רוכבים להצלחה

3
17
רונן ליפשיץ- קבוצת רוכבי השרון

שנה שנייה ברציפות שעשרות מתלמידי בית הספר אמית עמיטל בשכונת אזורים בנתניה, נוטלים חלק במיזם הלאומי “פרחי ספורט”, שמטרתו הטמעת אורח חיים ספורטיבי ונבון. רכיבה ספורטיבית, זה בהחלט הסיפור.

לכמה מאיתנו רכיבה על אופניים מתחברת ישירות לזיכרון מתוק מהילדות? אז זהו שהיום, בעידן בו יותר ויותר ילדים מחוברים למסך המחשב, הטמעת חשיבות העיסוק בספורט בכלל ורכיבה על אופניים בפרט, מחייבת קצת יותר מאמץ.

טרנד הרכיבה על אופניים צובר תאוצה בכל רחבי הארץ. כך גם בנתניה, שאומנם הייתה לעיר הראשונה שהקימה פארק רכיבה חצי מקצועי לאופניים, אולם מאז עקפו אותה ערים רבות. בכל מקרה, יותר ויותר צעירים ומבוגרים נסחפו אל טרנד הרכיבה וכיום ניתן לראות עוד ועוד אנשים המדוושים להנאתם.

אחד הניסיונות המעניינים יותר להטמיע את האהבה לספורט מבוצע בימים אלה בשורה ארוכה של ערים – זאת כחלק מתכנית לאומית שהגה משרד הספורט. תכנית בעלת השם המבטיח “פרחי ספורט”, במסגרתו נבחרו 11 ענפי ספורט המוטמעים בפעילויות של בתי הספר היסודיים. בנתניה נבחרו על-ידי עיריית נתניה תשעה ענפים, כשאחד מהם הוא ענף הרכיבה על אופניים.

רונן ליפשיץ, מנהל מועדון הרכיבה “רוכבי השרון” ומי שאמון על הצד המקצועי בפרויקט האופניים של “פרחי ספורט” במספר בתי ספר, מאמין שהטמעת ערכים ספורטיביים בילדים בגיל צעיר, הינם מסלול בטוח לאורח חיים בריא. בראיון למדור הספורט של נתניה און ליין – ksn, מסביר ליפשיץ על הפרויקט המתקיים בנתניה (בינתיים, בבית ספר אחד) ובעיקר על יתרונותיו החינוכיים לצד הספורטיביים.

מה הביא אותך לעסוק ברכיבה על אופניים?

“עוד בתור ילד אהבתי לרכב על האופניים. בגיל 15 עברתי לרכיבה מקצועית. מלבד האהבה שלי לענף, הרכיבה על האופניים התחברה לי מאוד עם ‘האני מאמין שלי’, האידיאולוגיה והאהבה – הן לילדים והן להדרכה”.

רונן ליפשיץ - קבוצת רוכבי השרון
רונן ליפשיץ – קבוצת רוכבי השרון

כיצד זה בא לידי ביטוי?

“לפני בערך שמונה שנים, אחרי שהשתחררתי מהצבא, הבנתי שאני רוצה לעסוק בתחום. היה לי חשוב להטמיע את היתרונות שיש ברכיבה, כי יש המון במיוחד שמדובר על רכיבה בקבוצות”.

בהיבט המקצועי, מהם היתרונות ברכיבה על אופניים?

“בראש ובראשונה רכיבה על אופניים היא פעילות גופנית לכל דבר – כך שזה יתרון בריאותי. האופניים הם כלי רכב ירוק שאינו מזהם את האוויר, ובעולם בו אנחנו חיים כל אדם שעושה שימוש באופניים במקום ברכב, עוזר בשמירה על סביבה נקייה יותר. ברכיבה בקבוצות יש את כל היתרונות המוכרים בעבודה קבוצתית, בין השאר, אחריות, עזרה הדדית, משמעת וכו’. ברכיבה קבוצתית בטבע יש יתרון נוסף, שזה ניתוק מהמחשב ומהנייד, זמן איכות וגם הכרת הסביבה והתמודדות עם אתגרים. זה, באמת, על קצה המזלג”.

בנתניה מיושם הפרויקט בבית הספר הממ”ד אמית עמיטל. כיצד מתבטא הפרויקט בפועל?

“פרויקט האופניים בבית הספר אמית עמיטל, או בשמו הישן בית ספר רמב”ם באזורים,  הוא חלק מהפרויקט הלאומי “פרחי ספורט”. מטרתו: לעודד את הדור הצעיר לעיסוק מרבי בספורט, בין היתר, כדי לסגל הרגלים נכונים לאורח חיים נבון. זו השנה השנייה בה מתקיים הפרויקט והוא מסומן כהצלחה כבירה. מדובר על שלוש קבוצות רוכבים, כאשר בכל קבוצה ישנם 15-17 רוכבים מקסימום, בנים ובנות כאחד. הרכיבה מתקיימת לאחר שעות הלימודים, במסלולים שונים, ביניהם פארק אגם החורף, מלון כרמל ואפילו לעיר ימים הגענו. לכל רכיבה מתלווה אלי מדריך נוסף. כלומר, אני רוכב ראשון והמדריך המתלווה אלי רוכב אחרון – כך בעצם אנחנו שומרים על כולם מאוחדים ולא קורה מצב שמישהו נשאר מאחור ולא שמים לב”.

מי הם הרוכבים? מה הקריטריונים לבחירתם?

“הרוכבים והרוכבות שנבחרו, הינם בעלי פוטנציאל ומצוינות משמעתית – כיוון שעם כל הכבוד לכל התכונות הנהדרות ברכיבה קבוצתית, רכיבה הינה דבר מסוכן והוצאת קבוצה גדולה יחסית של רוכבים לשטח עירוני הכולל, לעיתים, חציית כבישים ושלל סכנות מסביב כדוגמת רכבים, עלולה להוות בעיה. מכאן, שאם הרוכב לא יישמע להוראות ולא ימלא אחר ההוראות, עלולה להיווצר בעיה”.

מכאן, שפרויקט “פרחי ספורט” הוא מעין בונוס לתלמידים.

“בדיוק, קבוצות הרכיבה הן ללא ספק בונוס עבור תלמידים בעלי פוטנציאל ומצוינות משמעתית. מצד אחד זה יכול להצטייר כלא לעניין, אבל מצד שני זה יוצר תחרות בריאה בה יותר ויותר תלמידים שואפים להשתלב בקבוצות. הרוכבים, אגב, נרשמים באיגוד הספורט כספורטאים לכל דבר. מדובר, בפועל, בפתיחת דלת ראשונה לילדים, לעולם הספורט המקצועני”.

כמי שעומד מאחורי ההיבט המקצועי, מהם היעדים שהצבת לעצמך?

“בראש ובראשונה המטרה היא לגרום לתלמידים לכיף ולהנאה מהרכיבה, להתגבש חברתית ולפתח מיומנויות כמו עבודה בשיתוף פעולה, עזרה לאחר ועוד. כל אחת מהקבוצות עוברת סדנת עזרה ראשונה, כי כמו שאמרתי קודם יש נפילות יש תאונות ועזרה ראשונה זה ידע בסיסי שמחויב לדעת כל רוכב. מלבד זאת, רק השנה אנו ניקח חלק בארבע תחרויות”.

על מה בעצם מתחרים הרוכבים הצעירים? הם עדיין לא מקצועיים

“נכון. התחרויות הן בעיקר על זמן. כלומר, ישנו מסלול מסוים אותו המתחרים בתחרות צריכים לסיים במינימום זמן. ברוב התחרויות לא כל הרוכבים בקבוצה חייבים להשתתף. ישנה הרשמה מראש לתחרות והמעוניינים נרשמים. ישנה תחרות אחת בה אנחנו באמת צריכים לקחת חלק. כולם”.

האם פרויקט הרכיבה יורחב לעוד בתי ספר בנתניה?

“כרגע אנחנו מתמקדים בפרויקט בבית הספר אמית עמיטל, אבל אני מאמין שעם הזמן זה יתפתח לעוד בתי ספר. חשוב לציין שאת הציוד והמשאבים שהינם יקרים באופן יחסי אנחנו מקבלים מעיריית נתניה לצד מעקב אחר ההישגים בהיבטים הפדגוגיים (מינהל חינוך) ובהיבטים הספורטיביים (מינהל הספורט). הפרויקט הוכיח את עצמו כהצלחה, ולכן על אף הקושי, אני בטוח שזה יקרה, הרחבתו לבתי ספר נוספים, הרבה יותר מהר משנראה לי”.

3 תגובות

  1. לצערי, חבל על ההשקעה הזו אשר לא נתמכת בדברים הבסיסיים ביותר. כל עוד עיריית נתניה לא מעוניינת להשקיע כספים בדברים בסיסייים הקשורים לאופניים כגון עמדות עגינה בבתי הספר ויצירת שבילי אופניים בטוחים בדרכי הגישה אל בתי הספר. מעבר לכך שפרוייקט בית ספרי אמור לכלול את תלמידי בית הספר כולו ולא רק קבוצת תלמידים נבחרת…

  2. בניגוד לדעתך אני חושבת שמדובר בפרויקט מבורך. הייתי שמחה אם בעיריית נתניה היו משקיעים בפרויקטים משובחים מסוג זה גם בבתי הספר בקריית השרון.

  3. מאוד קל לבוא בהצהרות של מה לא מקבלים מאשר להעריך את מה שיש!
    הפרוייקט הזה הוא כלל ארצי ולא משהו ספציפי לנתניה אבל נתניה היא מבין הערים היחידות שתפסה את הפרוייקט ומקיימת אותה מזה שנתיים! שבילי רכיבה לא קשורים לפרוייקט אלא לעיריה שאם יש דבר שלא ניתן לומר על עיריית נתניה זה שהם לא עושים מספיק כדי לעשות שינויים בעיר. מאז מרים פיירברג העיר השתנתה והתפתחה פלאים!!
    הפרוייקט עוד בחיתוליו ולכן הוא מוצע כרגע רק לתלמידים שמוכיחים שמגיע להם להשתתף כי כמו כל פרוייקט מתחילים בקטן והשמיים הם הגבול!
    בוא נסתכל על חצי הכוס המלאה ונגיד תודה למערך שלם שעושה משהו לילדים שאין להם ומגיע להם במקום להתמרמר על מה שאין

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן