פריחה מחדש

0
5
שלומית אהרון
שלומית אהרון. צילום יריב פיין וגיא כושי

בעוד פחות משבוע, ביום ראשון (6.3) ליתר דיוק, תתקיים הופעה חגיגית וחד פעמית בהיכל התרבות נתניה, בה יתאחדו – שוב – חברי להקת “הכל עובר חביבי”. בראיון לנתניה און ליין מספרת הסולנית, שלומית אהרון, על האיחוד וגם על החלטתה לצאת, בגיל 65, לקריירת סולו עצמאית – עם אלבום חדש ומפתיע, המכיל גם שירים ששלומית כתבה – לצד שירים שכתבו עבורה מיטב היוצרים והאמנים בישראל, בהם שלמה ארצי.

ראשית, הרשו לי לפתוח בגילוי נאות (ש.א): הדור שלי לא גדל על להיטי “הכל עובר חביבי”, אולי יותר בכיוון של “תל-אביב יא חביבי, תל-אביב” של עומר אדם. ובכל זאת, כמה שעות לפני הריאיון עם שלומית אני מגגלת (האקדמיה לעברית כבר אישרה את הנגזרת מלשון “גוגל”?), נכנסת לשמוע את שירי הלהקה ביו-טיוב ומסננת לעצמי: וואו, למה לא נולדתי באותה תקופה.

להקת “הכל עובר חביבי”, אחת מלהקות הפופ הישראליות המשפיעות יותר בראי ההיסטוריה, הוקמה בשנת 1975 והתפרקה בשנת 2002. הלהקה מנתה ארבעה חברים: יובל דור ואשתו שלומית אהרון, עמי מנדלמן וקיקי רוטשטיין. בתחילת החודש הבא תגיע הרביעייה, יחד עם אוהד חיטמן, למופע איחוד בהיכל התרבות.

“זה מופע חריג שאנחנו עושים עכשיו, כי כרגע אני בעצם רצה עם המופע שלי לבד”, מספרת שלומית שמתנצלת על הקול החלש בשל התקררות עונתית. “הוצאתי דיסק סולו השנה, “שקט אמיתי”, והעלנו מופע השקה הכולל את שירי האלבום ועוד הרבה שירים מוכרים שלי שעובדו ברוח הדיסק. מידי פעם, בין מופעי הסולו שלי, אני מופיעה עם ‘חביבי’. במופע הזה שלשמו התחברנו, יהיו חומרים שלנו מכל התכניות – כולל משירי נעמי שמר. נארח גם את אוהד חיטמן שיש לי איתו חיבור מדהים על הבמה ויהיה כיף. בגדול, הופענו יחד 15 שנה ואז התפרקנו ל-15 שנה. לפני שנתיים, בערך, התאחדנו להופעה עם תכנית חדשה. הכוונה לא הייתה להחזיר את הלהקה לתמיד, אלא משהו חד פעמי, אבל זה מאד הצליח”.

מה היווה את הטריגר ליציאה לקריירת סולו בגיל 65?
“כבר כמה שנים שאני עושה דברים לבד. אני תמיד מקפידה לחזור לעצמי. לעצמאות שלי. הפעם באמת לקחתי את זה יותר ברצינות, והרגשתי צורך ממש חזק להבעה אישית. התחלתי לאסוף חומרים ואז ארז ברזוליק, שהוא מפיק דיסקים וכותב שירים בעצמו, עזר לי בתהליך ודרבן אותי לכתוב שירים מקוריים משלי. יש שניים כאלה בדיסק. בנוסף, פניתי להרבה כותבים נפלאים בארץ שהתגייסו וכתבו לי בשמחה. מיטב היוצרים והאמנים תרמו מכישרונם ויצירתם לאלבום ולמופע: שלמה ארצי, רמי קליינשטיין, מיקי גבריאלוב, תומר הדדי, אדמית הראל ועוד רבים וטובים. אייל מזיג שהוא מוזיקאי צעיר ומבטיח (להקת “הדורבנים”) עשה את העיבודים וההפקה המוזיקלית למופע, המלווה בשבעה נגנים”, אומרת.

ספרי לי על העבודה עם שלמה ארצי ועל החברות עימו.
“שלמה ואני מיודדים מאד. הוא איש מדהים עם לב רחב. פניתי אליו, בלי לדעת אם יסכים. לא הייתי אתו בקשר כל השנים. לא נפגשנו מקצועית, אבל הרגשתי שאני רוצה מאד לשיר בשפה שלו ושהוא יכתוב לי. למרות שידעתי שהוא לא כותב בדרך-כלל לאחרים ושהוא מאד מקפיד על מה שהוא מוציא מעצמו ולאן שהוא מוציא, שוחחנו והוא היה מאד פתוח לשמוע. אמרתי לו שאני רוצה לכתוב שיר לזכרו של אבא שלי שנפטר כשהייתי בת 17. זה מאוד נגע לליבו, כיוון שגם שלמה איבד את אבא שלו לפני כמה שנים. הוא שלח לי שיר מקסים שנקרא ‘תגיד לי’ וגם המליץ לי על פטריק סבג, שעשה לו את הדיסקים האחרונים. ככה יצא שהקלטנו באותו אולפן: שלמה היה בחדר אחד ואני בחדר אחר. נוצר מין מצב כזה שהוא הפך ליועץ שלי: הקשיב ונתן הרבה עצות חשובות. היה שם שיר שהוא כתב לעצמו על אהבה בלונדון. זה הזכיר לי משהו מעברי וביקשתי את זה ממנו… הוא ישר נענה ונתן לי את השיר הזה ברוחב לב. אני מודה לו כי יש לו חלק גדול ביצירה”.

לאחרונה הוצאת את הסינגל “נהיה אשר נהיה” שהלחין בנך דניאל למילים שלך. דניאל הוא גם בנו של יובל דור. עבודה משפחתית?
“אכן”, היא מחייכת, “דניאל הוא דור ההמשך. הוא מתופף מדהים שמסתובב עכשיו בכל העולם ומנגן בשלישיית ג/ז. כרגע הוא מופיע בקנדה. כשאני יכולה ‘לגנוב’ אותו מידי פעם לתופף ולכתוב לי, אז אני עושה את זה. ככה בעדינות. לא ללחוץ עליו. כתבתי טקסט מאד אישי ונתתי לו להלחין לי. זה אחד השירים החזקים במופע שלי”.

אמך נפטרה לפני כשלושה שבועות – כיצד את מתמודדת?
“זה כאב מאד גדול, אבל זה בסדר ששאלת. זה כמו תרפיה בשבילי לדבר עליה. אמא שלי הייתה זמרת ושחקנית בתיאטרון יידיש. בעצם, את הקול שלי ירשתי ממנה. היא הייתה אישה מדהימה עם המון כישרונות: ציור, שירה וכתיבה. היא ליוותה אותי כל הילדות בתמיכה מאד גדולה למקצוע שלי. לקחתי אותה להופעות עד לרגע האחרון, עם כיסא גלגלים, שתמשיך לחוות איתי את המקצוע. אחרי שנפטרה הייתה לי הופעה. דיברתי וסיפרתי עליה. המקצוע עבורי הוא מעין חיבור לחיים. את כאב הפרידה ממנה אני מחברת לשירה”.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן