דלג על המודעה
Combar קידום אתרים ושרותי שיווק דיגיטלי לעסקים

נתניה: אלפי דונמים מהמועצות השכנות סופחו לעיר

עכשיו זה רשמי: 6095 דונמים יסופחו לעיר נתניה; 1895 מהם ישמשו לפיתוח ענף התיירות האזורית, המסחר והדיור. המשמעות בפועל: הגדלת הכנסות העירייה בעשרות מיליוני שקלים בשנה

עכשיו זה רשמי: 6095 דונמים יסופחו לעיר נתניה; 1895 מהם ישמשו לפיתוח ענף התיירות האזורית, המסחר והדיור. המשמעות בפועל: הגדלת הכנסות העירייה בעשרות מיליוני שקלים בשנה

צדק חלוקתי: בתום מאבק בן 15 שנה הודיע משרד הפנים באופן רשמי, כי נכנסו לתוקפן הרשומות, עליהן חתם בחודש מאי 2014 שר הפנים לשעבר, גדעון סער, לשינויי גבולות וחלוקת הכנסות ברחבי הארץ. השר סער, שחתם על מה שהתחילו קודמיו, אימץ את המלצות הגורמים המקצועיים וכל ועדות החקירה שפעלו במהלך העשור האחרון בניסיון לצמצום פערים בין רשויות חזקות לרשויות חלשות. 1895 דונמים יסופחו לעיר נתניה משלוש המועצות המקיפות אותה. עם שתיים מהן, המועצה האזורית לב השרון ומועצת עמק חפר, התקבלו הסכמות מראש. עם השלישית, המועצה האזורית חוף השרון, שעדיין מתנגדת לחלוקה וצפויה לערער לבית המשפט העליון, כפה השר באמצעות החלטתו להעביר שטחים.

 המאבק לסיפוח הקרקעות החל בשנת 1999 – שנה לאחר היבחרה של פיירברג-איכר, בפעם הראשונה, לראשות העיר. פיירברג-איכר, שקיבלה עיר עם גירעונות עתק, טענה, כי לא יתכן שאדמות מינהל אשר נועדו לשימוש חקלאי הפכו ברבות השנים למרכזי תעסוקה בלב ישובים חקלאיים -מרכזים המהווים איום אסטרטגי וכלכלי על הערים. מעל כל בימה שלפה פיירברג-איכר נתונים ועובדות ושאלה: מדוע רשויות כדוגמת נתניה, המשקיעות מאות מיליוני שקלים בפרויקטים לאומיים כדוגמת קליטת עלייה, אינה זכאית לאדמות להמשך פיתוחה, כאשר המושבים נהנים מאיכות חיים גבוהה ושפע של אדמה אשר אינה מנוצלת כמעט למטרה לה הועברו למושבים – קרי חקלאות.

את מאבקה ניהלה פיירברג-איכר בשני מישורים במקביל: הראשון בדרישה לחייב את המדינה ומינהל מקרקעי ישראל לפעול לסגירת מתחמים מסחריים שהוקמו שלא כדין על אדמות שנועדו לחקלאות. המישור השני, המורכב יותר, הוא לשכנע את הכנסת, מול לובי חזק של חקלאים, שהגיעה העת לצדק חלוקתי.

 שטחה של העיר נתניה עומד על 29,100 דונמים ובה חיים 220 אלף תושבים, בעוד שבשלוש המועצות האזוריות, כולל אבן יהודה, ששטחן 19,285 אלף דונמים, חיים פחות מרבע ממספר התושבים בעיר. גם נתוני ההשקעה של העיר נתניה במשימות לאומיות, כדוגמת קליטת עלייה, היוו נקודה משמעותית בטיעונים לצדק חלוקתי. העיר נתניה, בין השנים 2000 ועד 2010 השקיעה כרבע מיליארד שקלים מתקציביה, ללא סיוע ממשלתי, בתוכניות שונות לקידום ולשיפור קליטת העלייה – למרות שמעולם לא הוכרה על-ידי המדינה כעיר קולטת עלייה. עיוות היסטורי בפני עצמו, שנמצא כיום בבדיקת הממשלה במטרה לתקנו.

 על-פי ההחלטות ממועצה אזורית עמק חפר, יועבר שטח A הכולל את מלון בלו ביי (34.52 דונם), שטח 1A  המיועד למכללה, קריית ממשלה, גני אירועים, מרכז קונגרסים וקאנטרי קלאב (220.52 דונם). בסך הכל יועברו כ-255 דונם.

 מהמועצה האזורית לב השרון יועברו שטחי 1B עד 5 B הכוללים אזור מגורים, בית עלמין ואזור תעסוקה משותף לנתניה ולב השרון (בסך הכל 1,400 דונם).

 מהמועצה האזורית חוף השרון יועברו שטח C1 וכן C2 (90.94 וכן 83 דונמים בהתאמה) שישלימו את אזור התעסוקה המשותף נתניה-לב השרון. כמו כן יועבר גם שטח C3, הכולל את מתחם התעסוקה “גרנד נטר – 240 דונמים שלא בהסכמה.

 כ-4,200 דונמים ממימי הים התיכון יועברו לתחום שיפוט נתניה – מה שיאפשר לעיריית נתניה, במסגרת התוכנית הלאומית להגנה על המצוקים, להקים שוברי גלים ולהרחיב את רצועת החוף.

.

 

 

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים נתניה און ליין, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

Latest posts by אופירה חסיד (see all)

תגובות

תגובות

4 תגובות

  1. אז עכשיו את יכולה להוריד את הארנונה לא?

    השב
  2. אכן, שאלת מיליון הדולר. דבר אחד בטוח, זה ייאפשר הגדלת יכולת התמרון הכלכלית-ריאלית – ולו בגלל שיכולת התזוזה בכל התקציב הענק שמציגה נתניה מסתכמת בסכומים של 30-40 מיליון שקלים לשנה איתם ניתן לשחק…

    השב
  3. וואהו. ראש העיר שלכם בנתניה תותחית

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מאמרים נוספים