נתניה: גידול במספר תאונות הדרכים בהן מעורבות משאיות

1
236
משאיות בנתניה, חניון משאיות, תאונות דרכים בהן מעורבת משאית

בעיר נתניה אירעו בשנת 2019 (ינואר- נובמבר) 17 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים |(משאיות וכן אוטובוסים). בעשור האחרון (2010-2019) אירעו בעיר 346 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 10 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות) – כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק.

בעשור האחרון (2010-2019) אירעו קרוב ל-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 927 היו קטלניות – קרוב ל-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.

מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון קרוב ל-13 אלף התרחשו בערים ובישובים: למעלה מ-1,500 מהן אירעו בתל אביב, 1,320 אירעו בירושלים, 711 תאונות במעורבות רכב כבד אירעו בעשור החולף בחיפה, 514 בבאר שבע ו-456 בפתח תקווה.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר כי "במקרה של תאונה עם רכב כבד, הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק, הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים."

 לטענת ארז קיטה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להכניס לתוקף את הטכוגרף הדיגיטלי, שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש. באירופה כבר מעל לעשור, חייבים לעשות שימוש במכשיר הפשוט והחשוב הזה אבל בישראל מתנהגים כמו מדינת עולם שלישי וממשיכים לגרום לאלפי נהגים לעבוד שעות רבות מעל למותר בחוק".

תאונות דרכים בהן מעורבות משאיות, מבוססות לרוב על מאפייני המשאיות. באופן כללי, נובעים מהמשקל הרב של כלי הרכב וכן מגודלו ואורכו. למשל, הנקודות המתות מבחינת שדה הראייה אשר מקשות על זיהוי אופנועים. כך גם מרחק העצירה הארוך, הנובע ממשקל הרכב, ואשר מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים." אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא, שאין להן מקום חניה מסודר. כך נוצר מצב בו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים", קובע קיטה.

בעייה זו ידועה ומוכרת בנתניה ולפחות מזה 20 שנה מנסים למצוא לה פתרון. בתחילה באמצעות הקמת חניון ציבורי למשאיות מחוץ לעיר, מיזם שנכשל. בהמשך, בניסיון להכריז על שטח באזור התעשייה החדש, בין השאר, בחניון איקאה, כחניון מוסדר למשאיות – ניסיון שגם כן נכשל.

כיום, ישנם רחובות בהן אסורה חניית רכבים כבדי משקל. עם זאת, התקנות המקומיות אינן תמיד נאכפות ובכל הקשור לאוטובוסים, שם מדובר בחוק ארצי האוסר חניית אוטובוסים ברחבי העיר, למעט במקומות שנקבעו מראש, הרבה לא נעשה.

מסתבר, שגם לגורם האנושי קשר ישיר להיקף התאונות – כך לטענת ארז קיטה: "להערכת אנשי מקצוע, אכן חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה הן שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. כמו כן, מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה. כתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות. אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג".

כתבות נוספות העשויות לעניין את גולשי נתניה און ליין: 

בית לנדה ישוחזר וישמש סינמטק – פיל לבן אחד פחות

נתניה: אחד מכל 10 לא רשם הכנסות כחוק

 

תגובה 1

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן