חבצלות או לא להיות

0
91
להקת המחול חבצלות - נתניה - נתניה און ליין
חבצלות, להקת המחול הייצוגית של נתניה. צילום נורית מוזס

 

הן הוקמו על-ידי עיריית נתניה והיכל התרבות נתניה לפני יותר מ-20 שנה וכיום מונות למעלה מ-160 רקדנים ורקדניות, בנים ובנות מכיתה א׳ ועד יב׳. לאט-לאט, בעבודה שקטה וקשה קיבעה לעצמה להקת המחול הייצוגית של נתניה, “החבצלות”, את מעמדה בארץ כאחת הלהקות המובילות במחול הישראלי הפולקלוריסטי לבמה. וכן, יש חזון: להנחיל את האהבה לריקוד הארצ-ישראלי לכמה שיותר ילדים וילדות בכמה שיותר בתי ספר בעיר.

״מדובר בדורות של רקדנים שצמחו במשפחת הלהקות מגיל צעיר מאד ועד לגיל בוגר״, מסביר ליאור תבורי (29), מנהלן האמנותי של “החבצלות” והכוריאוגרף. ואכן, אחד מאותם רקדנים שצמחו מתוך החבצלות הוא ליאור עצמו, שרקד לאורך השנים במיטב להקות הפולקלור בארץ, השתלם במיטב בתי הספר למחול והופיע על במות רבות מסביב לעולם בפסטיבלים בינלאומיים שונים.

תבורי, שהשתתף בשנים האחרונות בתחרויות רבות יחד עם “החבצלות”, זכה בשלל פרסים ארציים ובינלאומיים. בין היצירות המדוברות ביותר: ״גברת עם סלים״, יצירה שזכתה בשלושת הפרסים הראשונים והנחשקים בתחרות המחול בפסטיבל כרמיאל 2014: פרס ראשון לכוריאוגרפיה, פרס ראשון לביצוע הלהקה ופרס התלבושת הטובה ביותר.

מרקדן מוכשר לכוריאוגרף מוערך. ספר לי על הדרך
״התחלתי את העיסוק שלי בתחום המחול בתור ילד צעיר, בלהקות עירוניות שונות. הראשונה בהן בהרצליה. בערך בגיל חטיבה החלטתי שאני רוצה לפתח את עצמי בתור רקדן. הבנתי שזה תחביב שיכול להפוך להיות מקצוע, גם תמיד ידעתי שאני רוצה להיות כוריאוגרף. אני זוכר שהמורה שאל באחת החזרות, ׳מי מכם היה רוצה להיות כוריאוגרף כשיהיה גדול?׳ ואני התביישתי ולא הרמתי את היד, אבל עמוק בפנים ידעתי שזה מאד מושך אותי. התחלתי לקחת שיעורי מחול נוספים מלבד הלהקה. בתיכון, בעצם, התחלתי לרקוד בנתניה, בחבצלות. בהמשך רקדתי בכל מיני להקות ברחבי הארץ במקביל, במסגרות שונות כשהמקצועית הראשונה בהן הייתה להקת המחול ״כרמון״ בניהולו האומנותי של יונתן כרמון, שהוא למעשה מייסד ז׳אנר ׳מחול ישראלי לבמה׳. אני חושב ששם גם למדתי את כל רזי המקצוע. כרמון לקח את ריקודי העם והפך אותם למחול אומנותי. הלהקה שלו הייתה שגרירת תרבות מספר אחת של המדינה בזמן הקמתה והוא גם מייסד פסטיבל כרמיאל הידוע”.

במהלך שירותו הצבאי וגם אחרי רקד תבורי בלהקות המחול ‘פרסקו’ וכן ‘קולבן דאנס’ ובשנים האחרונות שימש כחלק מהצוות האמנותי של להקות המחול הייצוגיות של עיריית גבעתיים, הורה רעים חולון ולהקת מחולה ת”א.

“מה שאני מלמד עכשיו בלהקת ‘החבצלות’, זה פולקלור”, מסביר תבורי לנתניה און ליין: “גדלתי משם, התחנכתי על הערכים של מחול ישראלי בתור ילד, עד שהחלטתי שאני רוצה להעביר את המחשבות והדברים שיש לי בראש ליצירות. התחלתי ליצור עבור להקות מחול לפני שבע שנים. מי שקראה לי הייתה שולה שמידק, זו השנה ה-18 שהיא מנהלת את להקות המחול חבצלות. היא ראתה אותי בתור ילד, מתפתח וגדל במסגרת. זיהתה את הפוטנציאל שבי וכשסיימתי את צה״ל, הזמינה אותי לפגישה ושאלה אם אני מעוניין לפתח מחדש את חבצלות באזור מזרח נתניה. התחלנו לעבוד עם הילדים והנוער. הקמנו את הלהקות ממש מההתחלה והיום ישנן חמש להקות בעיר המונות 160 תלמידים. השאיפה היא כמובן להמשיך להתרחב ולהקים שלוחות בית ספריות בבתי הספר היסודיים בנתניה, לחשוף כמה שיותר תלמידים ותלמידות למחול, לתרבות הישראלית״, מספר.

מדוע חשוב לכם כל-כך להתחיל וללמד ריקוד ישראלי מגיל צעיר?
״אנחנו, כלהקה עירונית, מאמינים שהלהקה היא פלטפורמה אדירה לחינוך. אנחנו מתעסקים בשימור של התרבות הישראלית ההיסטורית, ויחד עם זאת נוגעים בהמון דברים עכשוויים מהחיים ומההווי. אני מביא המון השפעות של מחול מודרני ליצירות שלי. דרך המחול אנחנו מחנכים את הילדים לערכים של חברות, רעות, אהבת הארץ, מלמדים אותם על היוצרים, משוררים ומלחינים. הם גם נחשפים לתרבות, את יודעת, ריקוד הווי כנעני ישן, דברים קדומים לצד הרבה דברים עכשוויים: ריקודי עדות- מרוקאי, פרסי, רוסי. עוד סגנון שאני מרבה להשתמש בו, ריקודים תיאטרליים- לתיאטרון מחול יש השפעה חיובית בעיני על התחום הזה. גם לימוד הדור הצעיר להעביר ביקורת. למשל, מחול פארודי כדוגמת ׳הורה נדל״נים׳, שיר סאטירי שבא לבקר את החברה שלנו היום ועושה השוואות: לוקח את ההורה התמימה, הישנה, הנאיבית ואת גורדי השחקים, הפרוספריטי, היוקרה, המותגים, האייפונים, החיים של היום, הדברים שאנחנו קצת יותר מקדשים, ופשוט נותן בוקס בבטן על איך זה היה ומה זה עכשיו. על הדורסנות של החברה. אגב, בפעמים הראשונות שהריקוד הופיע, לא הבנתי למה לא מוחאים כפיים, זה תמיד היה נורא דליל. מתגובות שקיבלתי אחרי זה הבנתי שזה משהו שלא נעים לראות. נוצרה פה מין מראה למצב החברה, המדינה, לאיך שאנחנו נראים ופתאום שזה ככה בגלוי, הורה שמחה שנשברת, עקרונות ואידיאולוגיות שהיו לנו ואינן עוד, זה לא פשוט״.

האם ניתן ממש להבין את זה מהריקוד, פיזית?
״נגיד, תמונת הפתיחה היא של דגלי ישראל, כולם מניפים אותם בגאווה, קופצים, רוקדים, שמחים ומרוצים. בתמונת הסיום התמונה כל-כך שבורה וכאוטית, מישהי אחת נשארת עם הדגל, מנסה לנופף ומרגישה ממש לא בנוח. קשה לתאר את זה במילים אבל הפתיחה והסיום מראים את התהליך שהחברה עוברת וזה בדיוק העניין, לשים את זה על השולחן. אמרתי לרקדנים אחרי ההופעות הראשונות: זה לא ריקוד שהקהל אוהב ונעמד למחוא כפיים, כי זה גורם להבנה, מביא למקום שאתה אומר ׳וואו, לא נעים לי, לא היה לי כיף לראות את זה׳. זה ריקוד מטריף אבל מאד קשה להגיד כלפי עצמנו: ככה אנחנו נראים היום- לא מכבדים, מתעסקים רק באגו של עצמנו, בנו, לא רואים את החברים שלנו. אני חושב שזה ריקוד עוצמתי״.

היכן אתם מופיעים?
״אנחנו נוהגים להופיע ברחבי העיר, באירועים עירוניים, חגים- חנוכה, פורים, יום העצמאות, שבועות… במהלך השנה יש גם המון מופעים פתוחים בכיכר, מופע רפרטואר באמפיתיאטרון. לשמחתי יש המון תיירים, במיוחד בחודשי הקיץ, שבאים לבלות ולנפוש בעיר נתניה שמספקת להם מופעי תרבות ופולקלור. בכלל, זה מנהג בכל העולם, כשאתה מגיע במיוחד לערי קיץ ולחופשות קצרות, אתה רואה מופעי פולקלור, בכל אירופה. לשמחתי, בהנהלת העיר נתניה ובהיכל התרבות רואים בחבצלות גוף ראשון ייצוגי שיכול לספק לתיירים בילוי והנאה. בנוסף, יש לנו הופעות ופסטיבלים ברחבי הארץ. לפני חודש הוזמנו להשתתף בפסטיבל באילת, נבחרנו לייצג את העיר מתוך חמש להקות שהתמודדו. הופענו בשנה שעברה בפסטיבל גדול בכפר-סבא, מופיעים מידי שנה בפסטיבל כרמיאל כמובן. ברמה הבינלאומית אנחנו מוזמנים לעיתים לפסטיבלי פולקלור לייצג את ישראל בפני קהילות יהודיות בחו״ל. לפני שנה וחצי טסנו להופיע בפני הקהילה היהודית בהונגריה, לפני שלוש שנים בפסטיבל בינלאומי בספרד והשנה אמורה לטוס להקת הנעורים, ט׳-יב׳ לארה״ב בחודש מאי לרגל חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל״.

חייבת לשאול, עם כל הלהקות והפרויקטים שאתה מנהל, אתה מספיק לנשום?
״אני כל הזמן אומר שהמחול בחר בי. כלומר, מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה להיות כוריאוגרף ויותר מזה לא שאלתי: מה, איך, האם יהיה לי זמן או לא. היצירה והחשיבה על מחול והפקות זה משהו שקורה כל הזמן, אפילו ברגעים אלה תוך כדי שאני מדבר איתך וגם בעוד שעה, ובלילה לפני השינה, ובמקלחת, ממש תמיד. אני חושב שהדבר שמניע אותי פה זה באמת לשמר את תרבות הפולקלור בארץ, את התרבות הארצישראלית שחשובה לי מאד, ליצור ולומר את ה״אני מאמין״ שלי, דברים שבעיני חשוב שיאמרו. זה בחר אותי, זכיתי בכך שהתחביב שלי בתור ילד הפך למקצוע. אני לפעמים אומר לרקדנים שלי שאני מדבר והם המילים שלי, בסופו של דבר אני לא מופיע. הם רוקדים אותי, את מה שאני חולם, מרגיש, מפנטז, רוצה לומר, הם מפרשים בגופם את המילים שלי ומגשימים את חלומותיי. חוץ מזה, עצם העובדה שכל כך הרבה אנשים יושבים באולם וצופים ביצירות שנולדו אצלי בראש, זה לא מובן מאליו, סוג של התגשמות חלום וזה מוערך ומדהים בעיני כל פעם מחדש״.

הכוריאוגרף ליאור תבורי, חבצלות נתניה
הכוריאוגרף ליאור תבורי, חבצלות נתניה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן