טובה דולב: אהיה "הפה" של החינוך בנתניה

טובה דולב, מי שזכתה לתואר הגברת הראשונה של החינוך בנתניה, מסבירה מדוע החליטה להתמודד ברשימת יש עתיד למועצה

0
2778
טובה דולב, לשעבר ראש מינהל חינוך בנתניה - כיום מועמדת יש עתיד בנתניה למועצת העיר. צילום יח
טובה דולב, יש עתיד בנתניה

טובה דולב, מי שזכתה לתואר הגברת הראשונה של החינוך בנתניה, מסבירה מדוע החליטה להתמודד ברשימת יש עתיד למועצה. וכן, היא גם תהיה חברת המועצה היחידה שבכל הקשור לתקציבי חינוך ותוכניות חינוכיות אי אפשר יהיה לסבן או למרוח אותה.

היא נחשבת לגברת הראשונה של החינוך בנתניה, זאת לאחר שהובילה, כאחת מנשות המקצוע המוערכות ביותר בישראל, מהפכה שלמה במערכת החינוך בעיר. שנה וחצי לאחר שעזבה את תפקידה כראש מינהל החינוך, הפתיעה טובה דולב והודיעה כי תתמודד ברשימת "יש עתיד" בנתניה למועצת העיר.

סגנון הניהול הקשוח והמקצועי שאפיין אותה, הוביל לתוצאות תוך זמן קצר. טובה דולב הייתה הראשונה בארץ שהעבירה עיר שלמה (נתניה) מאחריות מחוז מרכז של משרד החינוך לאחריות מחוז תל אביב. היא גם חתומה על פירוק וסגירת בתי הספר המסלילים שהתאפיינו באוכלוסיות הומוגניות והקמת בתי ספר על אזוריים הכוללים התמחויות – לצד פיתוח מוסדות לחינוך המיוחד ועוד. כשקיבלה את תיק החינוך, אחוזי הזכאות הממוצעת לבגרות היו 56%. כאשר טובה דולב עזבה, אחוז הזכאות הממוצעת לבגרות עמד על 86.5% והעיר נבחרה למקום השישי הארצי באיכות החינוך – על בסיס שורה ארוכה של פרמטרים.

למה לך פוליטיקה עכשיו?

"כמי ששימשה למעלה מעשור כראש מינהל החינוך בנתניה והובילה כאשת מקצוע מהפך של 180 מעלות, אני היחידה בעיר המכירה לעומק את כל היתרונות ותחלואי נושאי החינוך. כל חיי אני מעורבת ומשפיעה בחינוך.
נראה לי נכון שסוף סוף, תינתן ההזדמנות לאדם מקצועי להחזיק את תיק החינוך, בדיוק כפי שאיש המבין בתקציב וכספים מחזיק את התיק מול הגזברות".

היית, בפועל, הגברת הראשונה של החינוך בנתניה. מדוע החלטת לעזוב את התפקיד?

"עבדתי באהבה גדולה 11 שנים. ואכן, הבאתי את העיר להישגים מדהימים בכל פרמטר. אני מאחלת לנו, שהלוואי שכל עובד ציבור ידע מתי לפרוש. מבחינתי, פרשתי בשיא. מצד אחד עם תוצאות פנומנליות בזכאויות לבגרות ומצד שני בהשקעה נרחבת ובפיתוח מוסדות חינוך. ההוכחה לכך, שזכינו לאחרונה בפרס חינוך בזכות כל מה שהוועדה מצאה שראוי בעיר. פרס חינוך מקבלים על השקעה של שנים רבות ולא כעבור מספר חודשי עבודה".

בישיבת המועצה האחרונה על התקציב – בה השתתפת לפני שפרשת – אמרת בקול, שחבל שחברי מועצה לא יודעים באמת לקרוא תקציב. למה התכוונת והאם זה תרם להחלטתך לפרוש?

"ללא כל קשר לפרישה, נוכחתי במהלך השנים שקיים נתק מוחלט בין חברי מועצה הקובעים את התקציב ובהמשך מאשרים אותו, לבין הצרכים הרלוונטיים וההכרחיים של השטח. יש להפריד בין הצרכים הלוגיסטיים הגדלים כתוצאה מגידול מספר התלמידים במערכת, לבין המענים החינוכיים המגיעים לשולחנו של התלמיד. לעולם לא יהיה לנו תקציב שיוכל לספק את כל הצרכים הנדרשים.
אבל, מבחינתי בקדימות עליונה, חינוך התלמידים. כולל תגבורים, חוגים, מענים דיפרנציאלים , פתיחת מגמות ייחודיות ועוד. כאשר מציגים במועצה, לכאורה, תקציב גבוה יותר משנה קודמת, וכאשר אני יודעת שמספר התלמידים גדל נדרשו לבנות כתות נוספות ונדרשים להכניס כ"א נוסף כמו סייעות, מזכירות וכד', ברור שקיימת פגיעה בילדים. התקציב שנוסף הוא על היבטים לוגיסטיים ולא תוכניים, פדגוגים. על כן, חשוב שמחזיק תיק חינוך יגיע מתוך לב העשייה החינוכית, המכיר ושולט בכל פרט".

כיהנת למעלה מעשור בתפקיד מקצועי כראש מנהל חינוך; מה תוכלי לעשות אחרת כחברת מועצה ממה שלא עשית אז?

"חינוך הוא תחום המתפתח ומשתנה כל הזמן. נושאים אשר היו רלוונטיים לפני 13 שנים, שונים מהצרכים של היום. כחברת מועצת עיר, תהיה לי השפעה גדולה יותר בקבלת החלטות. במועצת העיר קובעים מדיניות עירונית, הכוללת גם תקצוב בכל תחום. הדבר הראשון והגדול עליו יש לעבוד ולפתח נוגע במורים. המורים צריכים להיות רלוונטיים בהוראה שלהם. תפקיד המורים היום הוא להכין את התלמידים לקראת העתיד שלהם. המרוץ אחר רלוונטיות נוגע, למשל, לכניסתה של הבינה המלאכותית. אנחנו חייבים לדאוג להכין את הדור החדש להיות פתוח לרעיונות. להיות חדשני ולהעניק לו את כל הכלים איך וכיצד ללמוד. צריך לשנות את הגישה ולהבין שהתשובות לאו דווקא נמצאות אצל המורה, אלא בעולם. כדי שזה יקרה, נדרשת הכשרת מורים ומנהלים לעידן החדש בשילוב הטכנולוגיות עצמן. הגישה שלי היא לא להמתין למשרד החינוך – אחרת לא נתקדם".

אחת הטענות הן שנושא השוויון החברתי לא מטופל מספיק – כך גם זמינות ונגישות עובדי מערכת החינוך. מהי עמדתך ומה צריכים לשפר ולהרחיב?

"שוויון חברתי הוא אחד הדגלים המשמעותיים ביותר בחינוך. כך גם בהפיכת מערכת החינוך לעיר שהיא אקדמיה. בעניין זה יש לייצר רשת עירונית נגישה לילדים ולבני נוער, לצעירים ובני הגיל השלישי. ולא פחות חשוב בעיניי: לשפר בדחיפות את הזמינות והנגישות של עובדי מערכת החינוך עבור הילדים והוריהם. הורים לא נוהגים לפנות למשרד החינוך, הכתובת עבורם היא מינהל החינוך. על-כן, יש לייעל את השירות להורים ולילדיהם. לא ייתכן, למשל, שתלמיד חינוך מיוחד יישב בבית שבועיים ולא ינתן מענה מיידי!".

קיימת ביקורת על העלות הגבוהה במימון הסעות תלמידים בתקופתך; מה התייחסותך לכך?
"מברכת על כך! ככל שדאגנו בתקופתי לתת מענים הולמים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים וגם עבור תלמידים המבקשים להתמחות בתחום ייחודי מסוים ע"פ המגמות הרבות שפתחנו בעיר, כך נדרשנו למספר גבוה יותר של הסעות. לצערי, האמירה שכביכול חסכו לאחרונה בהוצאות לטובת ההסעות, נובעת מכך שמנעו, לכאורה, הסעות לתלמידים, ריכזו לכאורה מספר גבוה של תלמידים ברכבים, השתמשו לכאורה ברכבים לא מתאימים לנכויות השונות ושילבו ילדים צעירים מאוד עם ילדים בוגרים. תלמידים צעירים, נסעו לעיתים למעלה משעה בשל הסיבובים שעשו איתם בעיר. אז אני מעדיפה שיאמרו עלי שבתקופתי "בזבזתי" כספים על הסעות".

מה החזון החינוכי שלך?

"אנחנו נמצאים כרגע בתקופה בה הקידמה הטכנולוגית מתפתחת בקצב חסר תקדים. זאת לצד ההשפעות החברתיות (בעקבות הקורונה למשל) והפוליטיות. ארצה לגרום למערכת לשלב בין שני הנושאים. אני חושבת שחשוב מאוד לחזק כמה שיותר את המאבק בתופעות חברתיות שליליות. כמו למשל ניכור וחרם. החזון שלי כולל הרחבת פעילויות תנועות הנוער ועידוד המודעות לספורט. בנוסף, עידוד פעילויות אחה"צ לפחות פעמיים בשבוע לכל תלמיד ותלמידה. מהלכים מסוג זה יצמצמו שוטטות ועוד. כמו כן לשוחח על פוליטיקה בהיבט נרחב, כי זה בדיוק המקום להשמיע ולשמוע דעות ועמדות שונות. זה גם המקום להעניק לנוער כלים פרקטיים אמיתיים להתמודדות עם החיים האמיתיים. כמו, למשל, שיעורים לחינוך פיננסי. בנוסף, אני חושבת שהגיע הזמן להקדיש יותר מחשבה, זמן ותקציבים בגיל הרך. חייבים להשקיע יותר תקציבים בסייעות המהוות 50% מהצוות".

היכן תרצי להשפיע כחברת מועצת עיר ובאילו ועדות תיקחי חלק?

"אשפיע בגדול וחזק בקבלת החלטות ותקציבים הקשורים לחינוך. ידעתי בעבר להילחם על תקציבים ועמדות, וכך אמשיך. יצא לי שם של "דעתנית קשוחה". אז תודה על המחמאה, אזרבים בעיר יודעים לספר עד כמה תרמתי ועזרתי להם לפתור בעיות. אז כאשר דעתנות וקשיחות משולבים בלב אוהב ורחב, מצליחים להגיע בנתניה למערכת חינוך אשר מוצבה כמצטיינת בתקופתי, במקום שישי בארץ. חשוב לי להדגיש, שבעיניי הקרע בעם הוא הכי קשה בעיניי. השימוש בהטיות: אתם, אנחנו, הם. זה מדאיג! אני מאמינה שככל שנדאג לחינוך מצוין לכולם במידה שווה – נהיה חברה הרבה יותר איתנה וטובה. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעיצוב העם ועתידנו! ורצוי שנאמין כולנו, כי יש עתיד".