנה טרייזנשטט בו השתמש פיקוד האס אס לצורך תעמולה, שבאה להראות את היחס הטוב שמקנים הנאצים ליהודים האסורים במחנות הריכוז”.

ליאוניד בלנקי, איש לוגיסטיקה בחברה המייצרת מוצרים לכלבים, משמש כמתופף של אופרת הרוק. הוא עלה לישראל מאוקראינה. מילדותו חלם לעסוק במוסיקה – חלום שהוא מגשים באופרת הרוק. בבית הספר היה חלק מהמקהלה. מעבר להנאה מעצם ההופעה, קסמה לו ההזדמנות לתרץ הברזות משיעורים משעממים באמצעות הצורך ללכת לחזרות. מאז שהוא זוכר את עצמו, הייתה לו נטייה לדפוק על החפצים סביבו. שולחנות, מרצפות, כסאות או ברכיים היו למושא המקצבים. כך גילה את עולם התופים. הוא מספר כי בפעם הראשונה שהציעו לו להתאמן על מערכת תופים בסטודיו ללא תשלום, הקץ’ היה היעדר החימום במקום. כך שהטמפרטורה בחוץ הייתה מינוס 5 מעלות, בכל זאת- אוקראינה, ובפנים רק שתי מעלות יותר. כיוון שקשה לתופף עם מעיל, הוא נאלץ להתפשט, ולנגן על כלות הנשימה. “כל עוד אתה מנגנן -חם לך. ברגע שתפסיק – תתקרר”, הוא אומר.

מה מקור השם, “פורים שפיל”?
“לפי המסורת של יהודי אשכנז, כשהגיע פורים, נהגו להציג את מגילת אסתר כאירוע אקטואלי, מעין סאטירה כזו, בסגנון אשכנז המאה ה-18. ‘ארץ נהדרת’ של ימינו. בתכל’ס, המנהג שרד ועושים את זה עד היום בכמה תיאטראות. אצלנו סיפור המגילה הוא סיפור מסגרת, אבל זה לא הדבר האמיתי. הדבר האמיתי הוא מעין השתלשלות אירועים היסטוריים, אבל התפקיד ההיסטורי של הדמויות משתנה. ברגע אחד אחשוורוש יכול להיות פרעה ולאחר מכן קצין גרמני עם רמז עבה לדמותו של היטלר. בסוף אנחנו מגיעים למדינת ישראל של ימינו. זאת אומרת, מערך האירועים הוא לא נטו מגילת אסתר, זה מתאדה די מהר”.

כמה זמן אתם עובדים על אופרת הרוק?
“היא הועלתה בהתחלה ברוסית. החבר’ה התחילו לכתוב אותה בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן, שהרתיח את העצבים של כולם. אנשים יצירתיים נוטים לכתוב במצבים כאלה כמובן, והם באמת כתבו את היצירה הזו שדנה בגורל העם היהודי, מלחמה הישרדות, כל המהלך הזה… זה גלובלי וזה תמיד נכון, במיוחד ליום השואה, הזיכרון, העצמאות… יש להם מקום בהצגה שלנו. מה שמיוחד בהצגה הזו ובכלל, בארץ נעשה לעיתים נדירות, גם בחו”ל, הוא שאנחנו גם אלה ששרים, משחקים ומלווים בנגינה. אף שחקן לא נח לרגע, אין מישהו שיורד אל מאחורי הקלעים לכמה דקות וחוזר. אנחנו מלווים אחד את השני במשך כל המופע”.
“אני רואה את עצמי כישראלי”, קובע יאן וממשיך לשתף: “זו יצירה שחשוב לנו להוציא ברמת האמירה, חשוב להביע את הגישה שלנו לגבי גורל העם ולשאול את השאלות הנכונות: האם יש לזה פתרון?”.

שיר אוסטפלד

שיר אוסטפלד משמשת כעורכת מדורי החברה והתרבות בשבועון נתניה און ליין ובפורטל ksn - נתניה און ליין. ליצירת קשר: shirostfeld1@gmail.com
שיר אוסטפלד

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מאמרים נוספים