לאחר טיפול נמרץ ומזורז פסק דין הדין הרבני האזורי בנתניה חיוב בגט לבעל אלים במיוחד. האישה, תושבת האזור סיפרה לבית הדין, כי לאורך שש שנות נישואיה בעלה נקט נגדה באלימות קשה – אלימות פיסית, אלימות מילולית, אלימות כלכלית ואלימות מינית.
לדבריה היא עובדת ומפרנסת ובעלה אינו עובד והולך בטל. האישה הוסיפה וסיפרה, כי למרות שבעלה מובטל הוא נוהג לקחת את כל כספה ואינו נותן לה אפילו פרוטה.
עוד טענה האישה, כי בעלה מחייב אותה לקיים יחסי אישות בכל יום, ואפילו בזמן נידתה. לדבריה הוא אינו מרשה לה להתקלח בלעדיו. התנהגותו אובססיבית וקנאית והוא דורש ממנה דיווח תמידי אודות מעשיה ומיקומה בכל רגע נתון.
לפני כשנה עזבה האישה את הבית ונמלטה למעון לנשים מוכות, זאת לאחר שהגישה לפחות חמש תלונות למשטרת ישראל בגין אלימות של בעלה כלפיה.
בית המשפט לענייני משפחה הוציא צו מניעה קבוע האוסר על הבעל כל קשר עם האישה, למעט קשר בענייני הילדים הקטינים באמצעות sms וכן הוציא צו האוסר עליו להימצא במרחק של 250 מטר מאשתו בכל מקום שבו תהיה. האישה גיבתה את טענותיה במסמכים, תעודות ותזכירים של עובדי הרווחה.
בתגובה אמר הבעל לדיינים, כי תיאור הדברים של האישה מוקצן ואינו מדויק. הוא הכחיש כי היה אלים כלפיה, טען כי הכל הומצא על ידה וכי עובדי הרווחה מוטים כלפי אשתו.
דייני בית הדין הרבני בנתניה, הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל תחקרו ארוכות את הבעל והאישה וכן את עובדי הרווחה ואנשי המקלט לנשים מוכות.
בפסק דין ארוך, מנומק ותקיף המבוסס על פי מקורות רבים ופסקי דין הכופים גט על בעל הנוהג להכות את אשתו, קבעו הדיינים, כי הבעל חייב לגרש את אשתו לאלתר וקבעו מועד למתן הגט בתוך שבוע.
הדיינים הבהירו, כי אם לא יתן את הגט הוא צפוי למאסר ממושך – כולל יתר אמצעי ההגבלה האפשריים בחוק לסרבני גט.